פיל בחנות חרסינה: סיפורים שסינוואר אוהב במיוחד

רוב מי שהצליח לצבור קצת חסכונות, מחפש אפיקי השקעה סולידיים. זה ככה גם במלחמות. מי שיש לו יותר מה להפסיד, מנסה להסתכן פחות. כשהכל בסדר והבורסה עולה, הוא יעשה כסף; אבל, אם הוא לא מזהה את השינויים בזמן והכל מתרסק, כמו שקורה מדי פעם, הוא יאכל אותה, ואנחנו נאכל יחד איתו…
הבעיה היחידה היא שמלחמות אי אפשר לנצח בלי להסתכן!

פנחס יחזקאלי: המזרחן משה שרון והמרדף אחר השלום

גם אחרי ה- 7/10 מסתבר, יש עוד כאלה המדברים על שלום… ראו לעיין שוב בדבריו של המזרחן משה שרון, שנאמרו הרבה לפני הטבח, ושרלוונטיים מאי פעם: "יש להפסיק לדבר על 'שלום'. במשך 100 שנים השתמשנו במילה זאת, מתחננים לערבים למכור לנו 'שלום', והיינו מוכנים לשלם עבורו כל מחיר. קיבלנו לא כלום: לערבים אין 'שלום' למכירה, אבל אנחנו שילמנו ועדיין אנו משלמים ביוקר"!

פיל בחנות חרסינה: פולין פינת לפיד

שר החוץ, יאיר לפיד, מעדיף להתעסק בנראות ולא בתוכן. היטלי ההשבחה – שאנשים נדרשו לשלם, בשביל לקבל חזרה את רכושם – הפכו מזמן את כל נושא החזרת הרכוש ללא ריאלי, הרבה לפני החוק הפולני הנוכחי. לפיד וויתר על ציר מדיני משמעותי וחשוב, כשהוא מתיישר שוב לצד האמריקאים, וממשיך את הפגיעה בעצמאות המדינית של מדינת ישראל, אל מול הכוחות הפרוגרסיביים באירופה.

פיל בחנות חרסינה: בין המטרו לקאבול – אנטומיה של רמייה עצמית

כשאמריקאים עובדים על עצמם, להם יש יתרון גדול על מדינת ישראל: המרחק מקאבול לוושינגטון די סי הוא בערך 11,045 ק"מ. הם יכולים להמשיך לשקר לעצמם; למרות, שאת תוצאות משק כנפי הפרפר בקאבול הם ירגישו בבית (רק שייקח קצת זמן). לצה"ל אין את הלוקסוס הזה; וכשהמערכת משקרת לעצמה ולציבור, זה די ההתחלה של הסוף או סוף ההתחלה, מה שתבחרו!

פיל בחנות חרסינה: אפגניסטן תחילה

בצה"ל מעדיפים לדבר על מגמות ולא על אירועים, שיקרו או לא יקרו. מישהו חשב פעם למה? כשאתה מדבר בערכים מוחלטים, קל לראות אם צדקת או טעית. כשאתה מדבר על מגמות, המרוץ שלך לדרגה הבאה לא ייפגע, השינויים אף פעם לא תלויים בך…

עודד עמיחי: הטליבאן ואנחנו

ארה"ב צפויה לסגת גם מעיראק וזו עלולה להפוך למדינת חסות איראנית כמו תימן ולבנון; רוסיה, סין ואיראן נחושות להשתלט על המזרח התיכון; אבל, מערכת הביטחון שרויה בתרדמת כבר שני עשורים, ומתכוננת למלחמה של אתמול…

אלי בר און: מגוון מגדיל את היכולות האסטרטגיות!

כל מקבל החלטות חכם שואף להגדיל את אפשרויות הפעולה שבידו. האם אנחנו מקבלי החלטות חכמים?
האם נכונה ההחלטה, להסתפק בעיקר בפלטפורמות המוטסות או שנכון לנצל הרבה יותר את היתרונות המבצעים והכלכליים הגדולים של השימוש בפלטפורמות היבשתיות והימיות, שמסוגלת לשגר חימוש מדויק?

יאיר רגב: האמנה החברתית. מקור הלגיטימציה של המשטרה

משטרה שעדיין 'תקועה' בימים שבהם שרתה את הריבון (המלך, הדיקטטור, ראש העיר, נציגו של שלטון כופה זר) ומעדיפה אינטרסים זרים על האינטרס של בני עמה, לא תזכה באמון ולא בלגיטימציה; ותהפוך לגוף מושמץ ושנוא…

פיל בחנות חרסינה: סיעור מוחות במרחבי השיממון המחשבתי בצה"ל

הדרך היחידה (לאחר שתגיע ישראל לעימות קינטי) להסיר את חלקו הגדול של איום התמ"ס המדויק – על שלל המשמעויות שלו אל מול מערך ההגנ"א הישראלי – היא התמרון!