פנחס יחזקאלי: איך ממסדים תנועות מהפכניות?

תקציר: המעבר מתנועה מהפכנית אל עבר מנגנון מדיני ומבוסס הוא אחד מהאתגרים החמורים ביותר העומדים בפני הנהגות ברצון לבסס משילות וריבונות, גם אצלנו ביו"ש. ההתמסדות היא תנאי הכרחי לייצוב השלטון, להפסקת האלימות, למעבר מלוחמת גרילה או מחאה להסדרת נורמות, ולהבטחת הישרדותו של המפעל החדש. אבל איך עושים זאת?

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

משך עשורים רבים מידי, נשלטנו לכאורה ע"י מפלגת ימין, ולמעשה ע"י האליטה הישראלית ששלטה היטב במנגנוני המינהל הציבורי ומערכות הביטחון. אולם מאז נכנסה המחאה לחיינו בנובמבר 2022 נולד הימין הישראלי ופקח עיניו, והוא בדרך ליצור, לראשונה בישראל, משילות ימנית אפקטיבית.

הדבר בלט במיוחד ביהודה ושומרון, שבניצוחו של השר בצלאל סמוטריץ, נוצרה בה בדרך מואצת הכנה ברורה לשלטון ריבוני ישראלי דה פקטו.

אבל כדרכן של מהפכות בתהליכי מיסוד, ישנן תמיד קבוצות מהפכניות שהמהפכה היא חלק מהן והן מסרבות להתמסד ולשתף פעולה עם הרשויות, החשודות תמיד בעיניהם, בבחינת "מה שהיה הוא שיהיה".

ונשאלת השאלה: איך מרסנים קבוצות כאלה בלי לדכאן? איך מסיטים את האנרגיה הטובה שלהם לכיוונים פרודוקטיביים?

אחד האתגרים החמורים ביותר

המעבר מתנועה מהפכנית אל עבר מנגנון מדיני ומבוסס הוא אחד מהאתגרים החמורים ביותר העומדים בפני הנהגות ברצון לבסס משילות וריבונות. ההתמסדות היא תנאי הכרחי לייצוב השלטון, להפסקת האלימות, למעבר מלוחמת גרילה או מחאה להסדרת נורמות, ולהבטחת הישרדותו של המפעל החדש.

עם זאת, התהליך כמעט תמיד יוצר שבר פנימי: בעוד שהרוב הופך מ"מהפכנים" ל"מנהיגים ופקידים", נותר גרעין אידאולוגי או מבצעי קשיח המסרב לקבל את תהליכי הפשרה, הביורוקרטיזציה והסדר החדש.

גרעין זה רואה בהתמסדות בגידה ברעיונות הליבה של המהפכה, ומפנים את עוינותם – ולעיתים את נשקם ואת הפעילות החתרנית שלהם – כלפי ההנהגה החדשה, ובכך מסכנים את עצם קיומו של ההישג המהפכני.

קיימות מספר גישות משלימות לטיפול בגרעין הזה:

בספרות המדינית וההיסטורית – כפי שנצפה במהפכה הצרפתית, במלחמת האזרחים באירלנד, במהפכה הבולשביקית, בתהליכי פירוק מיליציות באמריקה הלטינית ובאפריקה, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, בתנועות הנציונאל סוציאליסטית והפשיסטית – קיימות מספר גישות משלימות לטיפול בגרעין זה:

1. שילוב מבוקר ובירוקרטיזציה (Co-optation)

הדרך העדיפה ביותר למניעת התלקחות היא פירוק המנגנון הלוחמני מתוכו על ידי הענקת תפקידים ומשאבים.

• גיוס לצבא ולכוחות הביטחון הרשמיים: פירוק המיליציות ושילוב הלוחמים בתוך צבא סדיר הכפוף לממשלה. המסגרת היררכית והמשמעת הצבאית מעדנות את הפעילות הפוליטית הקיצונית.
• תגמול כלכלי ומעמד חברתי: מתן פנסיות, אדמות, עבודות מדינה או מעמד רשמי כ"ותיקי המהפכה". כשאנשים מקבלים נכסים ומעמד להגן עליהם, תמריץ ההרס שלהם פוחת.

2. אוקסיגנציה אידאולוגית והסטת האנרגיה המהפכנית

המרת הלחימה הצבאית או האלימה באפיקים פוליטיים, תרבותיים או סמליים:

• תיעול לרפורמות אזרחיות: הפניית האנרגיה האידאולוגית של הקיצונים לפרויקטים לאומיים (כגון חינוך, בינוי, תשתיות או מפעלים חברתיים) שבהם הלהט האידאולוגי מנותב לבנייה ולא להרס.
• שילוב במערכת הפוליטית: מתן ייצוג בפרלמנט או במוסדות השלטון כדי לאלץ אותם לפעול בתוך כללי המשחק הדמוקרטיים והפוליטיים.

3. ניתוק הציבור מהגרעין הקיצוני (Isolation)

כדי לפגוע בגרעין הקשיח, יש לנתק אותו מקהל התומכים הרחב שלו:

• בניית לגיטימציה שלטונית: אספקת שירותים בסיסיים, ביטחון ויציבות לכלל האוכלוסייה. ככל שהציבור חווה שיפור באיכות החיים, פוחתת נכונותו לתמוך בהמשך הלחימה והאנרכיה.
• שיח ציבורי ומנהיגות רוחנית/אידאולוגית: דמויות מפתח מהמהפכה המקורית חייבות לצאת בקול ברור הקובע כי שלב הלחימה הסתיים וכי המשך האלימות הוא פגיעה במטרה המקורית.

4. נהלים משפטיים וחנינה (Legal Framework & Amnesty)

• מנגנוני חנינה ופיוס: מתן הזדמנות אחרונה לגרעין הקיצוני להניח את הנשק ולהשתלב בחברה ללא עמידה לדין על פעולות העבר.
• הצבת קווים אדומים ברורים: הגדרה חוקית שקופה, המבדילה בין מחאה פוליטית לגיטימית לבין מרד חמוש או טרור נגד המדינה החדשה.

5. עימות ישיר וסיכול ממוקד (Coercion & Neutralization)

כאשר כל הניסיונות לשילוב ופיוס נכשלים והגרעין הקיצוני מפעיל אלימות אקטיבית, למדינה החדשה אין ברירה אלא להפעיל את מונופול הפיקוח והכוח שלה:

• נטרול מנהיגים מחוללי-מלחמה: מעצר או סיכול של ההנהגה הקיצונית המדרבנת את האנשים מנגד.
• פירוק תשתיות מבצעיות: הפעלת זרועות הביטחון לצורך פירוק נשק, מעצרים וסיכול התארגנויות חתרניות.

המפתח לטיפול מוצלח בגרעין הקיצוני אינו נשען על זרוע אחת בלבד, אלא על שילוב הדרגתי ושלבי: יצירת מסלולי יציאה ומניעים חיוביים למי שמוכן להשתלב (מקל וגזר), לצד הפעלת יד ברזל בלתי מתפשרת נגד אלו שבוחרים להמשיך ולאיים על יציבות המדינה והמפעל המהפכני.

[לאוסף המאמרים על נוער הגבעות והכאוס השלטוני ביהודה ושומרון, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על משילות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הישרדות, מטרת העל של מערכת מורכבת, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על נוער הגבעות והכאוס השלטוני ביהודה ושומרון
• אוסף המאמרים על 'ריבונות'
• אוסף המאמרים על משילות.
• אוסף המאמרים על הישרדות, מטרת העל של מערכת מורכבת.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2026), אוסף המאמרים על נוער הגבעות והכאוס השלטוני ביהודה ושומרון, ייצור ידע, 3/10/26.
• פנחס יחזקאלי (2020), ריבונות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 9/7/20.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ‘משילות’ באתר ייצור ידע, 9/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על הישרדות, מטרת העל של מערכת מורכבת, ייצור ידע, 10/8/25.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.