פנחס יחזקאלי: איך תראה המלחמה הבאה בדרום?

[בתמונה: חוזרים לימי מלחמת העצמאות... שיירת אספקה מהשפלה פורצת את המצור ונכנסת לירושלים, 1948. הצלם והמעלה לויקיפדיה אינם ידועים]

[בתמונה: חוזרים לימי מלחמת העצמאות... שיירת אספקה מהשפלה פורצת את המצור ונכנסת לירושלים, 1948. הצלם והמעלה לויקיפדיה אינם ידועים]

המפתח להסלמת האירועים בדרום הפרוע, הוא התגייסות משפחות הפשע הערביות לתפיסת צירי מפתח ולתקיפת יישובים ומחנות צבא. מצב כזה יסמן הרג, אונס וביזה בממדים אחרים; ויחייב מלחמה ממש באש, בתוך גבולות הקו הירוק. [לקובץ המאמרים על 'הדרום הפרוע' ב'ייצור ידע', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

בשנים האחרונות מתקיים תהליך למידה עקבי ורצוף - הן בצד הבדואי והן צד הישראלי - באשר למגוון אפשרויות הפעולה בדרום, בהיפתח מלחמה.

צריך לזכור שהמושג 'מלחמה' כוללני מידי: קיים הבדל מהותי בין חילופי מהלומות בין עזה לישראל; לבין מלחמה כוללת בחזיתות רבות, שבהן תיווצר שוב התחושה - כמו באוקטובר 2000; ובמאי 2021, שהנה, עוד בעיטה קטנה ו'מבנה הקלפים' הזה - הקרוי 'מדינת ישראל' - קורס על ה'כופרים', ומגיע רגע השחרור... - והאירועים שיבואו אחריה, יאמתו אותה!

צריך להבין שהמפתח להסלמת האירועים הוא התגייסות משפחות הפשע הערביות למאבק; שיסמן הרג, אונס וביזה בממדים אחרים; ויחייב מלחמה באש בתוך גבולות הקו הירוק. יש לזכור, שבערים המעורבות בפרעות תשפ"א, במאי 2021, היו 'חיילי' משפחות הפשיעה הערביות, בתחילת האירועים, זרז להסלמה ולפגיעה בבני אדם וברכוש; אבל, כשהיה ברור למנהיגיהם ש'הקריסה הציונית הגדולה' לא תתרחש בסבב הנוכחי ושכוחות הביטחון משתלטים על אירועיהם, הם הרחיקו את ה'חיילים' מהשטח. על כן, יש קשר ישיר בין רמת המוכנות הישראלית למלחמה כוללת לבין סיכויי ההחמרה בשטחי הקו הירוק!

[לאוסף המאמרים על מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א, לחצו כאן]

ניתן כבר לפרוס את מגוון הפעולות האפשרי של הצד הבדואי, מהקל לכבד; ועלינו מוטל לבחון היטב, כיצד נוכל להיערך אליהן:

  • כרגיל, ירי רקטי תלול מסלול על ערי הדרום, כמו גם על מרכז הארץ:

[בתמונה: מבצע שומר החומות - מהי המלחמה או המערכה הזו? התמונה היא צילום מסך]

[בתמונה: מבצע שומר החומות - מהי המלחמה או המערכה הזו? התמונה היא צילום מסך]

1. ניסיונות חדירה ותקיפה של חוליות חמושות שחודרות, בדרכים שונות, לקו הירוק:

צריך לזכור שגם הצד השני לומד ומשתכלל; והמטרה של חדירה חמושה לגבולות הקו הירוק איננה בלתי אפשרית! יתרה מכך, אם תהיה הצלחה של חדירה כזו, היא יכולה להיות מלווה בפעילות מקבילה של מיליציות בדואיות מקומיות, שתתפוסנה צמתי מפתח, כמו שפעלו המיליציות בקרים, עם כניסת צבא רוסיה ב- 2014.

[בתמונה: צריך לזכור שגם הצד השני לומד ומשתכלל; והמטרה של חדירה חמושה לגבולות הקו הירוק איננה בלתי אפשרית! התמונות מהתקשורת הערבית]

[בתמונה: צריך לזכור שגם הצד השני לומד ומשתכלל; והמטרה של חדירה חמושה לגבולות הקו הירוק איננה בלתי אפשרית! התמונות מהתקשורת הערבית]

2. מהומות בבאר שבע, שריפת מוסדות ציבור ובתי כנסת, הצתת כלי רכב; ועשיית לינץ' באזרחים שיתפסו ע"י המתפרעים:

למי שאיננו מטמיע, באר שבע הופכת במהירות לעיר מעורבת לכל דבר; והיא תחווה מהומות בתוכה, כמו שיחוו תושבי ערים מעורבות כמו לוד ועכו. די לראות את שהתרחש בלוד ובעכו כדי להבין את הצפוי לעיר ולתושביה היהודים...

[בתמונה: ערים מעורבות כשדה קרב. התמונה היא צילום מסך]

[בתמונה: ערים מעורבות כשדה קרב. התמונה היא צילום מסך]

3. חסימת צירי תנועה ראשיים:

למשל, בדרך של הקרסת עמודי התאורה שבצידי הצירים; הצבת מכשולים על הכבישים; וכדומה. החסימות עלולות להיות מלוות בתפיסה של צמתי מפתח ע"י מיליציות חמושות. מצב זה ייצור צורך לפרוץ מעבר כדי להעביר אספקה - כמו גם לעבות את ההגנה - בערים וביישובים מבודדים (כמו פעם, במלחמת השחרור).

כדאי לזכור, שאם תיווצר תחושה לזמן ארוך שהמערכת הישראלית קורסת ומשפחות הפשיעה תהפוכנה ל'לוחמי חירות', יהיו ישובים מבודדים ובסיסי צה"ל יעד לתקיפה חמושה, לרצח, לאונס ולשוד מאסיבי. ישובים מועדים לתקיפה הם למשל יישובי גוש רתמים רביבים, שחסרים הגנה מרחבית מתחייבת, שהוסרה בחלמאות אין קץ ע"י מערכת הביטחון, צה"ל.

אם צה"ל יותקף בבסיסיו - הוא יתקשה להגיב לתקיפות היישובים במהירות הדרושה; וישובים ייקלעו לדילמות בנוסח ימי תל חי, אם לשלוח תגבורות ליישובים שהותקפו, או להישאר ולהיערך להגנה על הנפש והרכוש, ביישוב עצמו.

[בתמונה: חסימת כביש ב"ש ערד במהלך פרעות תשפ"א. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[בתמונה: חסימת כביש ב"ש ערד במהלך פרעות תשפ"א. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

4. שיתוק תנועת הרכבות:

למשל, בדרך של גניבה והשחתה של כבלי התקשורת. ב- 19 באפריל קיבלנו המחשה לקלות של שיתוק הרכבות בדרך זו:

[לכתבה של ניצן שפירא ב- N-12, לחצו כאן. הכרזה: ייצור ידע]

5. שיתוק החשמל

ב- 23 באפריל 2022, קיבלנו המחשה לקלות השיתוק של מערכות החשמל, כשחמושים ירו - כאקט מקדים לתקיפה חמולה יריבה - לעבר שנאי של חברת חשמל ברהט, מה שהוביל להפסקת חשמל נרחבת בעיר, ובאזור משמר הנגב:

בכרזה: אז שיתקו את החשמל כי לא שילמו פרוטקשן, או שזו חזרה כללית להתפרצות האלימה הבאה? ואיך נכון להגדיר זאת: וונדליזם, גרימת נזק או חתרנות? בכתבה בערוץ 7: חמושים פתחו באש לעבר שנאי של חברת חשמל ברהט. חמושים פתחו באש לעבר שנאי של חברת חשמל ברהט, מה שהוביל להפסקת חשמל נרחבת בעיר ובאזור משמר הנגב. אין נפגעים באירוע, אספקת החשמל הושבה למשמר הנגב ובאופן חלקי לרהט, כך דווח בכאן חדשות.

[לכתבה בערוץ 7, לחצו כאן. הכרזה: ייצור ידע]

6. תקיפה באש של תחנות משטרה, במטרה לשרוף אותן:

על פי דיווח המשטרה לוועדת הכנסת לביטחון הפנים, נפגעו 23 מתקני משטרה במהלך פרעות תשפ"א. מי שעדיין לא הבין מה מצפה לתחנת משטרת באר שבע ולמטה המחוז הדרומי, מוזמן לבקר בתחנת עכו ובמה שהתרחש בה מאז פרעות תשפ"א... בכרזה: "אתמול הלכתי בלוד. מגיע אלי שוטר. אומר לי: "בוא איתי עכשיו לתחנה". אמרתי לו: "מה עשיתי?"; אמר לי: "כלום. אני מפחד ללכת לבד..." [התמונה המקורית היא צילום מסך. בדיחה זו שותפה ברשתות החברתיות. היוצר אינו ידוע. הסרטון: עמר אסעדי. הכרזה: ייצור ידע]

[התמונה המקורית היא צילום מסך. בדיחה זו שותפה ברשתות החברתיות. היוצר אינו ידוע. הסרטון: עמר אסעדי. הכרזה: ייצור ידע]

7. שריפת ניידות משטרה:

על פי דיווח המשטרה לוועדת הכנסת לביטחון הפנים, 11 ניידות משטרה נשרפו כליל, במהלך פרעות תשפ"א, ו- 297 אחרות ניזוקו.... [בתמונה: שרפת ניידת משטרה. התמונה: דוברות המשטרה]

[בתמונה: שרפת ניידת משטרה. התמונה: דוברות המשטרה]

8. המיליציות החמושות הופכות לצבא של לוחמי חירות, שתופס צירים חיוניים ומגן עליהם באש; תוקף יישובים מבודדים ומחנות צבא.

הצפי: הרג המוני ומתוקשר של אזרחים מחד גיסא; והרג חיילים במחנות צבאיים מאידך גיסא; בדגש על מחנות שקלים לחדירה ולתקיפה מצד אחד; ומחנות חיוניים ללחימה מהצד השני, כמו שדות התעופה הצבאיים. כדאי לקשר את מלאי טילי הטאו שצברו החבר'ה למטוסים בדט"קים ולצורך שלהם להמריא לפעילות מבצעית...

[בתמונה: מיליציית אבו עסא. זה פשע פלילי? ממש לא. במדינה ריבונית שנלחמת על חייה, רק לריבון מותר לאחוז בנשק אוטומטי. זו חתרנות שתתפתח לטרור במלחמה הרצינית הבאה! הסרטון שותף ברשתות החברתיות ע"י משה קוזק]

[בתמונה: מיליציית אבו עסא - חתרנות שתתפתח לטרור במלחמה הרצינית הבאה! הסרטון שותף ברשתות החברתיות ע"י משה קוזק]

שכחתי משהו?

והעיקר: האם אנחנו מתכוננים לכל התרחישים הללו??

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

One thought on “פנחס יחזקאלי: איך תראה המלחמה הבאה בדרום?

  1. רשימה "טובה" וברור שאפשר להוסיף עוד כהנה וכהנה דברים סבירים ונוראיים כאחד, כמו למשל השתלטות על אוטובוסים ורכבות, חבירה לחמאס/אש"פ/חיזבאללה מבפנים ועוד.

    מדינת ישראל צריכה לעלות למתקפה.
    לא עוד הכלה והגנה.
    להחזיר מצב של "קיר ברזל", הרתעה קשה שעובדת. לנקות את השטח מגורמים עוינים ולהשליט מרות קשה על כל מי שיש לו אפילו פוטנציאל להפוך לגייס חמישי. למנוע תסריט של מלחמת העצמאות 2.
    כל זה כמובן בנוסף להגנה מבוזרת, שתבוצע ע"י שימוש בבוגרי יחידות קרביות אזרחים כבסיס ליצירת סוג של משמר אזרחי אחר, שונה ממה שהיה עד כה. מאומן, מצוייד, תוקפני, עצמאי, עם הרבה גיבוי.

    אבל בשביל זה צריך שינוי מקיף בכל המערכות ביחד – חקיקה, משפט, אכיפה ועוד.

    השאלה היא פשוטה ואיננה ימין/שמאל – אלא: האם אנחנו חפצי חיים פה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *