האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
רק כעת, כשממשל טראמפ החליט להוציא בבהילות את יתרת חייליו מסוריה ולהפקיר את הכורדים לגורלם אל מול צבא טורקיה – התוקפן ונטול המעצורים – נפתחה בפני אירופה האופציה להפגין את העליונות המוסרית שלה ולאיים ישירות על משטר ארדואן במעורבות צבאית. מיותר להזכיר שאף מדינה באירופה לא הרימה את הכפפה…
לספר הנושא הקדשה אישית – ושמוצג למכירה בחנויות של ספרים משומשים – אני קורא "ספר מבויש", מפני שלטעמי מוטב היה שיישאר בידיים משפחתיות ולא יעמוד למכירה בשוק. אני רוכש ספרים מבוישים, מלוא חופניים, גם כדי להפיג מעט את הבושה וגם כי לפעמים עותק כזה פותח דלת לסיפור שאני מוצא בו עניין. כך גם הפעם…
האחריות של גנץ ונתניהו למצב האסטרטגי הנוכחי שישראל נמצאת בו כמעט זהה. בניגוד לטבע – שבו אפילו אמבות לומדות – כל הגוורדיה הזאת, משני צידי הקשת הפוליטית, לא הצליחה להבין שלא רק קטיושות לא מחלידות; גם איראנים לא סתם ככה נעלמים. מסוריה או ממקומות אחרים…
ככל שזה נשמע מדהים ושערורייתי, העורף הישראלי לא נכנס כלל לתכניות הביטחוניות בעשור האחרון. זאת למרות שברור לחלוטין, שבניגוד לכל מה שהיכרנו בעבר, העורף יהפוך לזירה המרכזית של המלחמה הבאה. זוהי זחיחות, הפקרות וחוסר אחריות מוחלט של המנהיגות – הצבאית והאזרחית – בישראל…
נעמה יששכר הועמדה לדין, מלכתחילה, בעברה של החזקת סם שלא כחוק. זו העברה המתאימה לנסיבות. בית המשפט הרשיע אותה בעברה של סחר בסמים. כל קנה מידה משפטי נורמלי מלמד כי לא ניתן להרשיע בעברת סחר כאשר אין קונה ומוכר. זה מהותו של הסחר. הסמים נתפסו בשדה התעופה לפני שהיא נכנסה למוסקבה. איפה הקונה? היכן הראיות לסחר?
לאחרונה ממש, מתקשרים מספר קציני משטרה, בהם בכירים, שפרשו זה מקרוב ממש, חלקם, חברים יש לומר, ומספרים לי סיפורים מצמררים. מסמרי שיער שאין לי… לרבות, על אודות קציני משטרה – לרבות מפכ״לים – ש'זכו' לדרגות ניצב, למרות פרשיות מסמרות שיער שהיו מעורבים בהם, מבלי שפרשיות אלו נבדקו (שלא לדבר על 'נחקרו'…). ואני, טמבל נאיבי שכמותי, מקשיב, רושם ולבסוף רק שואל: "אז למה שתקתם?" "למה???". "למה נזכרתם בי רק כעת?"…
אצל אובאמה – כמו אצל כל בואש מצוי – הריח הגיע אח"כ; ורק להזכיר לכם, שהריח בסוריה כולל: כמיליון הרוגים בסוריה; 3.6 מיליון פליטים סורים בטורקיה; 1.2 מיליון פליטים סורים בירדן; ועוד כמיליון פליטים סורים באירופה…
גם הפעם הזאת במשחק השח-מט – המתנהל בין הנשיא טראמפ למפלגה הדמוקרטית – ינצח הנשיא; ו/או שבית המשפט יכריע לטובת הנשיא, מה שיגרום נזק אדיר למפלגה הדמוקרטית לקראת בחירות 2020; או שהמפלגה הדמוקרטית תינזק כתוצאה מאי השלמת ההליך…
בכל שנה כששלי מגיע, נדמה לי; שבין צמתי ההצטלבות ומעגלי התנועה של חיי, הוא מוביל אותי אל פסי האטה. מסב את תשומת ליבי, לעצור ולהתבונן פנימה, רגע לפני הפנייה הבאה… רגעים? אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה: יום הולדת
אתחיל מהסוף: השפה והתרבות העברית הם חסמים גדולים ביכולת ההשתלבות של סטודנטים ערבים – שהתחנכו במוסדות חינוך ערביים – במכללות ובאוניברסיטאות בישראל. כאשר הם מגיעים למוסדות להשכלה גבוהה בישראל, הם סובלים מקשיי שפה עצומים. הבעיה הזו, מטבע הדברים, אקוטית מאוד במדעי החברה; ופחות במדעים המדויקים, שם נזקקים פחות לשפה כדי להפגין יכולת…
