האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
הבעיה בניהול מבצעי תודעה מתחילה בכך, שהממונים על העיסוק הזה מסרבים, באופן שיטתי, להכיר בשונותה הקטגורית של תופעה זו בהשוואה לתופעות פיזיקליות. יש בה מרכיבים בלתי לינאריים, שאינם ברי שליטה; ובוודאי אינם מצייתים לניהול הנדסי של קשר סיבתי ישיר בין פעולה לבין תוצאה מבוקשת…
ההבנה שהמנהיגות הצבאית תמשיך ותתמודד עם האתגר הקשה ביותר בחברה האנושית: להביא בני אדם כפרטים לכלל גוף, המוכן לבצע משימות, שעיקרן סיכון עצמי, קרי, נכונות להקרבה (כמו גם נכונות להרוג) צריכה להיות בהירה מאד. זהו המצפן להכשרת הקצינים ונר לרגלינו בעת בחירת הראויים לפקד על הצבא. והכל על-אף האתגרים הנובעים מהשינוי באופייה של החברה בארץ…
כי 49% מהציבור הערבי סבור כי ביישובו קיימת תופעה של ירי ושימוש בנשק. השימוש הבלתי-חוקי בנשק ממלא תפקיד מכריע באלימות בחברה הערבית. על פי הערכות, עשרות אלפי כלי נשק מוחזקים בלא רישיון בידי אזרחים ערבים, החל מנשק קר, אקדחים ומטעני חבלה מאולתרים, עד כלי נשק ותחמושת "תקניים" הכוללים רימוני רסס, רובי סער ואף טילי כתף…
סגן הנשיא האמריקאי לשעבר, ג'ו ביידן, הוא נוכל. ג'ו מכר את ההשפעה של המשרד שלו בתמורה לבצע כסף. אבל כיוון שג'ו ואשתו לא יכולים לקבל כסף – בכל זאת סגן נשיא חשוף לביקורת, ג'ו דאג שהבן שלו ושותפיו יקבלו עסקאות עתק באוקראינה וסין; בשוק שהם לא מכירים ובמדינה שהם לא דוברים את שפתה… (גם) דמוקרטיות הן מושחתות מטבען. מי שחושב שפה ושם יש תפוח רקוב ושכל היתר מתנהלים אחרת, מציע לו להוציא את הראש מארץ עוץ!
לפני 46 שנה פרצה מלחמת יום הכיפורים. במהומה שהתחוללה לאחר שוך הקרבות נקבע, שהכישלון המודיעיני לחזות את כוונת האויב הוא אבן הראשה של הכישלון במלחמה (הוא לא…). הוויכוח סביב איראן הוא אותו וויכוח יישן נושן בין כוונות ליכולות. מול איראן התמקדה ישראל ביכולות הבלתי קונבנציונליות; והופתעה דווקא בתחום היכולות הקונבנציונליות…
הציבור וגם מרבית העוסקים בביטחון סבורים שהבעיה העיקרית במלחמת יום הכיפורים הייתה ההפתעה. היא זו שתפסה אותנו לא מוכנים. אחרת, כך הם משוכנעים, ודאי שהיינו "שוברים להם להם את העצמות". ובכן, הם טועים ובגדול…
ניתוח רשתות ארגוניות (Organizational Network Analysis – ONA) מלמד אותנו כי פעמים רבות מדגישים מנהלי משנה את העובדה, שחסרים להם קשרי עבודה עם מנהלים אחרים כדי להיות אפקטיביים יותר. אבל, הם לא יוצרים את הקשרים הללו…
עד היום, המערכת הביטחונית במדינת ישראל בהובלת ראש הממשלה נתניהו ובשותפות מלאה של שר הביטחון יעלון והרמטכ"לים אשכנזי גנץ ואייזנקוט כשלה כישלון מוחלט בהבנת המציאות ההולכת ומתהווה סביבנו נגררה אחרי האירועים וכיסתה ראשה בשמיכת המערכה שבין המלחמות (מב"מ). כמו שלמדנו כולנו במלחמת לבנון השנייה, קטיושות – בדומה לאיראנים – לא נעלמות לבד!
השביתה הכללית במגזר הערבי במחאה על גל הרציחות, צודקת; אבל מהסיבות הלא נכונות. לא ההזנחה רבת השנים לבדה של השיטור במגזר הערבי יצרה את הבעיה הפעם, אלא דווקא ההצלחה המשטרתית: ההצלחה להכניס את רוב ראשי משפחות הפשע היהודיות לכלא ו/או להבריחם לחו"ל…
פְּתַח לִי שַׁעַר בְּעֵת נְעִילַת שַׁעַר כִּי פָּנָה יוֹם; וְעִמּוֹ פָּנָה לִבִּי וְהָיְתָה לִי דֶּרֶךְ וְהָיָה לִי אֱלֹהִים, אַךְ אִבַּדְתִּי שִׁירִי; וְעִמּוֹ אָבְדוּ לִי, נְתִיבֵי דַּרְכִּי… איילת קציר: שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פרשת וילך…
