yehezkeally@gmail.com

לא מצאתי שיר מתאים יותר לחשבון נפש ולתקוות לשנה החדשה משיר התפילה הקסום הזה. את כותב הלחן, שמואל אלבז, היה לי קל יחסית לאתר (ראו תמונה למטה); אבל יוצר המילים: אלון צדוק והזמרת – חופית נותרו עלומים עבורי… (אשמח לעזרה ולהכוונה…). אפילו הקליפ נראה תמים, חובבני משהו ולא מהוקצע; אבל, כפי שאמרתי – פשוט קסום. שנה טובה!

תירא-אל כהן, בת 27, יזמה והקימה את ארגון 'קדמה' לכפרי סטודנטים בפריפריה. מדובר במפעל חלוצי, במודל המתאים למאה ה־21. הכפרים פרושים ברחבי הארץ, וכוללים יישובים בבקעת הירדן ובקווי העימות בנגב ובגליל. הם נמצאים בקיבוצים, מושבים ויישובים קהילתיים. ברשימה: מעלה אפרים, מכורה, רימונים, אלמוג, בית הערבה, משגב עם, מנרה, ניר עוז, סופה…

הבעיה עם כל 'המילים הגדולות', של כותבי המאמרים הצה"ליים היא, שהן מאוד מאוד לא ברורות והקורא הממוצע פשוט מאמץ אותן בשביל להישמע חכם אבל לא בעצם יורד לסוף דעתו של הכותב. זה מייצר עדר של זומבים (ראו תמונה משמאל) שמדלקם דקלומים בלינגו שהוא לא מבין ולא ממש מבין מה הקשר בין המילים הללו למה שקורה בשטח…

מאמר זה מהווה קלאסיקה, שלועגת להמשגת היתר הצה"לית, בתקופה שבה שגשג המכון לחקר תורת המערכה; ושגבה מצה"ל מחירים, הן במאבק המזוין עם הפלסטינים; והן במלחמת לבנון השנייה!

לא צריך להיות מומחה גדול כדי להבין שמדינת ישראל נגררה לכאוס בנושא הקורונה. מומחי רפואה ופוליטיקאים יושבים על המדוכה ומעלים פתרונות. מן הסתם, רובם המכריע של הפתרונות הללו שגויים. איך אני יודע שהם שגויים?

וירוס הקורונה – שמופץ רק באמצעות קרבה פיזית מאדם לאדם – פוגע בנו בנקודה, בה אנחנו בכבני אדם הכי חלשים ומתקשים להתגונן. הפגיעה – בנוסף לזו הרפואית – היא בחברתיות שלנו ביכולת לתקשר באמצעות מגע קרוב זה עם זה…

ההסכמים מבטאים לא פחות ולא יותר מאשר מהפיכה רבתי שעובר המזרח התיכון… הפוליטיקה האזורית אינה מבוססת עוד על תפיסת עולם מודרניסטית המושתתת על ערכים משותפים ותפיסות זהות משותפות, אלא על תפיסת עולם פוסט מודרנית המבוססת על פונקציונליזם ובמסגרתו חתירה ליציבות המושגת דרך שגשוג כלכלי…

היום אני שואל – למה תרדוף? והתשובה שלי – החוויה האנושית הבסיסית היא של חוסר צדק. כאילו הרוע רודף אחריו. התשובה האנושית לחוויה הזו צריכה להיות רדיפת הצדק. להפוך מרדוף לרודף. איך רודפים צדק? במעשה, לא בתפילה ולא בדרישה.