תקציר: כפי שקורה בתהליכי מחאה ממושכים, ובעיקר לאור אירועי 7 באוקטובר והמלחמה שלאחריהם, המחאה פיתחה מנגנון ביורוקרטי שהסתאב והלך, נקלעה למשבר עומק, ופתחה סטגנציה, שאחד ממאפייניה הבולטים הוא פער רלוונטיות הולך ומתרחב מהמציאות. ד"ר עדו נתניהו תרם לנו מספר דוגמאות לכך...

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

המחאה הישראלית של 2023–2024 הציגה בשיאּה יכולות מרשימות של התארגנות, גיוס משאבים, מסגור פוליטי יעיל ומנגנוני תפעול מתקדמים, וכמעט והכריעה את המערכה ב'ליל גלנט הראשון'.

אולם כפי שקורה בתהליכי מחאה ממושכים, ובעיקר לאור אירועי 7 באוקטובר והמלחמה שלאחריהם, המחאה פיתחה מנגנון ביורוקרטי שהסתאב והלך, נקלעה למשבר עומק, וייצרה סטגנציה, שאחד ממאפייניה הבולטים הוא פער רלוונטיות הולך ומתרחב מהמציאות.

'פער רלוונטיות' (Relevance Gap או Relevancy Gap) הוא הפער שבין מציאות מדומה (פנטזמה), שרואים אדם / קבוצה בעיני רוחם, למציאות בפועל. פער זה נוצר כאשר מתקיימת אי הלימה עמוקה בין האופן שבו הם מתארים ותופסים את המציאות לבין המציאות עצמה.

פער רלוונטיות מאפיין ארגונים בקיפאון (בסטגנציה). הוא נוצר בארגון כאשר תהליכי קבלת ההחלטות שלו שבויים בידי אוליגרכיה ארגונית, שמנצלת את שליטתה לצבירת עוצמה ולביסוסה; כמו למשל, ביורוקרטיות במצב התנוונות; 'עמותות שבויות'; וכדומה.

מהם הסימפטומים של פער הרלוונטיות הזה?

ב- 5 בדצמבר 2025, פרסם ד"ר עדו נתניהו מאמר ב'מעריב' תחת הכותרת "חיים בסרט", ובו השווה את השמאל הישראלי לקבוצות בברית המועצות, ופרט חלק מהסימפטומים לפער הרלוונטיות הזה:

"...

"דרוש אומץ לצאת נגד הממשלה!", הם מכריזים, ומניפים מעלה את היד האוחזת בדגל, כאילו היו הנערה בפוסטר של "עלובי החיים". אומץ? כשהתקשורת רובה ככולה מתייצבת לצידם, וכשהם יודעים שהסיכוי שיקרה להם משהו מידי רשויות אכיפת החוק שואף לאפס?

"אנו חיים תחת דיקטטורה!", הם צועקים, בו בזמן שהם מפגינים כבר שנים בחופשיות ובכל מקום תחת אותה "דיקטטורה” וקוראים "להפיל את הדיקטטור!". והוא, כמו כל דיקטטור מצוי, נאלץ להתייצב למתן עדות בבית המשפט שלוש פעמים בשבוע. "צריך למנוע משטר תיאוקרטי!", מצהירים בחימה שמהולה בחרדה, בה בשעה שאיש - גם לא בין הדתיים - כלל אינו מדבר על הקמת משטר כזה.

"נאבקנו למען החזרת החטופים, והצלחנו!", כך הם משכנעים את עצמם. זאת אומרת, הם, בדגליהם הצהובים ובפוסטרים שהדביקו על כל גשר במרחב הציבורי, כמו גם בקריאות הנאצה אשר השמיעו נגד הממשלה והעומד בראשה, גרמו להשבת החטופים, ולא חיילי צה"ל שפעלו על פי הוראת הקבינט המדיני – אותם חיילים שכתשו את חמאס, ובמחיר כבד הורידו אותו על ברכיו, עד אשר ויתר ומסר את החטופים.

"אנחנו הרוב!", נשמעת קריאה נוספת שלהם. ולפעמים לא סתם "רוב", אלא "הרוב המכריע". טענה מוזרה, בהתחשב בעובדה שאותו רוב מתגלה כמיעוט פעם אחר פעם בקלפי. אבל לא חשוב – הקריאה תמשיך להישמע עד להפסד האלקטורלי הבא. "כשמיליון איש ייצאו לרחובות, הממשלה תיפול", קבעו מי מהם בפסקנות בזמן הרפורמה המשפטית, וגם אחרי כן - במהלך המלחמה בעזה. התחזית לא נאמרה כלאחר יד, אלא בכובד ראש, כאילו הייתה מבוססת על איזו הוכחה מדעית. יש לשער שהיא נלקחה מן הניסיון של ההפגנות ההמוניות שהיו במזרח אירופה בזמן נפילת הקומוניזם. אלא שגם בעניין זה בוחן המציאות שלהם לא קיים. כי בארצות הללו זה קרה היות שהאוכלוסייה רצתה בנפילת המשטרים (הדיקטטוריים, אצלן). פה זה לא קרה, פשוט כי אותו "רוב" שרצה בנפילת הממשלה מצוי רק בדמיונם של המאיימים, כמו גם המספר 'מיליון'".

[לאוסף המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו.
• הרחבה בנושא 'פער רלוונטיות';
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה.
• אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), פער רלוונטיות, ייצור ידע, 21/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• פנחס יחזקאלי (2024), הכל על אליטת ההון הישראלית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/11/24.