גרשון הכהן: התמודדות המדינה עם קבוצות הפורעים ביו"ש

תקציר: קיימת הסכמה רחבה שתופעת פורעי החוק ביו"ש הגיעה למקום, שבו היא מסכנת את מדינת ישראל ומעמדה בעולם, ולא רק את ההתיישבות. בכל דרך, מדינת ישראל חייבת להשיב לעצמה שליטה ריבונית מוחלטת על המתרחש במרחב, ולהקצות לכך את המשאבים הנדרשים.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה ב- 2 באוקטובר 2026, באתר העיתון 'ישראל היום'. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

*  *  *

נשיא המדינה יצחק הרצוג ביקר ביום רביעי במפקדת אוגדת יהודה ושומרון והתייחס בגינוי פומבי לתופעת האלימות של קבוצות יהודים במרחב. קיימת הסכמה רחבה שהתופעה הגיעה למקום, שבו היא מסכנת את מדינת ישראל ומעמדה בעולם, ולא רק את ההתיישבות ביו"ש.

במדינה ריבונית, הסמכות להפעלת כוח, גם נגד אויבים, נתונה רק בידי המדינה, ומדינת ישראל נדרשת בשעה זו, להשיב לעצמה את השליטה המלאה במרחב.

ללמוד מהתארגנות כוחות הביטחון להתנתקות

רבים תוהים אם באמת מתכוון ראש הממשלה בהוראתו לפיקוד המרכז לדכא את התופעה, מדוע עדין צה"ל נכשל בכך?

פיקוד המרכז על מפקדיו מאלוף הפיקוד האלוף אבי בלוט, ועד מפקדי החטיבות בהחלט נחושים למגר את התופעה. במבט כמותי לחודש האחרון, יש להם הישגים. אבל נותרת השאלה, אם לאירוע בכפר ג'אלוד בתחילת השבוע, הגיעו במהירות כ-150 מתפרעים, למה בסיום נעצרו רק שניים?  משהו בצורת הפעולה של כוחות הביטחון כנראה לא נכון.

מניסיוני כמפקד בהתנתקות, ברור לי, שמדובר בהתמודדות קשה יותר על פני מרחב ענק מול קבוצות, שהארגון שלהם זריז, משוכלל ומותאם בתחכום להתמודדות מול יכולות צה"ל, שב"כ והמשטרה. אולם, יש בהחלט מה ללמוד מהתארגנות כוחות הביטחון להתנתקות:

• בקיץ 2005, בחלוקת האחריות ברצועת עזה, מפקד אוגדת עזה נותר ממוקד בהגנה מול איומים פלסטיניים.
• לעומתו, אוגדה 36 בפיקודי יחד עם כוחות המשטרה התמקדה רק בביצוע המשימה מול המתיישבים היהודים.

באופן דומה – למול אתגר מערכתי הכרוך בהתמודדות בפורעי החוק היהודיים – חייבת להיות משימה מוגדרת  לכוח ייעודי, בפיקוד מפקד אוגדה, להתמודדות בתופעה. למשימה זו חייבת להיות הקצאת כוחות רחבה, בציוות מתאים בין כוחות משטרה לצה"ל, ובצורות פעולה מתאימות. בכל דרך אחרת, אין להתפלא אם התוצאה הנדרשת לא תושג.

רוחות מן העבר שמפעילות את הפורעים

קבוצות פורעי החוק מוכוונות על ידי השקפת עולם, שיש לה שורשים באירועים כואבים בזיכרון הלאומי הישראלי:

לטראומת ההתנתקות יש נוכחות בולטת במניעי ההתארגנות של הצעירים הפורעים. את הנהגת יש"ע ואת הוריהם מאותם ימים, הם רואים כמשתפי פעולה עם גזירת החורבן שגזרה ממשלת ישראל. הם טוענים כלפיהם, שאילו היו מתנגדים אז ללא מגבלות מחושבות, היה ביכולתם למנוע את הגזירה. הם כמובן טועים בהערכת המציאות של אותם ימים. אבל ההשפלה מאירועי העקירה, תוססת  בין הצעירים ככוח מניע.

בשכבת זיכרון לאומי עמוקה יותר, נוכחות בשטח רוחות נקמה מימי מאורעות 1939-1936. עם פרוץ המאורעות, הובילה הנהגת היישוב אסטרטגיה של הגנה פסיבית והבלגה. לכך, התנגדו אנשי הימין בהנהגת האצ"ל. הם תבעו תגובה אקטיבית ונקמה. המשורר אורי צבי גרינברג, כתב אז כנגד הנהגת מפא"י:

״רבותיכם לימדו המשיח יבוא בדורות הבאים
ויהודה תקום בלי אש ובלי דם
היא תקום עם כל עץ, עם כל בית נוסף
ואנוכי אומר: אם דורכם יפגר
ולא ידחק בידיו את הקץ
ובאש לא יבוא עם מגן של דוד
ובדם לא תבואנה ארכובות סוסיו
לא יבוא המשיח בדור גם רחוק
לא תקום יהודה ״

לדמויות כאורי צבי אבא אחימאיר ואברהם יאיר שטרן הייתה אז השפעה רבה בציבור. הנהגת בן גוריון הצליחה לצמצם את השפעתם, אבל,  כדרכן של תופעות הרוח, הרוחות האלה פורצות עכשיו שוב.

בינתיים רוב הציבור, גם בין מתיישבי יו"ש, אינו מכיר את מורכבות ההתרחשות

• לפעילי שמאל, יש התנגדות גורפת למפעל ההתיישבות ביו"ש, לא רק למאחזי קבוצות הפורעים בשטחי AB. מבחינתם גם למאחזים מורשים על אדמות מדינה במרחבי C, אין זכות קיום.
• למול מגמת השמאל, הציבור הימני תומך בצעירי החוות. אבל הוא מתקשה להבחין במחלוקת המשמעותית, בין התומכים במאמצי ההתיישבות, ומכירים כמוני בצורך הביטחוני החיוני במפעל החוות – המתואמות בעלייתן עם אלופי הפיקוד כבר מהעשור הקודם – לבין קבוצות הפורעים, שחותרות בהתרסה דווקא לחיכוך אלים בשטחי AB.

התופעה מורכבת ומחייבת למידה. בכל דרך מדינת ישראל חייבת להשיב לעצמה שליטה ריבונית מוחלטת על המתרחש במרחב ולהקצות לכך את המשאבים הנדרשים.

[לאוסף המאמרים על נוער הגבעות והכאוס השלטוני ביהודה ושומרון, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על נוער הגבעות והכאוס השלטוני ביהודה ושומרון.
• אוסף המאמרים על 'ריבונות'
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג: נקמה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2026), אוסף המאמרים על נוער הגבעות והכאוס השלטוני ביהודה ושומרון, ייצור ידע, 3/10/26.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), ריבונות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 9/7/20.
• פנחס יחזקאלי (2025), נקמה, מוסר והרתעה: בין תודעה מערבית למציאות חברתית, ייצור ידע, 4/4/25.