יעקב שחם: תנופה מול סטגנציה

עידן יורי אנדרופוב כראש ה- .K.G.B, התאפיין בגידול מסיבי של הארגון, אשר הרחיב את שורותיו. מבנהו, שהיה מסורבל קודם לכן, הפך מסורבל שבעתיים. אנדרופוב הקדיש תשומת לב מיוחדת למודיעין החוץ, שפרס את פעילותו בכל יבשות העולם. למעשה, לא הייתה מדינה, בה לא פעלה שלוחה חסויה של ה- .K.G.B…

עמר דנק: "הפצץ וקווה לסיום" כאסטרטגיה, פרק א'

בסדרת המאמרים הזו אנסה להצביע על הגורמים העיקריים שהובילו לנקודת הזמן הנוכחית, שבה האסטרטגיה הצבאית של ישראל הפכה להיות "הפצץ וקווה לסיום"; וחשוב לציין: אין זאת ביקורת על כך שאנחנו נמצאים בנקודה לא נכונה או טובה…

אודי מנור: חג שמח, ושתזכו לספר ביציאת מצרים…

אני, שמעדיף כאמור לספר ביציאת מצרים, זוכר גם זוכר שהאנושות מלאה באנשים קטנים, שחושבים שאת מורכבותם של החיים אפשר לנהל באמצעות כלל אחד חד וחלק, שלפניו הכל כאוס, ואחריו הכל סדר, כי סדר, מה לעשות, יש רק בפסח, וגם הסדר הזה מסודר באמת, רק כאשר מאפשרים לו להיות אנושי, כלומר מעט מבולגן, ובעיקר מאוהב בסיפורים, ואין כמו סיפור יציאת מצרים. סיפור שהיה, סיפור שהווה, סיפור שיהיה…

עידן ירון: "ראייה כפולה" – פאט בארקר – אתיקה ואסתטיקה בצילה של המלחמה

אציע להלן את ניתוח של ספרה של פטרישה (פאט) בארקר (Barker, 1943) – ילידת יורקשיר, מהבולטות בסופרות הבריטיות – ראייה כפולה (Double Vision). בארקר עוסקת באופן נרחב במלחמה ובהשלכותיה. היא פנתה לכתוב על מלחמת העולם הראשונה, בעקבות התנסותו של סבה החורג במהלכה: הייתה לו צלקת מכידון רובה, אך הוא סירב לדבר על הנסיבות שבהן נוצרה…

אבי הראל: בין הפסח לפסחא

הנצרות בתחילת דרכה, הייתה מורכבת גם מזרמים יהודיים שחגגו את הפסח. המפנה שחל לאחר חורבן הבית השני, קביעת אופיו התנאי של חג הפסח ללא המקדש, קבלת הנצרות על ידי קיסר רומי במאה השלישית, וועידת ניקיאה הראשונה שעיצבה את הנצרות ברוחו של פאולוס, כל אלה גרמו לכך שחג הפסח היהודי, יהפוך לחג הפסחא הנוצרי, שסימל מאז המאה השלישית ואילך את סבלו של ישו ואת משמעותו האוניברסלית, ככפרה וגאולה של כלל האנושית מחטאיה…

עמר דנק: על (אי) ההכרעה

לאחרונה, התקיימה בצה"ל 'סדנת ניצחון', איני שותף לתהליך אבל חשבתי שראוי להתייחס לנושא בכובד ראש. המטרה היא להבהיר מדוע טרמינולוגיה של ניצחון והכרעה לא מתאימות למציאות האסטרטגית של ישראל. זה לא סותר את העובדה שלוחמים צריכים לחתור לבצע את משימתם ולנצח יריב ברמה הטקטית. הסוגיה היא החיבור של המעשה הצבאי למטרות הלאומיות…

מדינה שלמה חיה בסרט…

"אתה חי בסרט" אנחנו אומרים לאדם חולמני, פנטזיונרי, לא מציאותי, שהוא ממש ההפך הגמור מפְּרַגְמָטִי, רֵאָלִי, תַּכְלִיתִי. עכשיו מסתבר שמדינה שלמה, אוקראינה, חיה בסרט… היא בחרה לעמוד בראשה בולדימיר זלינסקי: שחקן תאטרון בן 41, חסר ניסיון פוליטי בכלל, שמזלו שיחק לו לגלם דמות חיובית במיוחד של נשיא אוקראינה בסדרת טלוויזיה; ושהצופים השתכנעו, שאם שיחק בסדרה כל כך טוב, הוא יצליח – למרות חוסר ניסיונו – להפוך את הסרט למציאות.

פנחס פישלר: את מי יואילו הוד רוממותם, מפקדי המשטרה, לקבל כשר?

אולי תתכנס צמרת המשטרה לראיין מועמדים למשרת השר הממונה, ותמנה את הראוי/ה בעיניה? מישהו שם התבלבל. מסקרן לדעת מיהם אותם "בכירי משטרה" בדימוס או בשירות פעיל – אשר בינם לבין הבנת המונח "משטר דמוקרטי" אין ולא כלום – הממהרים לרוץ ולהפיץ שמועות בקרב עמיתיהם ובתקשורת, מי בעיניהם "ראוי ומקובל" לכהן כשר לביטחון הפנים…

פנחס יחזקאלי: דיפ סטייט, 'מדינת עומק' באתר ייצור ידע

תיאורית מדינת העומק – הדיפ סטייט (Deep State) גורסת, שפקידים בכירים – בעיקר בתחומי הביטחון הלאומי – משתמשים בסמכויותיהם על מנת להל את המדינה – על פי רצונותיהם ואמונותיהם – מתחת לאפו של הדרג הנבחר, ולמרות התנגדותו. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות סוגיה זו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

גדעון שניר: המודל האסלאמי ההודי לעומת הישראלי

המאמר מצביע על הדמיון הרב ביחסי המוסלמים בתוך הודו ובגבולותיה ליחסי המוסלמים מתוך ישראל ובגבולותיה. בשתי המדינות הגיעו השליטם הבריטים לאותה מסקנה בדבר הצורך בהפרדה בין המוסלמים לאחרים; בהבדל אחד שאין פליטים בהודו. כל ההגירה המסיבית התאקלמה במקומה החדש, ללא כול תביעות, ללא מחנות פליטים ובלי אונר"א, המשמר את הפליטות לנצח. ישראל גם עושה מאמץ לבדל את הרצועה מרמאללה, כפי שבנגלדש נפרדה מפקיסטן, אך בפחות הצלחה…