גרשון הכהן: הכרח המעורבות הצבאית הישראלית בסוריה

תקציר: הדרך בה תצליח ישראל להבהיר לכל הגורמים במרחב את חובתה להגנת הדרוזים בסוריה היא הדרך שגם תאפשר לישראל להשפיע מתוך עמדת כוח על כיווני התפתחותה של סוריה החדשה. לפעולותיה של ישראל בסוריה תהיה בכך השפעה בצומת הדרכים, שבין הדרך ליציבות ושגשוג במערכת היחסים ההדדית, לבין משטר גבולות הממשיך להתקיים באיום הדדי. בהעמדה כזו של הניווט המדיני הישראלי ביחס לסוריה, ההחלטה להתערבות צבאית השבוע, הייתה לגמרי הכרחית.

[בתמונה: קצין צהל דרוזי מנשק את ראשו של כהן דת בסווידה. התמונה שותפה הרבה ברשתות החברתיות ובעל הזכויות שבה לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.  בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]
[בתמונה: קצין צהל דרוזי מנשק את ראשו של כהן דת בסווידה. התמונה שותפה הרבה ברשתות החברתיות ובעל הזכויות שבה לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.  בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]
הלוגו של ישראל היום
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 18 ביולי 2025. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

בצהרי יום רביעי, ה- 16 ביולי 2025, בסוריה טמון איום להסלמה זירתית, שעלולה לצאת משליטה. בהתאם הועברו כוחות מזירת עזה לזירת הגולן.

בליבת כל החלטה אסטרטגית שזורה דילמה בין דרכים, שאינן מתיישבות זו עם זו. כך גם בשיקולים להחלטה לעצירת פעולות צבא סוריה בסווידא. היו טענות בעד ונגד, בעלי מידה לא מבוטלת של הגיון:

  • מצד אחד, מדינת ישראל לא הייתה יכולה לעמוד מנגד בהתעלמות מציפיית אזרחיה הדרוזים להיחלץ להגנת בני העדה בסוריה שהותקפו ואף נטבחו באכזריות.
  • מצד שני, ראוי לישראל לשקול היטב את צעדיה בהתערבות במדינה ריבונית שיש ביחס אליה סיכוי לסיום  מצב המלחמה עם ישראל בתהליך הסדרי.

למול הדילמה, החלטה המתקבלת במצבים כאלה, מתקבלת במודעות למתח בין הדרכים המנוגדות, במאמץ למצוא ביניהן נקודת איזון מיטבית. בכל זאת מרגע שהתקבלה ההחלטה רצוי להבהיר את השיקולים להתגבשותה.

[ככה התקבלו חיילי צה"ל מתחת לחרמון בסוריה... המקור: דף הטוויטר של Jake Wallis Simons. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

ההכרח שהביא את צה"ל להתערבות ישירה נגד צבא סוריה החדש, ולפגיעה בסמלי שלטון בדמשק, כרוך בשני ממדים של אינטרס אסטרטגי:

  • בממד הראשון כלול השיקול המוסרי הטהור. הטבח שנעשה באזרחים דרוזים על ידי כנופיות ג'יהאדיות ועל ידי כוחות הצבא של ג'ולאני, לא יכול שלא לעורר חובת התערבות למניעתו. היה בהחלט מצופה מכל מנהיגי המדינות המתוקנות במערב, במיוחד  בארה"ב, להכיר בחובתם הבסיסית לעשות ככל יכולתם לעצירת מעשי טבח כאלה.
  • הממד השני הוא אסטרטגי פרגמטי. בסוריה המתעצבת מחדש לאחר נפילת משטר אסאד, מעורבות מספר מדינות שכנות להשגת השפעה וכוח. התורכים פועלים שם בתיאום עם קטאר להרחבת מרחבי שליטתם האזורית. גם לסעודיה, לירדן לעיראק וגם לאיראן אינטרסים לנוכחות והשפעה בסוריה. לכולם ענין בהשפעה על מגמות התפתחות של סוריה בעתיד. במבט הזה, ישראל כשכנה מאוימת אינה רשאית להסתגר בתחומי "הווילה בג'ונגל" בציפייה פסיבית למשהו טוב שיקרה. בממד הזה, החובה הישראלית להגנת הדרוזים מפני כוחות איסלאמיים ג'יהאדיים, מזמינה את ישראל כהזדמנות לפעילות צבאית והומניטרית, לחיכוך במרחב הסורי. זו הזדמנות להקרנת כוח שמבטאת את הענין הישראלי בהשפעה אקטיבית על מגמות התפתחותה של סוריה.
[בתמונה: האם בישראל נדמו כבר הקולות המטורללים - מימין ומשמאל - שדיברו על שלום עם סוריה של ג'ולני? הקריקטוריסט המוכשר: מושיחק גולסט. התמונה מוצגת באישור היוצר]
[בתמונה: האם בישראל נדמו כבר הקולות המטורללים - מימין ומשמאל - שדיברו על שלום עם סוריה של ג'ולני? הקריקטוריסט המוכשר: מושיחק גולסט. התמונה מוצגת באישור היוצר]

החמצת פוטנציאל ההסדרה והשלום עם סוריה החדשה?

ישנן טענות המזהירות מפני  ההתערבות הישראלית כפעולה המחוללת שינוי כיוון לרעה בהתייחסות המשטר החדש בדמשק לישראל, עד כדי להביא להחמצת פוטנציאל ההסדרה והשלום עם סוריה החדשה. כאילו בפעולתה זו שפגעה ישירות בצבא סוריה, שרפה ישראל את הגשר לשלום. אלא שהגשר החייב להבנות בין ישראל לסוריה, אינו יכול להיות גשר של נייר. גשר איתן למגמה הסדרית חייב להיות מושתת על הכרה הדדית באינטרסים ההדדיים של סוריה וישראל, בהם האינטרס הישראלי להגנת זכויות העדה הדרוזית ויתר המיעוטים בסוריה. נשיא סוריה בוודאי ידע והבין את מידת המחויבות הישראלית להגנת בני העדה הדרוזית. אם אכן התעלם מכך במודע ישראל קיבלה ביטוי מעשי להערכת ממשות המגמה הסורית להסדרים עם ישראל. בהיבט זה, ההתרחשות השבוע בהר הדרוזים, זימנה לישראל הזדמנות לבחינת האינטרסים של ג'ולאני במגמת ההסדר עם ישראל, מתוך חיכוך שמחייב בירור נוקב.

הדרך בה תצליח ישראל להבהיר לכל הגורמים במרחב את חובתה להגנת הדרוזים בסוריה היא הדרך שגם תאפשר לישראל להשפיע מתוך עמדת כוח על כיווני התפתחותה של סוריה החדשה. לפעולותיה של ישראל בסוריה תהיה בכך השפעה בצומת הדרכים, שבין הדרך ליציבות ושגשוג במערכת היחסים ההדדית, לבין משטר גבולות הממשיך להתקיים באיום הדדי. בהעמדה כזו של הניווט המדיני הישראלי ביחס לסוריה, ההחלטה להתערבות צבאית השבוע, הייתה לגמרי הכרחית.

[שליט סוריה החדש, אל ג'ולאני מדגים שימוש סוני ב'מלחמה כתחבולה' הלכה למעשה: פעם, שליט פרו מערבי מתון בחליפה, ופעם איש דאע"ש, השוחט מיעוטים בארצו ללא היסוס... הכרזה: התקשורת הערבית]
[שליט סוריה החדש, אל ג'ולאני מדגים שימוש סוני ב'מלחמה כתחבולה' הלכה למעשה: פעם, שליט פרו מערבי מתון בחליפה, ופעם איש דאע"ש, השוחט מיעוטים בארצו ללא היסוס... הכרזה: התקשורת הערבית]

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יחסי דרוזים יהודים בישראל, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

3 thoughts on “גרשון הכהן: הכרח המעורבות הצבאית הישראלית בסוריה

  1. ישראל חייבת לפעול הרבה יותר מהר והרבה יותר חזק בסוריה.
    המניעים:
    1. המוסרי האוניברסלי
    2. המחוייבות לעדה הדרוזית הישראלית
    3. הצורך בהגנת ישראל אל מול האיומים – הג'יהדיסטי והטורקי
    4. הצורך בשולי ביטחון נרחבים כלקח מ- 7/10 – יש צורך בגיבוש רצועות בטחון בלבנון ובסוריה בהן יתקיימו תנאים מיטביים לספיגה. למשל – איש לא יגור שם (שטח הריגה), או שיגורו רק מי שנאמנים לישראל.
    5. הצורך לפעול ברמה של מעצמה אזורית מובילה ואמינה – ובעיקר חיזוק הבריתות עם המיעוטים במרחב המוסלמי (דרוזים, כורדים ואחרים). אסור לחזור על הטעות של הפקרת צד"ל.

    המינימום צריך להיות – מעורבות אווירית מסיבית + אספקת אמל"ח מתקדם לידי הדרוזים, בכמויות ובאיכויות שוברות שוויון.

    השאיפה: מרחב דרום סוריה שאיננו מהווה איום על ישראל – בשליטה דרוזית. אם הג'יהדיסטים לא יבינו את זה, הדרוזים בסיוע ישראל צריכים לסייע להם בתוכנית הגירה מרצון. ככה בכל גבולות ישראל.

    כרגע ישראל מאד מאד רחוקה מעמידה בדרישות הנ"ל – וצריך לשנות זאת בהקדם, הזמן אוזל!

  2. כל הפעולות של ישראל בסוריה מתואמות עם ממשל טראמפ..
    אם יגיד don't ביבי לא יעשה!!

  3. Pingback: פנחס יחזקאלי: יחסי דרוזים יהודים בישראל, באתר ייצור ידע | ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *