האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
[בתמונה: מקימים אנדרטה… התמונה היא נחלת הכלל] אל"ם במילואים גדעון גידי טרן (ראו תמונה משמאל), מבכירי המדריכים במכללה לביטחון של צה"ל לשעבר ואיש חינוך ותיק. בעל סוכנות היעוץ ליבה – עיצוב וליווי תהליכים פדגוגיים וארגוניים. זהו מאמר שלישי מתוך שלושה על אירועי תל חי ומיתוס טרומפלדור. למאמרים האחרים לחצו: גרשון הכהן: הדילמה של חלוצי תל חי … להמשך קריאה
אין שינוי מהותי במצב שתואר בעדכון הקודם. אין מאמצים התקפיים גדולים. באזורים מסוימים המאמצים ההתקפיים הם לעיבוי פרוזדורי התנועה שדרכם מביאים הספקה וכוחות מרוסיה ובאזורים מסוימים יש התקפות ליעדים מוגבלים. בנוסף, נמשכים קרבות המצור על מספר ערים: מריופול, סומי, קונוטופ, צ'רניהיב.
היו אלה הרוסים שפתחו את תורת הלחימה של חיל רגלים הנלחם בשריון, בעזרת טילים. אנחנו הרגשנו זאת היטב על בשרנו במלחמת יום הכיפורים. היום, כוחות קטנים של רגלים עם טילים נגד-טנקים לסוגיהם עושים שמות ברק"ם הרוסי וברכבים ה'רכים'…
העצירה הרוסית נמשכת ברוב הגזרות. בחלק מהמקומות נראה שהעצירה מוחלטת (למשל: סביב חרקוב) ובחלק הם עוסקים לכל היותר בהתקפות מצומצמות (למשל, בפאתי קייב). במקום לתקוף קדימה, הרוסים עסוקים בטיהור מרחבים בעורף הכוחות שהתקדמו ובצבירת כוחות ואספקה להמשך. בימים האחרונים, האוקראינים העצימו את מאמציהם לפגוע בשיירות האספקה הרוסיות…
ההשוואה שבין ולדימיר פוטין לולדימיר זלנסקי, נותנת לנו הזדמנות מרתקת להבין, מנהיגות לאומית וארגונית מהי…
הפוגרום שביצעו הפלסטינים בתושבי עוטף עזה ב- 7 באוקטובר 2023, החזיר בבת אחת את זיכרונות השואה, שיהודים לא חוו מאז 1945: התעללות באנשים, עריפתם, אניסתם ושריפתם בחיים… דומה כי הפלסטינים, בדומה לנאצים, 'פתחו חשבון' ארוך שנים עם העם היהודי, שלא במהרה ימחה. הם הפכו בכמה שעות לעמלק, ככתוב: "כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק מדור דור" (שמות, י"ז).
למרות ההצגה המקובלת, שהצבא הרוסי הרבה יותר גדול מהצבא האוקראיני, הרי שזה נכון רק אם יגייס מילואים. נכון להרגע – הרוסים בנחיתות מספרית של כוחות היבשה שלהם בחזית. יש להניח שגם זו אחת הסיבות להאטת תנופת ההתקדמות הרוסית.
בעולם אידאלי, הזמן הנכון לצאת לפעולה נרחבת בעזה היה מיד כשהתחילו ההפגנות על הגדר, כאשר השקט מיצה את עצמו ולפני ההגעה לשלב הקריטי של הפריסה האיראנית בסוריה. אבל בתחום הזה, אין אידאלי אצל דמוקרטיות (ולא רק אצלן)… הצורך שלהן בלגיטימציה פנימית, מחייב אותן להוכיח לתושביהן – מעבר לכל ספק – שיצאו למלחמה רק בלית ברירה…
מלחמת רוסיה אוקראינה מלמדת אותנו כמה קשה למדינה כיום לרתום את בניה להילחם – תופעה המוכרת בשם 'שלטון האימהות’. איך מתמודדות מדינות עם התופעה?
'שלטון האימהות' (באיטלקית, שם התופעה רווחת במיוחד היא קרויה: Mammismo) משמעו, שקרובי משפחה – גם כאלה המקבלים את החלטתם של ילדיהם להצטרף לכוחות המזוינים של מדינה – מגיבים לעתים קרובות בתדהמה ובזעם, כאשר ה'ילדים' נשלחים למקומות לחימה, שבהם הם עלולים להיהרג, במקום לראות בכך סיכון מקצועי…
