תקציר: היועמ"שית לממשלה הורתה לעכב את פתיחת מעטפות המכרזים לבניה במרחב 1-E עד להקמת הממשלה. ראש עירית מעלה אדומים החליט לערער על ההחלטה בפני בג"צ. ראוי להסביר כי הדיון בסוגיה הוא ביטחוני אסטרטגי בעיקרו ולא משפטי.
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
* * *
היועמ"שית לממשלה הורתה לעכב את פתיחת מעטפות המכרזים לבניה במרחב 1-E עד להקמת הממשלה. ראש עירית מעלה אדומים החליט לערער על ההחלטה בפני בג"צ. ראוי להסביר כי הדיון בסוגיה הוא ביטחוני אסטרטגי בעיקרו ולא משפטי.
להתערבות הבינלאומית למניעת בנייה ישראלית במרחבי הפרוזדור בין ירושלים למעלה אדומים קיימת תכלית ממוקדת. המרחב מזוהה לתפיסתם כתנאי הכרחי להקמת מדינה פלסטינית בעלת רצף מרחבי בין יהודה לשומרון. בנוסף, הם מזהים את משמעותו האסטרטגית של כביש 1, בין ירושלים לים המלח ולבקעת הירדן, כביש המוביל בהמשכו לרבת עמון, ומעוניינים להוציאו משליטה ישראלית.
בהיבט הזה המאבק על הבנייה בפרוזדור1-E , הוא מפתח מבחינת הרשות הפלסטינית והקהילה הבינלאומית, למאבק על שימור התנאים למימוש פתרון שתי המדינות. באופן המעשי המידי, האינטרס הבינלאומי ממוקד בחסימת התרחבותה של ירושלים הישראלית מזרחה.
האינטרס הישראלי
- במבט הישראלי, ירושלים בירת ישראל, חייבת להתבסס במרחב גב ההר כעיר מטרופולינית במלוא הממדים. אחרת למרות מספר תושביה העושה אותה לעיר הגדולה בישראל, מבחינה כלכלית תרבותית וגיאוגרפית, היא תישאר עיר קצה ממזרח למטרופולין גוש דן.
- בתכנון אדריכלי, ירושלים חייבת להתרחב מזרחה אל המרחב הפתוח המשתרע במישור אדומים כמיצוי הפוטנציאל המרחבי הטמון שם.
- לקראת שנת 2040, רשות התכנון הארצית הורתה למחוז ירושלים לתכנן בניית 300.000 דירות נוספות במרחבי העיר. אין עוררין שהרחבת ירושלים מערבה תפגע אנושות במסדרון הירוק שנותר בהרי יהודה. השיקול הזה, מנחה לפיתוח והרחבת ירושלים מזרחה, לא רק לצורכי מגורים, גם לצורך יתר התשתיות כאזורי תעשיה ותחנות כוח. חברת החשמל מתכננת בניית תחנת כוח נוספת על המרחב הירוק בפרוזדור ירושלים, מהלך המציב מפגע אקולוגי נוסף במרחב טבע רגיש וחיוני לשימור.
מכל השיקולים, זול יותר ונכון יותר למקם תשתית כזו במזרח, במרחב המדבר בסביבת מישור אדומים. קווי המתח מתחנת כוח במיקום הזה שיעברו אל מרחב חברון בוודאי יפגעו פחות באיזון האקולוגי.
כמגמה אסטרטגית כוללת, ירושלים חייבת להתבסס במרחב גב ההר כמטרופולין, כצומת מרכזית: למזרח בכביש 1 לבקעת הירדן, לדרום לכיוון גוש עציון חברון ולצפון לכיוון יישובי חבל בנימין. ירושלים בתפיסה זו, היא מפתח לשליטה במרחב ההר, כקו הגנה לערי מישור החוף .
בהיבטי התכנון העתידי לתחבורה במדינת ישראל, נדרש ציר אורך נוסף לכבישי האורך 2,4,6, העוברים ברצועת החוף, ועמוסים בכל שעות היממה. הציר היחיד האפשרי ממזרח הוא ציר 90, העובר בבקעת הירדן, אך בהגיעו לצומת אלמוג, הוא נכנס לתוואי הבעייתי לאורך חוף ים המלח. המענה הטבעי הוא בחיבור לציר 80 שטרם נסלל, ממישור אדומים אל ערד. חיבור כזה מהנגב המזרחי אל מישור אדומים ומשם אל בקעת הירדן כביש 90, יציע מענה לעומס התחבורה בכביש 6. ציר חיוני כזה, יהפוך את מישור אדומים לצומת אסטרטגית בתחבורה העתידית.
כניעה לתכתיבי חסימת הבנייה במרחבי 1-E, תשמוט מידי מדינת ישראל את התנאים הגאוגרפיים הנחוצים לקיומה. היא עלולה להוביל בהמשך לצמצום תנאיי השליטה הישראלית בגב ההר, הנחוצה להגנת רצועת החוף הצרה, שעליה כבר כיום מרוכז רוב מוחלט של האוכלוסייה היהודית בארץ. במגמה זו לא יתקיימו למדינת ישראל התנאים ההכרחיים להגנה על קיומה.
![[בתמונה: חיבור כזה מהנגב המזרחי אל מישור אדומים ומשם אל בקעת הירדן כביש 90, יציע מענה לעומס התחבורה בכביש 6. ציר חיוני כזה, יהפוך את מישור אדומים לצומת אסטרטגית בתחבורה העתידית.... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Montecruz Foto לאתר flickr]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2017/09/התנועה-ביהודה-ושומרון.jpg)
לבנייה מיידית ב- E1 יש אפוא תכלית אסטרטגית דחופה וחיונית.
הבנה אסטרטגית וגאוגרפית זו, ניצבה כהנחת יסוד לגישת יצחק רבין בהביאו את הסכם אוסלו ב' לאישור בכנסת. היה זה נאומו האחרון בכנסת, ב: 5.10.1995, בו הציב שני עקרונות הקובעים את משמעותו של מרחב זה לביטחון ישראל:
- בעיקרון הראשון קבע כי ירושלים תהיה עיר מאוחדת מגבעת זאב במערב ועד מעלה אדומים במזרח.
- בעיקרון השני קבע כי "בקעת הירדן בפירושה הרחב תהיה גבול הביטחון של מדינת ישראל". כביש ירושלים ים המלח בשליטה ישראלית עליו ממוקמת הבניה ב- 1-E ' הוא המפתח למימוש עקרונות אלה של רבין.
הבנתו זו של יצחק רבין, במיוחד לאור לקחי שבעה באוקטובר, זוכה כיום להסכמה ישראלית רחבה. לפי דברי ראש עירית מעלה אדומים הנושא הוצג בין היתר גם לגדי איזנקוט, והתקבל בהסכמה. מבט זה על הסוגיה חייב להביא גם את שופטי בג"צ להכרה כי במהותה, הסוגיה היא ביטחונית אסטרטגית ולא משפטית.
[להרחבה על נאומו האחרון של יצחק רבין בכנסת, לחצו כאן]
[לאוסף המאמרים אודות ירושלים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יצחק רבין ומורשת רבין, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- אוסף המאמרים על יצחק רבין ומורשת רבין
- אוסף המאמרים על 'ריבונות'.
- אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
- הרחבה על נאומו האחרון של יצחק רבין בכנסת.
![[בתמונה: לחבר את ירושלים ומעלה אדומים... התמונה היא צילום מסך]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2026/11/לחבר-את-ירושלים-ומעלה-אדומים-1024x579.png)

![[בתמונה: חשיבותו האסטרטגית של שטח E1 לישראל... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2026/11/E1-1024x765.jpg)
![[בתמונה: יצחק רבין נואם בכנסת. התמונה היא צילום מסך]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2019/06/יצחק-רבין-1024x576.jpg)
2 מחשבות על “גרשון הכהן: הבנייה הישראלית ב- 1-E, הכרח אסטרטגי”