פנחס יחזקאלי: תג מחיר – מחיר הכאוס השלטוני

תקציר: תג מחיר הוא כינוי לפעולות בלתי חוקיות המיוחסות לפעילי ימין רדיקלי ישראלים, המזדהים בעזרת ביטוי זה בגרפיטי. פעולות אלה מתויגות בדרכים שונות, מפשעי שנאה ועד חתרנות וטרור (ראו בהמשך). תחילת הפעילות נרשמה במהלך 2008, בתגובה לפינוי הישוב עמונה. הן מבוצעות במקרים רבים בתגובה להריסת מבנים בלתי מורשים במאחזים על ידי משטרת ישראל או צה"ל, וכן בעקבות אירועי טרור פלסטיני. הפעילות של תג מחיר צמחה בעקבות הכאוס השלטוני ביהודה ושומרון והתערערות האוטוריטה של הנהגת המתנחלים בעקבות ההתנתקות בקיץ 2005...

Peace_Now_Price_Tag_310114_016

[בתמונה: גרפיטי של תג מחיר ליד מעלה לבונה; [הצילום הועלה לויקיפדיה על ידי Oren Rozen. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[לאוסף המאמרים על 'פשעי שנאה', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

הגדרה

תג מחיר הוא כינוי לפעולות בלתי חוקיות המיוחסות לפעילי ימין רדיקלי ישראלים, המזדהים בעזרת ביטוי זה בגרפיטי. פעולות אלה מתויגות בדרכים שונות, מפשעי שנאה ועד חתרנות וטרור (ראו בהמשך). תחילת הפעילות נרשמה במהלך 2008, בתגובה לפינוי הישוב עמונה. הן מבוצעות במקרים רבים בתגובה להריסת מבנים בלתי מורשים במאחזים על ידי משטרת ישראל או צה"ל, וכן בעקבות אירועי טרור פלסטיני.

הפעילות של תג מחיר צמחה בעקבות הכאוס השלטוני ביהודה ושומרון והתערערות האוטוריטה של הנהגת המתנחלים בעקבות ההתנתקות בקיץ 2005. משם היא חלחלה גם לגבולות הקו הירוק (על מה כוללת פעילות תג מחיר ראו בהמשך: "הקבוצה האנרכיסטית שבתוך "תג מחיר"). הכאוס השלטוני - ששרת בעבר את המטרות הישראליות אך הפך את שטחי יו"ש ל- "No man's land" - פועל במרץ נגד המדינה ונגד מפעל ההתיישבות גם יחד.

[להרחבת המושג: 'טרור', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'חתרנות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'כאוס', לחצו כאן]

פעילי תג מחיר נחשפים (יו-טיוב):

.

תחת המותג "תג מחיר" מתגודדים כיום כמה מאות אנשים. כדרכן של קבוצות קיצון, יש בהן קבוצה מיליטנטית אנרכיסטית של כמה עשרות שאימצה לעצמה מכנה משותף אידאולוגי אנטי ציוני קנאי ואנרכיסטי (ראו בהמשך).

"תג מחיר" הפך היום למותג רעיוני ולמעשה, כל אדם או קבוצה יכולים לבצע פעילות ולכנותה (או לא) בשם זה. עיקר הפעילות מתבססת על "נוער הגבעות". אולם בעקבות הפרסום הרב - בארץ ובחו"ל - של המותג "תג מחיר", יתכן וגם אנשים ממגזרים אחרים מבצעים היום פעולות תחת מותג זה. כך למשל, רצח הילד מוחמד אבו חדיר משועפט ב-2 ביולי 2014, וניסיון חטיפה נוסף, כושל, של ילד בן 9, יומיים קודם לכן, שבוצעו על ידי מתנחל בן 29 עם עבר פסיכיאטרי, יחד עם שני קטינים ממשפחתו לא יוחס ישירות ל"תג מחיר", משום שהרוצחים לא עשו שימוש במותג זה.

במקביל, נעשו ניסיונות להסוות מעשי אלימות שונים תחת פעולות תג מחיר. כך למשל תכננו עבריינים להציג רצח אימאם ביפו כפעולת "תג מחיר", רצח שבסופו של דבר לא יצא אל הפועל‏. במרץ 2012 הודו נערים ערבים מבית זרזיר בגרימת נזק ובריסוס כתובות "מוות לערבים" על קירות בית ספרם לצורך פרובוקציה; וכדומה.

מטרות

הפעולה החמורה ביותר של תג מחיר עד היום התבצעה בליל ה- 31/7/15, עת באו אלמונים אל הכפר הפלשתיני דורא הסמוך לשכם והציתו שני בתים.  כתוצאה מהשריפה שנגרמה נהרג תינוק כבן שנה וחצי, ובנוסף נפגעו באורח קשה גם שני הוריו ואחיו בן ה-4. נראה שפעולה זו תהייה נקודת המפנה ביחס המדינה ל"תג מחיר" ולטרור היהודי.

מטרתה המקורית של ההתארגנות המקורית לסכל פינוי עתידי של יהודה ושומרון;

  • להרתיע את השלטון מפעולות כנגד ציבור המתנחלים, כדוגמת פינוי מאחזים והריסת בנייה בלתי חוקית;
  • לקעקע את הנהגת המתנחלים הנוכחית.

אולם, דומה שהפעילות יצאה משליטה, והיא מתנהלת במצב של כאוס מוחלט!

פעילות זו כוללת:

  • פעולות אלימות נגד פלסטינים ורכושם (כדוגמת יידוי אבנים, פגיעה במסגדים, שריפת שדות ומטעים והשחתת רכוש, חילול קברים וכדומה.
  • הצתות ופעולות הפוגעות ברכוש השייך למשטרת ישראל או לצה"ל (בעיקר כלי רכב);
  • הצתה וניסיונות להצתה של כנסיות, והטרדה כרונית אנשי כנסיה בירושלים. המקרה הבולט ביותר עד כה היה הצתת כנסיית הלחם והדגים בכינרת ביוני 2015.
  • איום וגרימת נזק לפעילי שמאל ישראלים או לערבים ישראלים‏.

הקבוצה האנרכיסטית שבתוך "תג מחיר"

בתוך המכלול המכונה על ידנו "תג מחיר", מצוי גרעין קשה של קבוצת צעירים יהודיים שהגיעה מכל חלקי הארץ - מקטינים ועד מחצית שנות העשרים לחייהם. כולם נפלטו ממשפחותיהם וממסגרות חינוכיות, וחיים בגבעות יהודה ושומרון. אין להם נקודת ישוב קבועה, והם נעים ממקום למקום (פישמן, 2015).

בניגוד לרוב קבוצת "תג מחיר", המזדהה עם הרב גינצבורג ומחוברת לישיבתו ביצהר, אין לקבוצה שום סמכות רבנית, ורבנים כמו גינצבורג מסתייגים מן האדיאולוגיה שלהם (פישמן, 2015).

הקבוצה אימצה לעצמה מכנה משותף אדיאולוגי, אנטי ציוני, קנאי ואנרכיסטי, השואף להרוס כלשונם את "המדינה הציונית" ולהקים במקומה ממלכת קודש. המשנה המבצעית שלהם מופיעה במסמך שכתב משה אורבך מבני ברק, המשתייך לקבוצה ששרפה את כנסיית הלחם והדגים בטבחה. בלב האדיאולוגיה שלהם מצוי הרצון לפגוע בנקודות התורפה של החברה הישראלית, כדי לייצר כאוס ולמוטט אותה. השיטה (פישמן, 2015):

  • הצתת סכסוך בהר הבית;
  • גירוש גויים (באמצעות הצתת בתי ערבים);
  • ביעור עבודה זרה (באמצעות שריפת כנסיות ומסגדים);
  • כפייה דתית;
  • ערעור מערכת השלטון (הריסת "מדינת הציונים") והקמת "מלכות קודש" במקומה.

הקבוצה אינה פועלת בנשק חם כמו המחתרת היהודית בעבר. שיטתה היא ליצור פרובוקציות מתוקשרות כולל פגיעה - ללא היסוס - בנפש (בניגוד לרוב קבוצת "תג מחיר", המתמקדת ברכוש (פישמן, 2015):

ההתמודדות המוסדית עם התופעה

ההתמודדות עם התופעה היא פועל יוצא של ההגדרה שלה. מזה נגזרים התקצוב, סדרי העדיפויות והגורמים האחראים על הטיפול. למערכות השלטון היו שלוש דרכים להגדיר את התופעה. הוא בחר בפחות אפקטיבית מכולן להתמודדות:

טרור

כדרכה של מערכת ביורוקרטית, אחרה המערכת השלטונית להבין את הדינמיקה של האירועים וניסתה להימנע מתיוגם כמעשי טרור, ובכך רק ליבתה את הפעילות. ביוני 2013 קיבלה ממשלת ישראל החלטה חשובה, הקובעת כי אירועי "תג מחיר" לא ייחשבו למעשי טרור, אלא ל"התאחדות בלתי מותרת". החלטה זו קיבלה משנה תוקף, כאשר היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, הכשיר את המהלך והתיר חוקתית לממשלה שלא להשתמש במונח "פעילי טרור" בכל הקשור למבצעי פעולות "תג מחיר".

מבחינה מעשית, בכל הנוגע לפעולות אכיפה – אין לכאורה הבדל בין הכרזה על ארגון לפי פקודת מניעת טרור להכרזה לפי תקנות ההגנה. בשני המקרים חלות עבירות של חברות ופעילות בארגון, סיוע לארגון, וכיו"ב, וכך גם העבירות הרלוונטיות מתוך חוק העונשין חלות כמובן על הפעילים בשני סוגי הארגונים.

יחד עם זאת, יש משמעות גדולה לגבי זהות הארגון המוביל את ההתמודדות (משטרה או שירות הביטחון הכללי), לגבי האפקטיביות של הפעילות, ולגבי מעמד הקרבנות: כך למשל, דחתה הכנסת הצעה של ח"כ עיסווי פריג ושאר חברי סיעת מרצ, שביקשו להכיר בנפגעי תג מחיר כנפגעי פעולות איבה ולפצותם (הצעת חוק מס רכוש וקרן פיצויים). כך נאלצים קרבנות תג מחיר לכסות בעצמם את הנזק לרכושם הפרטי, בלי שהמדינה מציעה להם פיצוי כלשהו (המשמר החברתי, 2014). הגורם המוסדי המטפל בחתרנות במדינות מערביות הוא שירות הביטחון הכללי (שב"כ).

חתרנות

ניתן לסווג את פעולות "תג מחיר" כ"חתרנות" ("Subversion") היא מניפולציה חשאית על הדרג הפוליטי - באמצעות איומים פיזיים על מנהיגים, שוחד, חדירה, תמיכה כספית חשאית, תעמולה באמצעות גורמים מתחזים, פעילות צבאית למחצה הניתנת להכחשה - כל זאת במטרה להכריח קבוצות פוליטיות, בשלטון או מחוצה לו, לנהוג בניגוד למטרותיהן המוצהרות (לוטוואק, 2002, ע' 228). הגדרה אחרת היא "פעולה, תוכנית או מצב שתכליתם למוטט שלטון קיים או להפיל ממשלה מוסמכת באמצעים לא חוקיים, לערער את אושיותיהם, להזיק להם או למגר אותם על ידי פגיעה בכוחם הצבאי, הכלכלי, הפסיכולוגי והמדיני, או על ידי ערעור המורל." (מילון מונחי צה"ל, 1998, ע' 211). הגורם המוסדי המטפל בחתרנות במדינות מערביות הוא שירות הביטחון הכללי (שב"כ).

פשע שנאה

היחס של המשטרה ל"תג מחיר"  הוא כאל "פשע שנאה" ("Hate Crime") ולא כאל חתרנות פוליטית או טרורזהו מונח מתחום מדעי החברה, המתאר פשע שבו הפושעים בוחרים את קרבנותיהם על בסיס שנאה לקבוצה החברתית שאליה הקרבנות שייכים. בחירת הקרבנות מבוססת על הדעה הקדומה של העבריינים נגד הסטטוס החברתי, האמתי או הנתפס, של הקרבנות. במילים אחרות, המניע העיקרי לפשע הוא שנאה חברתית-קבוצתית (להבדיל משנאה אישית). הגורם המוסדי המטפל בחתרנות במדינות מערביות הוא משטרת ישראל.

הכרזה על תופעה כ"פשע שנאה" היא דרך מוכרת ל"הלבנה" של טרור או חתרנות. כך היה למשל בפיגוע בשדה התעופה של לוס אנג'לס ביולי 2002, שם נרצחו יעקב אמינוב והדיילת ויקי לוי על ידי מפגש. בישראל עוררה החלטת השלטונות לסווג את האירוע כ"פשע שנאה" תרעומת רבה.

 גם ככזה, טיפול המשטרה בתג מחיר רחוק עדיין מלהיות כזה הניתן למשל לפשיעה המאורגנת. לצורך ההתמודדות עם התופעה, הקימה אמנם משטרת ישראל יחידה ארצית לטיפול בתופעת "תג מחיר" בראשות סנ"ץ, אבל היחידה ממוקמת במחוז ש"י (יהודה ושומרון) שכן תשתית הקבוצה המאורגנת נמצאת שם ורוב העבירות מתבצעות שם. לכן, עבירות שבוצעו מחוץ ליו"ש מטופלות על ידי יחידות מקומיות, למשל, הימ"ר (יחידה מרכזית) של מחוז הצפון (זינגר, 2012).

עדות נוספת לאי ראיית הפעילות כטרור / כחתרנות היא העובדה שהרשויות ממעטות לעשות שימוש בכלי של מעצר מנהלי כנגד פעילים מוכרים של "תג מחיר". על פי דעת שר הביטחון מ- 2014, השימוש בו חייב להיות מוגבל למקרים שיש לשב"כ ראיות מהותיות נגד חשוד, אך הן אינן מאפשרות באותה עת הגשת כתב אישום נגדו. ככלל, מערכת הביטחון ממעטת מאוד בהוצאת צווי מעצר מינהלי ליהודים.

החמרת התגובה השלטונית בעקבות שריפת התינוק הפלסטיני בכפר דומא, בתחילת אוגוסט 2015

בעקבות הפיגוע בדומא, הגדיר הקבינט את המעשה כטרור, ואישר בהמלצת הגורמים המקצועיים (שב"כ ומשטרה) את הפעולות הבאות:

  • שימוש במעצרים מנהליים בצורה נרחבת יחסית.
  • "תג מחיר", המוגדר כיום "התאחדות בלתי מותרת" יוכר כארגון טרור.
  • נשקל לאפשר כשנדרש גם חקירת חשודים בנוהל של "פצצה מתקתקת", שכולל הפעלת לחץ פיזי מתון".
  • צווי הרחקה של פעילים מיהודה ושומרון ומיישובים ערביים.
  • לבחון שימוש באיזוק אלקטרוני גם ביהודה ושומרון (המצריך שינויי חקיקה).
  • לבחון הורדת רף הראיות הנדרש, הן לצורך מעצרים מנהליים, והן לצווי הרחקה מנהליים והליכים פליליים.
  • לחוקק "חוק מאבק בטרור", שיאגד את כל החקיקה בתחום זה לחוק שלם אחד.

[לאוסף המאמרים על 'פשעי שנאה', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

Comments are closed.