האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
המכשולים לייצובו של סדר לבנוני חדש, רבים. אולם מדינת ישראל בתמיכתה במגמה זו צריכה לעמוד על שני אינטרסים עקרוניים לסיום המלחמה: הראשון כרוך בצמצום משמעותי בכוחו הצבאי של חיזבאללה במדינת לבנון. השני כרוך בתביעה לחסימה משמעותית של מגמות ההתחמשות וההצטיידות של חיזבאללה. לפי שעה, רק ימים יגידו מה יוכל להתממש בהתקדמות במגמת ההסדר.
יוהרה (arrogance) בקרב אליטות אינה רק ביטוי של כוח אלא גם אמצעי לשימורו. עם העוצמה גובר הניתוק מהמעמדות הנמוכים ומהחברה כולה, האליטות מפתחות פער רלוונטיות, ומתקשות להבין את המצוקות ואת האיומים שעלולים להתעורר כנגדן. לכן, יוהרה עלולה להיות סימן ראשון לשחיקה ואף לקריסה פנימית של האליטה. זה קורה כאשר העם מסרב לשאת יותר את מחיר היהירות ואת תוצאותיה. מי שמזהה בדברים גם את אליטת ההון הישראלית צודק לגמרי!
תקציר: אחד המושגים המהותיים שבהם עוסק הסופר, המחזאי והפילוסוף הצרפתי – יליד אלג'יריה הצרפתית, זוכה פרס נובל לספרות – אלבר קאמי הוא "הטרור המוסרי". מושג זה נוגע למשמעות של מוסר, אחריות וחירות, אל מול מעשי אלימות ש'מתחפשים לצדק'. קאמי, שסבל עמוקות מחוויות המלחמה והדיכוי, האמין שאין דבר כזה אלימות מוצדקת. לכל סוג של אלימות יש … להמשך קריאה
כל ספר קהלת, שכתב שלמה המלך, מלגלג באופן איום על העולם הזה ועל כל פעילות אנושית שמתקיימת בו, ובכל זאת כתבה תורתנו מלכתחילה, שהקב"ה הסתכל על העולם הזה אחרי הבריאה והכריז שהכל טוב. איך זה אפשרי? פה אנחנו מתחברים לסופר אלבר קאמי, הטוען כי האבסורד – התחושה שהחיים חסרי משמעות – הוא אמנם עובדה בסיסית, אך יש להתמודד איתו בעזרת מרד קיומי, שמתרחש כאשר האדם בוחר למצוא משמעות אישית ולחיות על פי ערכיו, למרות אי הוודאות.
הפתעת אוקטובר היא מונח בפוליטיקה האמריקאית המתאר אירועים מכריעים המתרחשים בסמוך לבחירות הכלליות בנובמבר – לרוב באוקטובר, ולכן הכינוי – ומשפיעים משמעותית על דעת הקהל ותוצאות הבחירות. עתה נותר רק פסע בינינו לבין מועד הבחירות בארצות הברית והמירוץ – לפחות לפי הסקרים – צמוד מאי פעם. האם גם הפעם יגיע ברגע האחרון ה'ספין' – אותה 'הפתעת אוקטובר' – שיסחוף את דעת הבוחרים וישפיע על החלטתם?
עם הבשורות הקשות ביום שישי, ה- 25 באוקטובר 2024, על אובדן החיים של שריונאים בחטיבת מילואים 8 בלחימה בלבנון ובחטיבה 460 בלחימה בג'בליה, מתבקש מבט על גבורת השריונאים. הם זקוקים למבט הזה!
מלחמת איראן-עיראק (1980-1988) הותירה את איראן עם גישה אסטרטגית חדשה, שנשענת פחות על צבא סדיר ויותר על לחימה בלתי קונבנציונלית ושימוש במיליציות מקומיות. אסטרטגיות ואמצעים שפיתחה אז מיושמים היום מול ישראל, במיוחד בראייתה את המלחמה כמלחמת התשה ארוכה שבסופה תקרוס ישראל כלכלית וחברתית, בהסתמכות על לחימה אסימטרית, בקידום תנועות פרוקסי (שליחים) ובחיזוק הלגיטימציה הלאומית והדתית לשימוש בכוח.
כל קבוצה חברתית מייצרת שפה ייחודית המגדירה אותה ומבחינה, בינה לבין קבוצות אחרות. שפה זו עשויה לכלול מונחים, ביטויים וסמלים ייחודיים המאפשרים לקבוצה להגדיר את עצמה ולהבחין את אנשיה מזרים. לתופעה הזו יש שם: אינטראקציה סוציו-לינגוויסטית (Socio-linguistic Interaction) או שפה קבוצתית (Group Language), וכמו כל קבוצה, גם תנועת ה-WOKE והמחאה בישראל עושה שימוש אפקטיבי וממוקד בטיפוח השפה הקבוצתית.
הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 52 של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של פוליטיקה, צבא ומדינאות…
היחסים בין טורקיה לאיראן הם מקרה בוחן מצוין לבן המערב הבוחן מערכות באופן ליניארי של ידיד או אויב. במזרח התיכון יש בדרך כלל גם וגם. היחסים הטורקיים איראניים מורכבים משילוב של יריבות מתמשכת ושיתוף פעולה על בסיס אינטרסים משותפים. היסטורית, הפערים הדתיים והמאבקים הפוליטיים בין המדינות הובילו לעימותים, אך במקביל, המציאות הגיאופוליטית והכלכלית כפתה עליהן שיתופי פעולה רבים לאורך השנים…
