האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
הפוגרום שביצעו הפלסטינים בתושבי עוטף עזה ב- 7 באוקטובר 2023, החזיר בבת אחת את זיכרונות השואה, שיהודים לא חוו מאז 1945: התעללות באנשים, עריפתם, אניסתם ושריפתם בחיים… דומה כי הפלסטינים, בדומה לנאצים, 'פתחו חשבון' ארוך שנים עם העם היהודי, שלא במהרה ימחה. הם הפכו בכמה שעות לעמלק, ככתוב: "כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק מדור דור" (שמות, י"ז).
למרות ההצגה המקובלת, שהצבא הרוסי הרבה יותר גדול מהצבא האוקראיני, הרי שזה נכון רק אם יגייס מילואים. נכון להרגע – הרוסים בנחיתות מספרית של כוחות היבשה שלהם בחזית. יש להניח שגם זו אחת הסיבות להאטת תנופת ההתקדמות הרוסית.
בעולם אידאלי, הזמן הנכון לצאת לפעולה נרחבת בעזה היה מיד כשהתחילו ההפגנות על הגדר, כאשר השקט מיצה את עצמו ולפני ההגעה לשלב הקריטי של הפריסה האיראנית בסוריה. אבל בתחום הזה, אין אידאלי אצל דמוקרטיות (ולא רק אצלן)… הצורך שלהן בלגיטימציה פנימית, מחייב אותן להוכיח לתושביהן – מעבר לכל ספק – שיצאו למלחמה רק בלית ברירה…
מלחמת רוסיה אוקראינה מלמדת אותנו כמה קשה למדינה כיום לרתום את בניה להילחם – תופעה המוכרת בשם 'שלטון האימהות’. איך מתמודדות מדינות עם התופעה?
'שלטון האימהות' (באיטלקית, שם התופעה רווחת במיוחד היא קרויה: Mammismo) משמעו, שקרובי משפחה – גם כאלה המקבלים את החלטתם של ילדיהם להצטרף לכוחות המזוינים של מדינה – מגיבים לעתים קרובות בתדהמה ובזעם, כאשר ה'ילדים' נשלחים למקומות לחימה, שבהם הם עלולים להיהרג, במקום לראות בכך סיכון מקצועי…
עשרות המיליארדים של כספי הנפט, יזרמו לאיראן איראן כל שנה. הם יחזקו את המשטר, ישפרו קצת את רמת החיים; ובעיקר, יאפשרו להם לשוב ולתמוך בחיזבאללה ובחמאס, ולהצטייד בעוד אלפי טילים מדויקים ומל"טים מתאבדים, שחלקם יסופקו לארגוני הטרור שלהם בלבנון, בסוריה, בעיראק ובתימן.
אחד הסממנים של חוסר האיזון בין נשים לגברים וסיבה מתמשכת להדרת נשים, זו הברכה בברכות השחר שלא עשני אישה. הנוסח המקובל אינו מחויב המציאות, ויש לו אלטרנטיבה!
קורבנות חטאת הם קורבנות שאדם, כוהן או בית דין מביאים לכפר על חטא שנעשה בשוגג. במידה ואדם עשה חטא במזיד, אין לו חיוב קרבן חטאת כי חומרת המעשה גדולה מהיכולת לתקנו על ידי קרבן.
לא נראים שינויים במגמות המאמצים הרוסיים; אולם, בימים האחרונים יש מעט מאד התקדמות של כוחות: באזורים מסוימים לא מאותרת התקדמות בכלל – אם כי עצרו ואם כי נבלמו, ובאזורים אחרים ההתקדמות איטית מאד.
כל החוקרים הוותיקים של צבא רוסיה מופתעים לחלוטין – זה לא מה שציפו לראות. עיון בכל הידיעות המצטברות על התנהלות הצבא הרוסי במבצע מעלה תמונה של ניהול כושל ואפילו שלומיאלי…
המצב הזה אולי מפריע לנו לזהות מה מנסים הרוסים להשיג; אבל, כנראה גם מפריע להם באותה מידה.
