האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
לאחר שאמא של תם ז"ל התגאתה בתוכנית של איילה חסון שהיא "עובדת" על המערכת ומאפשרת למפגינים להגיע אליה הבייתה כי הרחוב סגור ומהחצר שלה מפגינים אל מול הבית של ביבי, אחד המפגינים איחל לאמא של תום שימות לה עוד ילד והעולם רועש וגועש…
האם הנשיא הבא של ארה"ב יפתח שוב את דלתות הבית הלבן ומחלקת המדינה בפני פעילים וארגונים הקשורים ל"אחים המוסלמים" בארה"ב (כמו CAIR, ISNA, MAS) ויחדש את הקשר האינטימי עמם – שנקטע ב-4 השנים האחרונות – כולל באמצעות מנויים בכירים ברשות המבצעת?
התקופה הקרובה עד להתחסנות האוכלוסייה היא המסוכנת ביותר, כי בציבור הכללי יש כבר אווירה של התרופפות. אנשים מתכנסים בחנויות ולא שמורים מרחק. כך גם בכיתות הלימוד, בבתי המלון ועוד. זו טעות חמורה. גם הנגיף, כמונו, שואף לשרוד; וכדי להתקיים, הוא עושה הכל לשכפל את עצמו, זו כל מהות קיומו…
לא אחת פרסמתי בעבר כיצד הופכים קצינים בכירים שהשתחררו מצה״ל לפותחי שערים במשרד הביטחון ובצה"ל למען חבָרוֹת אזרחיות המעסיקות אותם. חלק מקצינים בכירים אלה שהפכו ליועצי חבָרות אזרחיות המפתחות אמצעי לחימה לצה"ל ושירותים אחרים – פועלים מול פקודיהם לשעבר ומול חבריהם הממשיכים לשרת בצה"ל והנמצאים בעמדות השפעה וקבלת החלטות לגבי אמצעי הלחימה והשירותים שהצבא רוצה לרכוש…
שני גורמים מרכזיים משקפים את יכולתו של ארגון להיות אפקטיבי בהשגת מטרותיו, הם: המבנה הארגוני ותהליכי העבודה. שניהם ניתנים להפשטה ולפישוט בעזרת רשתות מורכבות! בפרק זה נתמקד במיפוי המבנה הארגוני…
ניתוח רשתות ארגוניות (ONA – Organization Network Analysis) הוא תחום שמסתובב פה כבר מעל לעשור, אבל קיבל פוש רציני לאחרונה כנראה בזכות המגמה ההיסטרית של Data-driven ארגוני או מה שנקרא היום "People Analytics" שמסייע למדוד הערכות ביצועים, מוטיבציה, חדשנות ארגונית, גיוון והכלה ועוד…
לכל תחום עיסוק המכבד את עצמו נדרשת ביקורת והיזון חוזר. בישראל יש רק נר ביקורתי אחד שדולק בחשיכה המקצועית הזו של מדעי הרשת: היועץ ארגוני ואסטרטגי, אלון שוורץ, איש חושב, שהסכים לשתף חלק מהביקורת המקצועית שלו גם באתר 'ייצור ידע'.
אז הגיע הזמן לדעתי להתבגר. אי אפשר לדרוש בשם הדמוקרטיה מחד גיסא; ולזלזל בחוקיה מאידך גיסא!
למרות שמערכות מורכבות מתוארות טוב יותר על ידי המטאפורה של הרשת, יש להכיר במגבלות של התפיסה וזאת כדי להשתמש בה באופן מדויק יותר בבואנו לתאר מציאות!
תקציר: "עיקר ערכה של האמנה הבינלאומית לזכויות הילד, הינו בביטוי שהיא מעניקה לשינוי בתפיסת מעמד הילדים בחברה ובזכויותיהם. ביסודה, משקפת האמנה מעבר, מתפיסה של הגנה לתפיסה של זכויות: הילד נתפס באמנה כבעל זכויות, ולא כאובייקט. הזכויות המוענקות לילד אינן מוענקות לו בחסד כי אם בזכות – בזכות היותו אדם וילד. כנגד אותן זכויות קמה חובה להורים ולמדינה לאפשר ולקדם את יישומן ואת מימושן" (הועדה לזכויות הילד בחינוך, ועדת רוטלוי).
