האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
ב- 23 ביולי 2019 פורסמה בחדשות כאן 11 כתבה שהציגה נגמ"שים, דחפור, ועוד ציוד יקר ערך שנמצאו מופקרים במוצב נטוש בגבול הצפון, רק כמה מאות מטרים מכפרים לבנוניים. לא פחות חמור מהאירוע עצמו, הוא המצב, שבו האחראים לדבר מסתתרים מאחורי גבו של דובר צה״ל, שממשיך לזרוע חול בעיני הציבור…
פרשת מסעי עוסקת בין נושאיה במוסד עיר המקלט, שהיה נפוץ במזרח הקדום, והבא להגן על רוצח בשגגה מפניו של גואל הדם. ברם עיר מקלט אינה מגינה על רוצח במזיד, וכל רוצח שכזה שנמלט מאימת הדין לשעריה היא איננה יכולה לשמש לו מחסה או מגן. אם נחזור למקרים אותם הבאנו, נראה כי ישנם, שלושה סוגים של רוצחים: ישנו רוצח במזיד, ישנו רוצח בשוגג, וישנו רוצח בערמה…
כיצד הפכה ילדה בת שתיים-עשרה לשפחת מין של שישה-עשר נערים, שעשו בה כרצונם? * כיצד קורה, ש"בני-טובים", תלמידי בית-ספר, שיתפו פעולה ודרשו ממנה פורקן מיני ? * האם עבור כולם זו הייתה חוויה מענגת? * מי מבין הנערים חשב שמדובר באונס, אך לא העז לומר זאת לחבריו? * מאמר על אונס קבוצתי בקרב בני-נוער…
הצעדים הראשונים לסיום מלחמות נעשים לרוב מאחורי הקלעים וללא השתתפות הגורמים המרכזיים שמובילים את המלחמה. מציאה של סימנים לתהליכים כאלו תרמז על כך שהקברניט מעוניין להביא את העימות לסיום. במקרים רבים נדרש לעשות שינויים במנגנון ניהול המלחמה כדי לנתב אותה למחוזות חדשים ולא להמשיך בנתיב המקורי.
קיים יחס הפוך בין הבנה של האנשים בחומר – לביקורת המושמעת על טראמפ, והדבר נכון שבעתיים כשמדובר בביקורת שמושמעת בישראל, על ידי פרשנים בכירים ברשתות התקשורת המרכזיות. מצחיק לראות איך אנשים אינטליגנטים שאני מכיר נופלים לתוך השוחה הזאת פעם אחר פעם…
בין בליל הלהג בעקבות האונס הקבוצתי, לא נשמע, ולו קולו של סוציולוג אחד שיספר את האמת: שפעמים רבות, התנהגות קבוצתית איננה קשורה למבנה האישיות ולחינוך של כל אחד ממרכיבי הקבוצה, אלא במה שמתהווה ביניהם. ה'קסם' הבעייתי הזה קרוי 'תכונות מתהוות'…
הייתם מאמינים שבמאה ה-21, בדמוקרטיה מערבית מתקדמת (לכאורה), כמו שלנו, התנהל, במהלך ימי הבחירות, תהליך שיטתי של זיופים וגניבת קולות? הפגיעה בטוהר הבחירות אינה רק תופעה חמורה ביותר מבחינה תאורטית, כפי שכתבו במפורש מבקר המדינה, ובתי המשפט; אלא, יש לה השלכות מאוד מעשיות…
שוב ושוב מספר לנו שליח ערוץ 10 בוושינגטון, גיל תמרי, עד כמה הנשיא האמריקני, דונלד טראמפ, הוא גזען; וחוזר, עוד ועוד, על המנטרה, שטראמפ תוקף חברי קונגרס שאינם לבנים. האמנם?
ראש הממשלה, פוליטיקאים וגורמים במשרד הביטחון ובתעשייה מדברים, מתפארים ומאיימים על אויבים, אזי הרגשתי צורך להבהיר את הנושא. זו בהחלט הצלחה טכנולוגית מרשימה (יש יכולות דומות רק לארה"ב, רוסיה ואולי סין) שאין בכוחה לפתור את בעיית הרקטות הכבדות והטילים. מדוע?
ועדת שמגר קבעה כי "ישנה חשיבות מיוחדת לכך שייבחר למשרה זו האדם בעל הכישורים והניסיון המתאימים ביותר. המנהל הכללי אינו בבחינת "נושא משרת אמון"… על אף קיומם של יחסי אמון מיוחדים בין חבר הממשלה ובין המנכ"ל. החלפת מנכ"ל – אך ורק על בסיס הטענה שזוהי משרת אמון – היא לא אתית ולא סבירה, על אחת כמה וכמה כשמדובר בממשלת מעבר…
