תקציר: אובססיה נתפסת לעתים כתכונה דו־ערכית: מצד אחד, מקור לעקביות, התמדה והישגים יוצאי דופן; מצד אחר, כוח נפשי וחברתי העלול לגלוש לאובדן שיפוט, פגיעה באחרים ואף הרס עצמי. מאמר זה מבקש לנתח את האובססיה כתופעה פסיכו־חברתית, לבחון את מנגנוניה, ולהצביע על הסכנות הטמונות בה כאשר היא חורגת מגבולות התפקוד הבריא.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

ביום הראשון הוא אמר לעצמו שזה זמני.
ביום העשירי כבר אמר לעצמו שזה מוסרי.
ביום המאה, שזה הכרחי.

הכול התחיל ברעיון אחד, פשוט ונקי: אם נוותר כאן, הכול יקרוס. לאט־לאט הפך הרעיון למבחן נאמנות. מי שהסכים היה “אחראי”. מי שהיסס, “מבולבל”. מי שהתנגד , כבר לא טעה, אלא איים.

הישיבות התקצרו, השפה הוקשחה, והניואנסים נעלמו. כל שאלה נתפסה כערעור, וכל ספק כבגידה סמויה. הוא עצמו חדל להרגיש קיצוני; להפך, הוא חש מפוכח. בעיניו, רק הוא עוד ראה את התמונה כפי שהיא באמת.

רק בשלב מאוחר הבחין בפרדוקס: בשם ההגנה על הדמוקרטיה הוא חדל להקשיב; בשם המוסר הוא ויתר על חמלה; בשם המאבק באובססיה של “הצד השני”, הוא אימץ אחת משלו.

וכשנשאל, ברגע נדיר של שקט, האם ייתכן שהוא טועה, הוא לא ידע לענות. לא מפני שלא היו לו תשובות, אלא מפני שהשאלה עצמה כבר נראתה לו בלתי לגיטימית...

אובססיה מהי? המשגה

אובססיה נתפסת לעתים כתכונה דו־ערכית: מצד אחד, מקור לעקביות, להתמדה ולהישגים יוצאי דופן; מצד אחר, כוח נפשי וחברתי העלול לגלוש לאבדן שיפוט, לפגיעה באחרים ואף להרס עצמי. מאמר זה מבקש לנתח את האובססיה כתופעה פסיכו־חברתית, לבחון את מנגנוניה, ולהצביע על הסכנות הטמונות בה כאשר היא חורגת מגבולות התפקוד הבריא.

בפסיכולוגיה הקלינית, אובססיות מוגדרות כמחשבות, דימויים או דחפים חודרניים, חוזרים ולא רצויים, המעוררים מצוקה (APA, 2013). אולם בהקשר החברתי־תרבותי, המונח משמש גם לתיאור השקעת יתר רגשית וקוגניטיבית ברעיון, במטרה או בזהות, עד כדי דחיקת שיקולים אחרים (Baumeister, 1991).

חשוב להבחין בין תשוקה הרמונית, המאפשרת שילוב בין מטרה מרכזית לשאר תחומי החיים, לבין תשוקה אובססיבית, שבה הזהות העצמית נקשרת באופן בלעדי לאובייקט אחד (Vallerand et al., 2003).

כיצד תדע אם אתה אובססיבי?

• מבחן החופש לבחור: האם אתה מרגיש שאתה בוחר לעסוק בדבר, או שאתה חייב לעסוק בו כדי להרגיע דחף או חרדה?
• מבחן ה"תפוסה": המחשבה על הנושא (אדם, פרויקט, ניקיון וכו') גוזלת ממך יותר משעה ביום ומפריעה לריכוז במשימות שגרתיות.
• פגיעה בתפקוד (הזנחה): אתה מזניח תחומי חיים אחרים שחשובים לך - שינה, תזונה, קשרים חברתיים או עבודה-– לטובת מושא האובססיה.
• מבחן ה"קריז" (Wihdrawal): מה קורה כשאתה לא יכול לעסוק בזה? אם התגובה היא חרדה קיצונית, עצבנות או חוסר שקט שאינו פרופורציונלי, זו כנראה אובססיה.
• חזרתיות ללא תכלית: אתה מוצא את עצמך בודק את אותו הדבר שוב ושוב (למשל: פרופיל ברשת חברתית, האם הדלת נעולה, חישוב מסוים) למרות שכבר קיבלת תשובה.
• הנאה מול הקלה: בשיא האובססיה, הפעולה כבר לא גורמת ל"כיף" או סיפוק, אלא רק להקלה זמנית מהמתח.

המנגנון הפסיכולוגי: שליטה, חרדה וזהות

שורשיה של אובססיה נעוצים לעיתים קרובות בצורך בשליטה ובודאות, בעולם הנתפס כמאיים או כאוטי. כאשר האדם אינו מצליח להכיל חוסר ודאות, הוא נאחז ברעיון יחיד המספק תחושת סדר ומשמעות (Beck, 1976). במצב זה, האובססיה מתפקדת כמנגנון הגנה, המצמצם מורכבות.

בנוסף, אובססיה נוטה להתמזג עם זהות ה'עצמי'. הביקורת על הרעיון האובססיבי נחווית כביקורת על האדם עצמו, ולכן מעוררת תגובות רגשיות קיצוניות, לעיתים תוקפנות (Kernberg, 2004).

האובססיה ככשל קוגניטיבי

מבחינה קוגניטיבית, אובססיה מאופיינת בהטיות שיטתיות: חשיבה דיכוטומית ("או הכול או כלום"), אישור עצמי סלקטיבי (confirmation bias), ודחיית מידע סותר (Nickerson, 1998). תהליכים אלה יוצרים לולאה סגורה שבה האובססיה מזינה את עצמה, והמציאות החיצונית מאבדת את כוחה המתקן.

הסכנות החברתיות: רדיקליזציה ודמוניזציה

כאשר אובססיה חורגת מהפרט ומאומצת על ידי קבוצה, היא עלולה להפוך לאידאולוגיה נוקשה. היסטורית, תנועות רדיקליות רבות נשענו על רעיון יחיד שהוסבר כפתרון כולל לכל בעיות החברה (Arendt, 1951). במצבים כאלה, המורכבות האנושית נתפסת כחולשה, והאחר, כאיום שיש לנטרל.

אובססיה קבוצתית נוטה לייצר דמוניזציה, דה־לגיטימציה מוסרית, והצדקה לאמצעים קיצוניים בשם "המטרה הנעלה" (Staub, 1989).

אובססיה בעידן המודרני

העידן הדיגיטלי מגביר נטיות אובססיביות באמצעות אלגוריתמים המחזקים חזרות, הקצנה ואישור מתמיד של עמדות קיימות (Sunstein, 2017). הרשתות החברתיות מתגמלות עקביות רגשית קיצונית ולא ספק, ובכך יוצרות סביבה תומכת אובססיה.

בין תשוקה למחלה: קו הגבול

לא כל אובססיה היא פתולוגית. חידושים מדעיים, יצירה אמנותית והישגים יוצאי דופן נולדו לעתים מתוך מיקוד קיצוני. ההבדל המכריע נעוץ בשאלה האם האדם שולט באובססיה, או נשלט על ידה. כאשר האובססיה פוגעת בתפקוד, ביחסים וביכולת לביקורת עצמית, היא חדלה להיות מנוע והופכת לאיום (Vallerand, 2015).

סיכום

אובססיה היא כוח נפשי רב־עוצמה, אך מסוכן. היא מציעה משמעות בעולם מורכב, אך גובה מחיר של עיוורון, קיטוב ולעתים הרס. חברה בריאה ופרט בריא זקוקים ליכולת להחזיק רעיונות בעוצמה, מבלי להפוך לעבדיהם. היכולת לספק, להשהות שיפוט ולהכיל מורכבות אינה חולשה, אלא חומת ההגנה המרכזית מפני אובססיה הרסנית.

[לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חשיבה קבוצתית / חשיבת יחד, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת';
• הרחבת המושג: 'כאוס'.
• אוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה
• הרחבת המושג: 'ודאות'
• הרחבת המושג: 'סדר', בין יציבות למורכבות.
• אוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת.
• אוסף המאמרים על 'קבוצות'.
• אוסף המאמרים על חשיבה קבוצתית / חשיבת יחד.
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ודאות, ללכת 'על בטוח', ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2025), 'סדר', בין יציבות למורכבות, ייצור ידע, 18/10/25.
• פנחס יחזקאלי (2020), מורכבות ומערכות מורכבות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 20/7/20.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על קבוצות באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/4/20.
• פנחס יחזקאלי (2018), חשיבה קבוצתית / חשיבת יחד, ייצור ידע, 15/3/18.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2023), 'אליטת ההון', קווים לדמותה של האליטה הנוכחית של ישראל, חלק 1, ייצור ידע, 1/10/23.

• American Psychiatric Association. (2013). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (5th ed.). Washington, DC: Author.
• Arendt, H. (1951). The origins of totalitarianism. New York: Harcourt, Brace & Company.
• Baumeister, R. F. (1991). Meanings of life. New York: Guilford Press.
• Beck, A. T. (1976). Cognitive therapy and the emotional disorders. New York: International Universities Press.
• Kernberg, O. F. (2004). Aggressivity, narcissism, and self-destructiveness in the psychotherapeutic relationship. Yale University Press.
• Nickerson, R. S. (1998). Confirmation bias: A ubiquitous phenomenon in many guises. Review of General Psychology, 2(2), 175–220.
• Staub, E. (1989). The roots of evil: The origins of genocide and other group violence. Cambridge University Press.
• Sunstein, C. R. (2017). #Republic: Divided democracy in the age of social media. Princeton University Press.
• Vallerand, R. J., et al. (2003). Les passions de l’âme: On obsessive and harmonious passion. Journal of Personality and Social Psychology, 85(4), 756–767.
• Vallerand, R. J. (2015). The psychology of passion. Oxford University Press.