בוקי נאה: אבנר הררי – מחסל או ליצן, שפיו מסבך אותו?

האיומים שמקבלים שדרי רדיו מאמרגנים ושתדלנים כדי שישמיעו שירים שלהם… מה מסמל מטען חבלה קטן שמתפוצץ על מכסה מנוע במכונית של זמרת כמו מרגול צנעני? האם אבנר הררי הוא "המחסל של העולם התחתון" או ליצן שהפה שלו מסבך אותו?

שרית אונגר משיח: שני גשרים מחברים עיר חצויה…

אחד הדימויים הקלסיים של צוואר בקבוק בארגון מתאר עיר חצויה על ידי נהר, כששני חלקיה מחוברים על ידי מספר מועט של גשרים… כדאי מאוד לעובד/למחלקה להיות גשר המחבר בין חלקי הארגון. אבל, הסיכונים עבור הארגון גדולים…

גבריאל בן דור: אסטרטגיית ההתשה בתפיסת הביטחון הישראלית

אין לנו תורה מגובשת דיה בעניין ההתשה. החשיבה הביטחונית ההיסטורית שלנו לא חזתה מצבים, בהם יכפו עלינו מלחמת התשה ממושכת, שלא נוכל להימלט ממנה, לא באמצעות כלים מדיניים ולא באמצעות כלים צבאיים של המרה והסלמה. אל לנו להיות תוכים, שמצטטים משפטים מלפני 30 שנה…

יעקב שחם: עידן משפטי הראווה

בסוף שנות ה- 20 של המאה הקודמת, על פי הנחיות מהקרמלין, החל ה- .G.P.U בארגון משפטי ראווה של קבוצות קושרים מדומים, בייחוד מקרב אנשי מדע ומהנדסים. המשפטים נועדו לתרץ את הכישלון בהאצת התיעוש, תוך הטלת האשם בחבלה מכוונת (סבוטאז') מצד אנשי מקצוע, שרכשו את השכלתם וניסיונם בעבודה עוד ברוסיה הצארית…

יאיר רגב: אזהרת מירנדה

לפני 53 שנה, ב- 13.06.1966, ניתן בבית המשפט העליון האמריקני פסק דין מירנדה נגד אריזונה (Miranda v. Arizona, 384 U.S. 436). אזהרת מירנדה היא אזהרה הניתנת בעת מעצר או חקירה על ידי שוטרים בארצות הברית. האזהרה נועדה ליידע את החשוד בדבר זכות השתיקה המוקנית לו וזכותו להימנע מהפללה עצמית…

אמציה חן: להפוך את ערפל המלחמה, לבן ברית

בליל ה- 12/13 לחודש מרץ 1979 – במהלך מלחמת ההתשה, לפני 49 שנים – עמדתי על הגדה המזרחית של תעלת סואץ, כשלצידי חמש עשרה מלוחמי פלוגה ג' בסיירת "שקד", ובראשם המ"פ משה/מוסה אברהמי. המתנו ללוחמי השייטת, שעסקו בחיבור כבל בין גדות התעלה. היה זה האחרון בשלבי ההכנות ל'מבצע סרג'נט'…

דן שיפטן: הלקח המצטבר של הניסיון הישראלי במלחמות התשה

את התמונה הכוללת של שנות המאבק – בין ישראל לערבים – ראוי לבחון, קודם כל, על-פי השורה התחתונה, הבוחנת את מעמדה של ישראל בסופן. למרות שלוש מלחמות כוללות (1948, 1967, 1973) ושמונה מלחמות מוגבלות, שהיו כרוכות באסטרטגיה של התשה, השתנו יחסי הכוחות הכוללים, באופן דרמטי, לטובת ישראל…

גרשון הכהן: ירי הטילים על תל אביב – האינטרס הישראלי

בימים אלה המציינים ארבעים שנה להסכם השלום עם מצרים, ראוי להזכיר כי הייתה זו תבונתו המדינית של נשיא מצרים סאדת, שדחף את רצועת עזה לזרועותיה של מדינת ישראל. נטל הפתרון לבעיה הפלסטינית ביו"ש ובעזה הפך כך לבעייתה הבלעדית של ישראל. הבידול שחולל שלטון החמאס בין עזה לרמאללה הוא מבחינה זו אינטרס ישראלי, שאמנם מעניק לפי שעה לחמאס סוג של חסינות, אולם בטווח הארוך יאפשר לישראל עיצוב נכון יותר של המרחב…

יעקב שחם: התבססות – המבצעים "סינדיקט 2" ו"טרסט"

בפרק זה מתוארת תקופת ההתבססות של ה- .Ch.K, ופיתוח השיטה של שימוש בגורמים פיקטיביים – ואף בארגונים פיקטיביים – לצורך נטרול של אישים וגופים אנטי סובייטים…

גרשון הכהן: השאלות הגדולות בחיי האדם הן מעל למשפט!

מדינה היא ארגון גדול. וכשארגון גדול מתמלא בנהלים ובפרוצדורות, הוא נחשב ארגון חולה. פרופ' יצחק אדיג'ס – המומחה הארגוני החשוב במערב בסוף המאה ה- 20 ותחילת המאה ה- 21 – מכנה את המחלה הזו "שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים". אז "מלוא כל הארגון פרוצדורות ונהלים" זו מחלה קשה; ו"מלוא כל הארץ משפט" זו אידיליה?