yehezkeally@gmail.com

מטרת הפלישה האגרסיבית שהפכה לעימות צבאי חזיתי, היא לשנות את הסטטוס-קוו באירופה ואת הסדר העולמי הקיים ולהשיב עטרה ליושנה, ימי תהילתה תחת הנהגת הצאר וכאימפריה סובייטית…

ד"ר אבי הראל סוקר צמתים היסטוריים מרכזיים בדברי ימי אוקראינה.

סיום המלחמה הקרה עם נפילת חומת ברלין ב-1989, וסופה של ברית המועצות שנתיים לאחר מכן, הציבו את ארה"ב בפני בחירה: חגיגות ניצחון או פיוס. הייתה תקווה ל"דיבידנד שלום" ולמעבר ההון שהוצא על חימוש – לצרכים אזרחיים. במקום זאת, נאט"ו התרחבה, והתרחבותה הפכה לציר המרכזי בעימות הנוכחי על אוקראינה.

בפני האוקראינים עומדות מספר החלטות חשובות. המדינית היא, עד כמה הם מוכנים שהמלחמה תמשך, הערים תיכתשנה; והם ימשיכו לאבד שטח וכמובן נפגעים רבים, בתקווה שאפשר יהיה להפוך את הקערה ולאלץ את הרוסים להתגמש יותר במשא והמתן?

המילה עדות המופיעה בפרשת פקודי, הינה לכאורה מושג מופשט. ברם על פי הנאמר בפרשה העדות איננה דבר מופשט כלל ועיקר, אלא חפץ שנותנים אותו בארון ה'.

לנשיא פוטין ברור כי למרות כל עוצמתו הצבאית – שהופעלה עד כה רק בחלקה – אין ביכולתו לפעול, כשהוא משוחרר מאילוצים מרסנים. עם זאת, ברור לו כי מה שלא יהיה, הוא אינו יכול להרשות לעצמו לצאת מובס מהמלחמה. בתודעה זו יעשה כמעט הכול על מנת לנצח.

עצירה אופרטיבית-מבצעית Operational) Pause) – כמו זו שנכפתה על צה"ל, במסגרת עסקת החטופים במלחמת חרבות ברזל בסוף נובמבר 2023 – היא מעבר של כוח תוקף להגנה או למגננה בשטח אויב, לעיתים, לפני שהגיע לנקודת השיא של ההצלחה (לנקודת המיצוי), ולעיתים אחריה. הכוח עובר להגנה במקום ובשיטה, שמבטיחים לו, כל שניתן, שמירה על מירב הישגיו או יכולת לחדש את התקפתו, או שתיהן כאחד.

על דרישותיו של פוטין היה צריך לנהל מו"מ. משעה שזה לא קרה, ניתן היה לעצור אותו בכוח, ע"י צירוף אוקראינה לנאט"ו, ושליחת חיילים רבים לאוקראינה. משעה שלא עשו זאת, הביאה המעורבות החצי פאסיבית של המערב – דווקא מתוך השאיפה, שפוטין יתקפל (הדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות…) – לאסקלציה מהירה של האירועים.