האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
אינני יודע אם הייתה או לא הייתה בגידה בשבעה באוקטובר. אבל, נוכח החשיפות הרבות על שיתוף הפעולה בין הפרקליטות לשב"כ, ונוכח הפעולה המתואמת של "הדיפ סטייט" לשמירת שליטתו, אין זה מופרך לחשוד שגם טיוח חקירות רגישות נעשה כחלק משימור הכוח. כבר ראינו מעצר של אנשי מודיעין שהדליפו מידע שלא תאם את עמדת ראש השב"כ, וראינו ראש שב"כ שפועל כאילו הוא מעל לנבחרי הציבור, משרת אינטרסים של ה'דיפ סטייט'. אז למה שלא נחשוד?
קיטוב חברתי (polarization) מוגדר כ"התבצרות של עמדות בקרב קבוצות באוכלוסייה, תוך כדי התרחקות מהמרכז הפוליטי והרגשי, והעמקה של תפיסות עולם מנוגדות". קיטוב עמוק קיטוב עמוק מערער מוסדות דמוקרטיים, כיוון שהוא שוחק נורמות התנהגות, יוצר דמוניזציה ודה־לגיטימציה של היריב, ומוביל לאלימות פוליטית.
תופעת הקיטוב (polarization) הפכה לאחד ממושגי המפתח להבנת ההתפתחויות הפוליטיות, החברתיות והתרבותיות של המאה ה־21. מושג זה מתאר מצב שבו החברה נחלקת לשתי קבוצות או יותר, שלהן עמדות, זהויות ונרטיבים כמעט בלתי ניתנים לגישור. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות קיטוב והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
בתחבולה תרבותית, חיברו חז"ל את ציון מתן תורה בלב חג השבועות, והם גם אלה שבחרו לשלב באותו היום את הקריאה במגילת רות. היה להם כנראה ענין בחיבור בין מעמד הר סיני לבין סיפור כליונה של משפחת אלימלך, שבשעת מצוקה נטשה אדמת אבות…
משהו רע עובר על בית המשפט העליון של ישראל, מאז הכניס ביודעין את מלוא גופו לביצת הפוליטיקה הדלוחה של ישראל. הוא ירד ממעמדו, ואיבד את האמון ואת הלגיטימציה לפעולותיו בקרב חצי מהעם. בדף זה אספנו עבורכם אוסף שני של ממים אינטרנטיים על בית המשפט הזה, שאיבד את עמו והלך לחפש עם אחר, פלסטיני. אתם מוזמנים להוסיף עוד. קריאה מועילה.
תאוריית "קביעת סדר היום" (Agenda Setting Theory) גורסת כי פוליטיקאים חכמים אינם מחכים שהתקשורת תגדיר את המסגרת, אלא פועלים לייצר בעצמם את הסיפור, הכותרת והמסגור. בעבר, שליטתו של בנימין נתניהו בסדר היום הייתה כמעט בלתי מעורערת, אבל המציאות השתנתה…
במבט היסטורי מקצועי צבאי, מתקפת שבעה באוקטובר של חמאס, אכן ביטאה את הרעיון המערכתי שנבנה בלבנון על ידי חיזבאללה והותאם במאמץ שיטתי למאפייני רצועת עזה. בתהליך הזה, לנסיגת צה"ל מרצועת הביטחון במאי 2000, הייתה השפעה הרת גורל למלחמות ישראל במאה ה-21, בוודאי למלחמת "חרבות ברזל".
האלוף דוד זיני מביא עמו לתפקיד ראש השב"כ את כל מה שנדרש ממפקד: אינטואיציה קרבית, אומץ, מקצועיות, ובעיקר – יכולת נדירה להוביל מתוך ענווה. לא בכוח, לא בהטלת מורא, אלא מתוך נוכחות שמצמיחה מנהיגות. השאלה הגדולה כעת איננה האם הוא מוכשר – בזה אין ספק – אלא האם תינתן לו האפשרות לממש את הכישרון הזה בסביבה כה סוערת.
מה טעם יש בניסיונות לקדם בחקיקה או בהחלטות ממשלה, כתיקונים לאנומליה המטורפת שקיימת כאן, אם בכל מקרה זה ייפסל בבג"ץ? והם 'לא רואים ממטר', והם יפסלו כל מה שייתפס בעיניהם כמסכן את ההגמוניה שלהם. לכן, עם ישראל צריך לחשוב ברצינות אם במקום תיקונים כאלה, פשוט צריך להודיע שלא מצייתים…
אנחנו נשלטים על ידי דיקטטורים חצופים שלא נושאים בטיפת אחריות למה שהם עושים. הם הפקידים שרואים את עצמכם כמנהיגים, אבל הם כופים סטנדרטים של פקידים על המנהיגים האמיתיים שלנו.
