גרשון הכהן: "מדינת ישראל אינה פרה חולבת!"

תקציר: "התביעות מהמדינה הולכות ומתרבות והתביעות מעצמנו הולכות ופוחתות, כמעט עד לאפס. שכחנו כי מדינת ישראל אינה פרה חולבת, אלא שופר המשיח לקבץ גאולים" (דוד בן גוריון).

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון 'מקור ראשון', ב- 19 במרץ 2026. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

מעצם חייהם בגבול הצפון, והתמסרותם למצוקות התושבים, מנהיגי היישובים שם ראויים להערכה. בכל זאת, דווקא בשל מעלתם, מותר לבקר את דיבורם והתנהלותם בחודשי המלחמה האחרונים.

התקשיתי לדוגמה, לשמוע את ראש מועצת מטולה דוד אזולאי, בראיון בלתי אופטימי (לליאת רגב במוצאי שבת ה-13 ביוני 2026), בטענה על חוסר התכלית במדיניות הממשלה ללחימה בלבנון. בהערכה לחיילי צה"ל – שמגנים על מטולה מרכס הבופור – טען, שאם אין פני הממשלה להכרעה מלאה של חיזבאללה, היא מסכנת את החיילים לשווא, ומוטב לסגת, כבר עכשיו.

הנחת המוצא למבטי הביקורתי נובעת מהאופן בו אני מבין את תופעת המלחמה

המלחמה היא אתגר לאומי מורכב, שגם עבור הצד החזק כרוך במוכנות לשלם מחיר, ובהעזה לכניסה למסע אל הבלתי נודע. זה מקור החולשה שגילתה ארה"ב במשא ומתן מול איראן, שנבעה מהסירוב של החברה האמריקאית לשלם את מחיר המלחמה, אפילו לא בעליית מחיר חבית הדלק.

בהגיון הזה יש לבחון את מצב איומי המלחמה על יישובי הצפון. הם אכן תחת איום כי מיום עלייתם על הקרקע – דוגמת חניתה ומנרה – הם ממוקמים על קו החזית, וחשופים בכך לסיכוני מרחב המלחמה. ואמנם, צה"ל פעל מראשית המלחמה להרחקת קו החזית, לצורך הגנתם מפני איום הפשיטה ואיום הנ"ט. אבל  בתיאום ציפיות, הובהר היטב על ידי פיקוד הצפון כי אין ביכולות צה"ל למנוע לחלוטין את ניצול האויב את מיקומם שם, לסחיטה אסטרטגית של מדינת ישראל בדינמיקה של הגיון  הטרור. 

נכון שקשיי הקיום תחת איומי מלחמה, מונעים את התנאים ההכרחיים לחידוש שגרת החיים ולשיקום העסקים בכל יישובי הצפון. נכון שדרישת התושבים וההנהגה המקומית מצה"ל וממשלת ישראל לפעולה מקיפה ועוצמתית להסרת האיום, ראויה למלוא תשומת הלב. אבל, ניתן לשתף את האזרחים בהבנה שלא מצוי בידי צה"ל פתרון קסם להשגת הביטחון המלא, במיוחד בשעה שכל מה שנחוץ לאויב למיצוי הגיון הטרור וההתשה, הוא שיגור רקטה, כטב"מ או רחפן נפץ מידי יום. די להם בשיגור אחד, כדי לשבש את השיבה לשגרה ביישובי הצפון..

בהבנה זו נדרשת מההנהגה והתושבים תודעת קיום חלוצית מתאימה לקיומם במרחב ספר

רעיון אזורי הסְפַ‏ר מלמד כי גם למדינה מתוקנת הנתונה במאבק מתמיד על גבולותיה, אין יכולת לממש עבור אזרחיה את אותם תנאיי ביטחון מהמרכז ועד לקצה. רעיון זה מוביל לשתי נקודות מבט:

• האחת מתמקדת בממד הנגטיבי, בחרדה מגילויי היחלשותה של תחושת הביטחון, במעבר ההדרגתי מן המרכז השלטוני אל אזורי השוליים המדינתיים.
• השנייה, מתמקדת בממד החיובי, בזיהוי הפוטנציאל הטמון במרחב הספר כמרחב חיכוך מעצב, בו חיים אזרחים חלוצים הנוטלים על שכמם – בשותפות לגורמי הביטחון המוסדיים – את המאבק לביטחון. ולריבונות בהיבט זה, תודעת ספר מפריכה מעיקרה  את הציפייה למדיניות: "דין קריית שמונה כדין תל אביב".

כמו שדרך עפר אינה מתאימה לכל רכב ומחייבת רכב שטח בנוי לתנאיי הדרך, גם אנשי הספר נדרשים ליכולות  מיוחדות, לבלימת זעזועים הנובעים מתנאיי הספר. במבט הזה, נדרשת למדינת ישראל שיבה להתנהלותה בשנותיה הראשונות, במושגי ספר וחלוציות.

כמובן, לגורמי הממשלה ולכוחות הביטחון קיימת חובה למאמצי סיוע ממוקדים לתושבי הספר. הסיוע נדרש בממדים רבים: בהקצאת קרקעות מוחרגת לטובה למגורים ולתעשייה, באישורי בנייה זריזים בתודעת חירום, בהשקעה במערכות חינוך ורפואה, ואף בסיוע לעסקים שקרסו בחודשי המלחמה. אבל, העבודה העיקרית לא יכולה להיעשות, אלא על ידי ההנהגה המקומית וכוח ההתארגנות הקהילתית.

מדוד בן גוריון ועד אלון דוידי

 זו  תמצית תפיסתו המנהיגותית של ראש עריית שדרות, אלון דוידי, כפי שהוצגה בכנס בשדרות בקיץ 2024. בדיון על התנאים לשיבת התושבים ליישובים שננטשו במלחמה את הצלחת העיר במאמץ לשיבת התושבים הסביר בכך, שלמשפחה הגרעינית יש בעיר תקווה ואמונה, מתוך חיבור לקהילה שמאורגנת סביב בית כנסת והנהגה קהילתית. בממדים חברתיים חיוניים אלה, קצרה ידם  של גורמי ממשלה לסייע.

בכל דרך יש להגדיר מחדש את ציפיות האזרח במרחבי הספר מהמדינה בהכרה שבהתנהלותו בתודעה חלוצית, המדינה זקוקה לו כחלוץ, הרבה יותר משהוא זקוק למדינה. אמירה זו נתמכת בדברי הסיכום של דוד בן גוריון בכנסת בינואר 1951 בהצגת חוק ההגנה האזרחית:

"התביעות מהמדינה הולכות ומתרבות והתביעות מעצמנו הולכות ופוחתות, כמעט עד לאפס. שכחנו כי מדינת ישראל אינה פרה חולבת, אלא שופר המשיח לקבץ גאולים"

[לאוסף המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על אסטרטגיית התשה ומלחמות התשה.
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2016), הכל על אזורי הסְפַ‏ר באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 22/5/16.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2025), אסטרטגיית התשה ומלחמות התשה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/7/25.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.