תקציר: הסכנה של הדת המאורגנת היא שאנשים רבים שוכחים את מהותה: האינטגרציה (I) עם האלוהים ועם המאמינים האחרים. המהות הרוחנית של כל הדתות, לדעתי, היא קידום האהבה. במהותה מדובר במערכת ערכים, ולא בטקסים. כאשר (A) שולט ו- (I) הולך לאיבוד, נפתחת הדלת לשחיתות המוסדית: לנוכלים למיניהם; לרודפי בצע ולסוטי מין שמצליחים להשתלב בדת המאורגנת. הפרוצדורה נשארת; אך הרוח - המהות - נעלמה; וכל שנותר הוא מעטפת ריקה של חוקים וטקסים…

עודכן ב- 26 באוגוסט 2025

פרופ' יצחק אדיג'ס הוא מהחשובים במומחי הארגון של סוף המאה העשרים ותחילת המאה העשרים ואחת, וזהו הבלוג האישי שלו, המתורגם לעברית.

בתמונה משמאל; יצחק אדיג'ס, צלם לא ידוע, מתוך אתר VK. למאמר המקורי של פרופ' יצחק אדיג'ס (באנגלית) בבלוג שלו, לחצו כאן.

*  *  *

במאמר הזה - העוסק במחזור החיים של דתות - אעשה שימוש בתיאורית מחזור החיים של ארגונים ובעיקר, במודל PAEI.

מודל PAEI מבוסס על כך, שארגון במיטבו ממקסם את ארבעת מרכיבי הניהול הבאים (ראו כרזה למטה):

• התכונה הראשונה מכונה באות הלועזית P, מלשון Producer – מסירות למשימה, יכולת להזיז מכשולים בדרך להשגת המטרה, חריצות בלתי נלאית ומוכוונות לתוצאות. דגש על חלוקת עבודה, ועל מה נעשה ומבוצע עתה.
• התכונה השנייה מכונה באות הלועזית A, מלשון Administrator – ביורוקרטיה וארגון, זהירות, סדר, יעילות, שיטתיות, יסודיות ושמרנות, המסדירה תהליכים באופן מחושב, מייעלת אותם ומשליטה סדר 'לפי הספר'. דגש על טיפול בפרטים, ועל איך הדברים נעשים, ואידאליזציה של מה שנעשה בעבר, על חשבון צרכי ההווה.
• התכונה השלישית מכונה באות הלועזית E, מלשון Entrepreneur – יזמה, יצירתיות, נטילת סיכונים וראייה ארגונית מקיפה, המשליטה חדשנות ויצירתיות, ויכולת לזהות צרכים עתידיים של לקוחות. דגש על הכנסת התלהבות, כריזמה ורגש לארגון; נטייה לראות משברים כהזדמנויות, התמקדות בדבר הבא ובשונה ולא בהווה, וחוסר עקביות בהחלטות.
• התכונה הרביעית מכונה באות הלועזית I, מלשון Integrator – תכלול ויצירת אינטגרציה וגיבוש בין העובדים, קשב ורגישות לצרכים של גורמים בארגון ומחוצה לו; יכולת למצוא איזון בין צורכי הארגון לצורכי העובדים. דגש עם קונצנזוס, פשרות ויצירת הסכמה.

דתות נולדות בתקופות של שינוי משמעותי - חברתי ו/או פוליטי - הגורם ללחץ עז בקרב אנשים

הדת משמשת מענה לכאב וללחץ שאנשים חשים. אדם המודע לכאב יכול להיעזר במסר שיכול להעלות את רוחו ולספק לו תשובה לאותו כאב. את זה מספק הנביא או האב של אותה דת או כת. המסר - בדרך זו או אחרת - מקדם אינטגרציה עם מהות גבוהה יותר: האלוהים, שאוהב אותנו; ושיציל אותנו מכאבי החיים.

אם נקביל זאת למודל מודל PAEI, דת מתחילה כתופעה מסוג (I) (אינטגרציה): הרצון להתחבר למשהו מוחלט ועוצמתי; שעל פי הדת, התסיר את כאבם של המאמינים בחיים האלה, ותספק אושר נצחי בחיים הבאים. לשם כך יש לשרת את אותה ישות עוצמתית, האלוהים.

הביורוקרטיזציה של הדת

כאשר דת נולדת, אין מדריכים כתובים. אין ספרי קודש. המסר של מייסד אותה דת הוא חזק, וגורם להמונים להצטרף. עם הזמן, מנהיגות חדשה של אותה דת ממסדת אותה לנהלים שונים, המורים למאמינים כיצד לנהוג. מרכיב (A) במודל PAEI הופך דומיננטי, יותר ויותר.

עם הזמן, מרכיב האינטגרציה (I) בדת מפנה את מקומות למרכיב הביורוקרטי ל(A). זאת מכיוון שהוא קל יותר ליישום ומחייב את המנהיגים החדשים להשקיע אנרגיה רגשית פחותה הרבה יותר מזו הנדרשת ב (I). יותר ויותר, אנשים מאמינים כי על ידי ביצוע ה (A) - משמע, על ידי ביצוע הטקסים ומשטר התפילה, הם מקיימים את הדת בנאמנות. הפרוצדורה משתלטת על המהות; ועתה, נותרנו עם ביורוקרטיה דתית גדושה בהיררכיה, בחוקים ובעונשים. יש לנו דת מאורגנת...

הסכנה של הדת המאורגנת היא שאנשים רבים שוכחים את מהותה:

האינטגרציה (I) עם האלוהים ועם המאמינים האחרים. המהות הרוחנית של כל הדתות, לדעתי, היא קידום האהבה. במהותה מדובר במערכת ערכים, ולא בטקסים. כאשר (A) שולט ו- (I) הולך לאיבוד, נפתחת הדלת לשחיתות המוסדית: לנוכלים למיניהם; לרודפי בצע ולסוטי מין שמצליחים להשתלב בדת המאורגנת. הפרוצדורה נשארת; אך הרוח - המהות - נעלמה; וכל שנותר הוא מעטפת ריקה של חוקים וטקסים.

וגם אצלנו בישראל:

נספח - אור רייכרט: הדת יכולה להפוך לעגל זהב!

ב- 18 בינואר 2025, פרסם אור רייכרט - קריקטוריסט דתי לאומי - את הקריקטורה הזו תחת השם: "דת.". בקריקטורה רואים סרט צהוב אחד, שמסודר כך שהוא יוצר את דמות ראשו של פר: צורת פנים, עם זוג קרניים גדולות, וכל זה בקווים מתפתלים שנשזרים זה בזה. דימוי הפר מרמז חזרה לסיפור התנ"כי (שמות ל"ב), שבו בני ישראל עבדו את העגל במקום את אלוהים. הסרט עצמו יוצר קשרים ולולאות, רמז לכך שהדת עלולה להפוך כובלת ומסתבכת בעצמה.

לכאורה פרדוקס: איך ייתכן שאמן דתי־לאומי יצייר קריקטורה שנראית כביקורת חריפה על עצם מושג ה"דת"? אבל נראה כי רייכרט כמי שגדל וחי בעולם הדת, מרשה לעצמו להזהיר נגד הפיכת הדתיות לעבודה חיצונית, סמלית, ריקה מתוכן – כמו עגל הזהב.

[לאוסף המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מודל PAEI, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה'.
• אוסף המאמרים על מודל PAEI.
• על מחזור החיים של ארגונים ע"פ יצחק אדיג'ס.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• אוסף המאמרים על מודל PAEI.
• אוסף המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה'.
• הרחבת המושג 'יצירתיות'.
• הרחבת המושג: 'פרוצדורה לפני מהות'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2017), מחזור החיים של ארגונים, ע”פ יצחק אדיג’ס, ייצור ידע, 13/4/16.
• פנחס יחזקאלי (2017), מודל PAEI של יצחק אדיג’ס, ייצור ידע, 15/8/17.
• יחזקאלי פנחס (2014),הכל על ביורוקרטיה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 25/7/18.
• יחזקאלי פנחס (2014), פרוצדורה במקום מהות..., ייצור ידע, 24/7/14.
• יחזקאלי פנחס (2014),הכל על ביורוקרטיה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 25/7/18.
• יצחק אדיג'ס (1980), ניהול לקוי - סיבות וטיפול, תל אביב: צ'ריקובר.
• Ichak Adizes (2010), Management and Mismanagement Styles, Adizes Institute Publications. (December 12).