האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
"הערבים לא טפשים, גרשון. הם יפגעו רק בכל המסלולים שלכם! אף מטוס לא יוכל להמריא!" צחק. "החץ וקלע דוד שלכם לא יעצרו אלפי טילים מדויקים ביום. בדיוק כמו שעשיתם לנו בששת הימים!"… "אבל איפה הצוות שלך, דוקטור סולטאני?" שאל כבר בלי קול. "כולם קיבלו הוראות באינטרנט להצית שרפות! עכשיו המדינה בוערת! אבל אנחנו לא פוגעים בתשתיות ובבתים. רק מלמדים אתכם לקח…" צחק…
המקרא בכלל וספר דברים בפרט דנים על הזיכרון שיש על בני ישראל לשמר. הדבר בולט גם בשירת האזינו. המקרא נוקב באירועים שחייבים לזכור אותם, ומצביע על הטכניקה כיצד יש לעשות זאת. המכנה המשותף של הזיכרון המקראי בה כדי להדגיש את חשיבותן של שמירת המצוות המקראיות…
כש- 50% מעובדי הארגון הם עובדי שטח, ללא משרדים קבועים; איך מבטיחים, שכל עובדיו יפעלו לאור החזון הארגוני, ויחתרו להשגת משימותיו וערכיו?
ההשקעה המתוכננת, שמתכננת מערכת הביטחון על פי התקשורת, של מיליארדים רבים ברכש של טילים יקרים מאוד להם יכולת מוגבלת ליירט טילי שיוט היא ברכה לבטלה… זה בזבוז לא אחראי של כספי משלם המסים… זריקת כסף טוב על רעיון גרוע… הסכנה העיקרית עדיין – וכך גם זו שצפויה להיות למדינת ישראל בעתיד – היא מהטילים הבליסטיים הכבדים, ארוכי הטווח…
מי שמחפש את הרגע שבו התחילה הספירה לאחור לקראת מלחמת ישראל איראן, ימצא אותו בתקיפת מתקני הנפט הסעודיים, בבוקר ה- 14 לספטמבר 2019, ששינתה, באבחה אחת את יחסי הכוחות במזרח התיכון. אז, לא רק הסעודים הורתעו. גם האמריקנים… כך הגענו למלחמת חרבות ברזל.
למדינת ישראל אין ברירה אלא ליזום הסכם הגנה עם ארה״ב כדי להרוויח זמן, היות והכנת היכולת ההתקפית וההגנתית של צה״ל אל מול האיומים שמציבה איראן, ייקחו לפחות מספר שנים!
איראן תכננה מלחמת התשה נוסח מלחמת איראן-עיראק, שבעקבותיה תקרוס ישראל לתוך עצמה. מה נשאר מהנחות היסוד של איראן? האם היא מאמינה שביכולתה להקריס את ישראל למרות הכשלון בזירה הדרומית והפתיחה הרעה מבחינתה בצפון? האם היא עדיין רוצה להתמיד במלחמה?
בהתפלגות ההולכת וגוברת של הציונות הדתית לפלגיה – שמלבד הכיפה לראשם, לא ממש מחזיקים במכנה משותף מוגדר – קשה לאתר דמות רוחנית אינטלקטואלית, בעלת השפעה רחבה ומוסכמת. תרומתו העיונית של יואב שורק יכולה להסביר את התופעה. הציונות הדתית על כלל פלגיה נתונה למעשה במשבר; הנובע, לפי הגותו, לא מאבדן דרך ואבדן מומנטום – כפי שקורה לתנועות רבות – אלא דווקא מעוצמת הדרך…
כל הסיפור הוא מיקום מחדש של 50 חיילים אמריקאים, שעזבו את עמדותיהם באזור תל אביאעד וראס אל אעין (תל חאלאף). התילים נמצאים 80 ק"מ צפון מזרחית לחאסקה ו- 80 ק"מ צפונית לא-ראקע. בשטח שאורכו כ- 100 ק"מ ורוחבו 25 ק"מ (ראו מפה למטה), הטורקים יקימו אזור בטוח (Safe Zone) בניהול טורקי; שאליו הם מתכננים להעביר את הפליטים הסורים שיושבים בתוך טורקיה… הבעיה העיקרית היא הפקרת הכורדים לנפשם…
בעזרת ההדחקה, בני האדם כדרך הטבע נוטים להדחיק את ההפנמה של ידיעות רעות, שיחייבו אותם לקבל החלטות קשות.
כך זה מתקיים במישור האישי; כך גם במישור הארגוני/מפעלי; ולצערנו, כך מתרחש גם במישור הלאומי…
