תקציר: שרידות היא המטרה המרכזית של מערכות מורכבות. היא מתאפשרת בזכות תכונות כמו הסתגלות, גיוון, יתירות, ומשוב. הבנת עקרונות אלו מאפשרת להתמודד עם אתגרים ולהבטיח את המשכיותן של מערכות בעולם משתנה. יחד עם זאת, בצד השרידות נמצא במעין שלימות ניגודית גם "יצר התאבדות" במערכות אלה, אם כתוצאה משיבוש או טעויות בתוך המערכת ואם כחלק מתהליך אבולוציוני רחב יותר.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

הישרדותו של העם היהודי לאורך כאלפיים שנות גלות היא דוגמה יוצאת דופן לשרידות במערכת חברתית-תרבותית מורכבת. אף על פי שנפגעו פעמים רבות מהגלויות, גירושים, רדיפות ושינויים פוליטיים קיצוניים, הקהילה היהודית הצליחה לשמר את זהותה, שפתה, ודתה בתוך רשתות חברתיות דינאמיות ומתמשכות. היא הצליחה לשרוד אפילו השמדת עם שיטתית בשואה, ולצאת ממנה מחוזקת.

הצלחתה נבעה מיכולת הסתגלות גבוהה לצד שמירה על אלמנטים מרכזיים של התרבות, כמו המסורת, החוק היהודי (ההלכה), והקשר ההדדי בין הקהילות ברחבי העולם. המורכבות של זהותה, שכללה שילוב בין המשכיות למודרניזציה מתמדת, לצד גמישות והמשכיות תרבותית בתוך מערכות שליטה זרות, מבטאת את עקרונות השרידות של מערכות מורכבות – דינאמיות, הסתגלות, ורב-ממדיות (Ben-Dor & Ben-Dor, 2009; Safran, 1991).

המאמר הזה מוקד לתופעה הזו של שרידות - מטרת העל של מערכת מורכבת.

בסתיו של 1973, צוות חוקרים באי קטן באוקיינוס השקט צפה בתופעה מוזרה: אוכלוסיית ציפורים מקומיות צנחה ב-90% תוך שבועות ספורים. בדיקה העלתה כי הן לא נעלמו – הן פשוט שינו את דפוסי הנדידה שלהן, ונעלמו מהאי. מה שנראה בתחילה כאסון אקולוגי התגלה כמנגנון שרידות מתוחכם – בריחה מאזור שבו מלאי המזון הידלדל באופן חריג. המערכת הביולוגית, ברמת האוכלוסייה, בחרה באסטרטגיה שהקריבה פרטים כדי לשמר את המין כולו.

סיפור זה ממחיש את מהות השרידות במערכות מורכבות (Holland, 2014). מערכות אלו לסוגיהן השונים - ביולוגיה, חברה, אומה או מערכת אקולוגית - מתקיימות ומתפתחות בתוך רשת סבוכה של יחסי גומלין, משאבים, ואיומים (Meadows, 2008).

שרידות במערכת מורכבת מהי? המשגה

שרידות היא עקרון יסודי ומטרת העל של כל מערכת מורכבת (Holland, 2014) - מבנה שבו אלמנטים רבים פועלים יחד בצורה דינאמית, תוך קיום תלות הדדית בין מרכיביה (Mitchell, 2009). מערכות אלו, בין אם מדובר בביולוגיה, חברה, אומה או מערכת אקולוגית, מתקיימות ומתפתחות בתוך רשת סבוכה של קשרי גומלין, משאבים, ואיומים (Meadows, 2008). מטרתן של מערכות אלו היא, כאמור, להמשיך להתקיים למרות שינויים ותהפוכות חיצוניות ופנימיות.

לדוגמה, מערכות ביולוגיות כמו גוף האדם מבוססות על אינטראקציה בין תאים, רקמות, ואיברים, בעוד שמדינות נשענות על מבנים פוליטיים, כלכליים, וחברתיים. בכל הקשרים האלו, המערכת מצליחה לשרוד כאשר היא מסוגלת להתאים את עצמה לסביבה משתנה ולהתגבר על איומים קיימים או פוטנציאליים (Gunderson & Holling, 2002).

המושג האנגלי ל"שרידות" הוא Survivability. במאמרים אקדמיים הקשורים למערכות מורכבות ניתן גם למצוא שימוש במונחים Resilience (חוסן) או Persistence (התמדה), תלוי בהקשר – כאשר Survivability מתמקד ביכולת להמשיך להתקיים, ו-Resilience מדגיש התאוששות מהפרעות.

[למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: תסמונת שטוקהולם: הישרדות באמצעות קשר רגשי עם התוקף, לחצו כאן]

מאפיינים כלליים של שרידות במערכות מורכבות

1. יכולת הסתגלות (Adaptability): מערכות מורכבות שורדות בזכות יכולתן להסתגל לשינויים חיצוניים ופנימיים. דוגמה לכך היא מערכת אקולוגית המתאוששת משינויי אקלים על ידי מעבר של מינים למקומות חדשים או שינוי בהרכב האוכלוסייה.
2. מגוון (Diversity): גיוון בתוך המערכת מגביר את חוסנה. במערכות ביולוגיות, גיוון גנטי מסייע לעמידות בפני מחלות, בעוד שבמערכות חברתיות, גיוון תרבותי וכלכלי עשוי לתרום ליכולת ההתמודדות עם משברים.
3. רשתות קשרים (Connectivity): מערכות מורכבות פועלות על בסיס קשרים ותלות בין מרכיביהן. רשתות יציבות מאפשרות זרימת מידע, משאבים, ואנרגיה בין חלקי המערכת. במערכות טכנולוגיות, למשל, שרידות תלויה ביכולת לתקן ולשמר את תפקוד הרשת במקרה של תקלה מקומית.
4. משוב - היזון חוזר (Feedback Loops): מערכות מורכבות מכילות מנגנוני משוב חיוביים ושליליים המסייעים להן להתאים את עצמן למצבים משתנים. לדוגמה, עלייה בטמפרטורה יכולה להוביל להתנהגויות הסתגלותיות כמו שחרור חום במערכות פיזיולוגיות.
5. יתירות (Redundancy): מערכות מורכבות מחזיקות לעתים קרובות בכפילות פונקציונלית, כך שתקלה במרכיב אחד לא תוביל לקריסה כוללת. לדוגמה, במערכות תחבורה, קיומן של דרכים חלופיות מפחית את הסיכון לשיבוש מוחלט במקרה של חסימה.
6. שמירה על אנרגיה ומשאבים (Resource Efficiency): שרידות תלויה ביכולת המערכת לנצל משאבים באופן יעיל, תוך מניעת בזבוז והבטחת קיומם של משאבים לדורות הבאים. זה נכון הן למערכות טבעיות והן למערכות מעשה ידי אדם.
7. יכולת חיזוי / ניבוי וניהול סיכונים (Risk Management and Forecasting): מערכות שורדות כוללות מנגנונים לחיזוי סיכונים ולהיערכות מבעוד מועד. לדוגמה, מדינות שנערכות מראש לאסונות טבע באמצעות תשתיות מתאימות מפחיתות את הנזק ומאפשרות התאוששות מהירה יותר.

תנאים חיצוניים ופנימיים לשרידות

השרידות של מערכת תלויה באינטראקציה בין תנאים חיצוניים לפנימיים:

• תנאים חיצוניים: שינויים בסביבה החיצונית, כמו שינויי אקלים, התפתחויות טכנולוגיות, או שינויים פוליטיים, יכולים להשפיע על יכולת המערכת לשרוד.
• תנאים פנימיים: מבנה פנימי יציב וגמישות תפקודית מאפשרים למערכת להתמודד עם איומים. לדוגמה, ארגונים עם תרבות ארגונית גמישה ויכולת למידה מהירה יתמודדו טוב יותר עם שינויים בשוק.

"יצר התאבדות" במערכות מורכבות

בעוד ששרידות היא המטרה המרכזית של רוב המערכות המורכבות, קיימות מערכות שבהן ניכרים מנגנונים שמובילים להשמדה עצמית (Tainter, 1988).

1. סתירות פנימיות;
2. מעגלי משוב חיוביים לא מבוקרים;
3. אבדן ראייה ארוכת טווח, ואבדן היכולת להבין את המציאות (פער רלוונטיות);
4. גורמים חיצוניים כמאיצים.

מדוע מערכות מורכבות "מתאבדות"? התנהגות שנראית כהרס עצמי אינה בהכרח מנוגדת לשרידות, אלא לעתים משרתת את רמת המערכת הגבוהה יותר (Maynard Smith & Szathmáry, 1997).

[להרחבת סוגיית ההתאבדות של מערכות מורכבות, ראו את מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: מדוע מערכות מורכבות, לעתים, מתאבדות?]

שרידות בעידן המודרני

בעולם גלובלי ודינאמי, מערכות מורכבות מתמודדות עם אתגרים חדשים המעמידים במבחן את עקרונות השרידות. שינויי אקלים, התפתחות טכנולוגית מואצת, ומגמות גלובליזציה יוצרים לחצים חדשים. שרידות דורשת התאמה דינאמית לשינויים תכופים בסביבת המערכת, אימוץ אסטרטגיות חדשניות, שיתוף פעולה בין-מערכתי, וניהול משאבים בצורה מושכלת.

לסיכום

שרידות היא המטרה המרכזית של מערכות מורכבות. היא מתאפשרת בזכות תכונות כמו הסתגלות, גיוון, יתירות, ומשוב. הבנת עקרונות אלו מאפשרת להתמודד עם אתגרים ולהבטיח את המשכיותן של מערכות בעולם משתנה. יחד עם זאת, בצד השרידות נמצא במעין שלימות ניגודית גם "יצר התאבדות" במערכות אלה, אם כתוצאה משיבוש או טעויות בתוך המערכת ואם כחלק מתהליך אבולוציוני רחב יותר.

[לאוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג 'מערכת מורכבת'.
• הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת'.
• אוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת.
• הרחבת המושג: שלימות ניגודית / שלימות הניגודים.
• אוסף המאמרים על 'קבוצות'.
• הרחבת המושג: 'דינאמיות'.
• [אוסף המאמרים על רשתות.
• הרחבה בנושא הצלחה וכישלון.
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.
• הרחבת המושג, 'גמישות'.
• אוסף המאמרים אודות הפנים השונות של ההסתגלות.
• הרחבת המושג: משוב - היזון חוזר.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: מדוע מערכות מורכבות, לעתים, מתאבדות?
• הרחבה בנושא 'פער רלוונטיות'.
• הרחבה על קשרים וקשרי גומלין ברשת הארגון.
• אוסף המאמרים על מגוון (Diversity) וחשיבותו.
• אוסף המאמרים על 'יתירות'.
• הרחבה על: חיזוי / ניבוי. איך יראה אירוע עתידי?
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: תסמונת שטוקהולם: הישרדות באמצעות קשר רגשי עם התוקף.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2024), שלימות ניגודית / שלימות הניגודים באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 16/2/24.
• פנחס יחזקאלי (2020) מורכבות ומערכות מורכבות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 20/6/20.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על קבוצות באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/4/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), רשת ורשת מורכבת: הדרך להסביר ולפשט מערכות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), גמישות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), הסתגלות, ניהול מסתגל וארגונים מסתגלים, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), משוב - היזון חוזר, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2025), מדוע מערכות מורכבות, לעתים, מתאבדות? ייצור ידע, 9/8/25.
• פנחס יחזקאלי (2014), פער רלוונטיות, ייצור ידע, 21/7/14.
• פנחס יחזקאלי, שרית אונגר משיח (2014), קשרים וקשרי גומלין ברשת הארגון, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), מגוון (Diversity) וחשיבותו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 29/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2021), יתירות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 6/5/21.
• פנחס יחזקאלי (2014), חיזוי / ניבוי. איך יראה אירוע עתידי? ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), תסמונת שטוקהולם: הישרדות באמצעות קשר רגשי עם התוקף, ייצור ידע, 24/6/18.
• Ben-Dor, E., & Ben-Dor, G. (2009). The Jewish Diaspora: Historical and Sociological Perspectives. Journal of Jewish Studies
• .60(2), 215–
• Gunderson, L. H., & Holling, C. S. (2002). Panarchy: Understanding transformations in human and natural systems. Island Press.
• Maynard Smith, J., & Szathmáry, E. (1997). The major transitions in evolution. Oxford University Press.
• Meadows, D. H. (2008). Thinking in systems: A primer. Chelsea Green Publishing.Holland, J. H. (2014). Complexity: A very short introduction. Oxford University Press.234
• Mitchell, M. (2009). Complexity: A guided tour. Oxford University Press.
• Safran, W. (1991). Diasporas in Modern Societies: Myths of Homeland and Return. Diaspora: A Journal of Transnational Studies, 1(1), 83–99.
• Tainter, J. A. (1988). The collapse of complex societies. Cambridge University Press.