גרשון הכהן: כן לשלום, לא לנוסחה 'שטחים תמורת שלום'

תקציר: לאחר כמעט שישים שנות התיישבות בגולן, מדינת ישראל צריכה ללמוד כיצד להציע הצעת שלום, בהיפרדות גואלת מנוסחת החורבן "שטחים תמורת שלום".

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה ב- 30 ביולי 2026, באתר העיתון 'ישראל היום'. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

זהו מאמר שלישי מתוך שלושה בסוגיית העמדת הפנים המוסלמית (תקייה). למאמרים האחרים:

• פנחס יחזקאלי: "המלחמה היא תחבולה", גם לסונים יש 'תקיה' משלהם.
• פנחס יחזקאלי: 'תקייה', העמדת הפנים שבה משטים השיעים במערב.

*  *  *

במתק שפתיים אופייני הכריז השבוע נשיא סוריה – לקראת ביקור מזכ"ל האו"ם בדמשק – כי פניו להסדר שלום עם ישראל. באותה אמירה הדגיש כי סוריה אינה מוותרת על רמת הגולן הכבושה בידי ישראל. הצטרף אליו המזכ"ל גוטרש בהצהרה שהאו"ם מכיר ברמת הגולן כשטח סורי כבוש. אם לכמה שנים נטו להאמין בישראל כי בהכרת הנשיא טראמפ בריבונות ישראלית בגולן, נמוגה הסכנה לתביעות סוריות ובינלאומיות לנסיגה ישראלית מהגולן,

כדאי להתעורר.

בין הגולן לקפריסין התורכית

מדמשק עבר מזכ"ל האו"ם לביקור בקפריסין בחלקה התורכי, שטח שנכבש על ידי התורכים בשנת 1974, ומאז חילק את האי לשתי מדינות. גם לשם הגיע המזכ"ל עם תקווה לקידום הבנות בין קפריסין היוונית לבין קפריסין התורכית. בהשוואה לקפריסין שם השתלטו התורכים על מחצית האי, מתוך האינטרס להתפשטות בים התיכון, רמת הגולן נכבשה על ידי מדינת ישראל מתוך הזכות להגנה עצמית מול סוריה שפתחה במלחמה נגד ישראל ב-1948, ב-1967. ב-1973. ביחס לשטחה הכולל של סוריה, שטח רמת הגולן המוחזק בידי ישראל הוא לגמרי שולי פחות משלושה אחוזים.

בינתיים, הצליח נשיא סוריה אחמאד א-שרע להראות כמושיט יד לשלום, וישראל מוצגת כעומדת בסירובה. אלא שבאותו האופן גם ישראל יכולה להציע שלום מלא, בליווי האמירה כי הגולן אינו עומד למשא ומתן.

את כנות ההצעה של א-שרע, על מוכנות לשלום מומלץ להבין על פי מסורת הערמה באיסלאם

ייצג אותה בשנינות שיח' אל קארדרווי בביקורו בלונדון בשנת 2004. הוא הוכר כמורה של בין לאדן וכניסתו לארה"ב נאסרה. הזמנתו ללונדון עוררה ביקורת ציבורית, ובמסיבת עיתונאים, ענה למבקריו שהוא מגיע בבשורת האיסלאם הסובלני. ביקשו לברר, מהו באמת נציג הטרור או נציג הסובלנות. אלא שעל פי מסורת האיסלאם, הוא יכול להיות שניהם יחד, תלוי בהקשר. כך גם נשיא סוריה א-שרע. בדיבורו מול הממשל האמריקאי והאיחוד האירופי, הוא מצטיין בבשורת שלום. במקביל הוא ואנשיו ממשיכים לשאת את שליחות הג'יהאד כפי שביטאו אותה בטבח במיעוטים בסוריה, בעלאווים, בדרוזים, בנוצרים ובכורדים. בוודאי ראוי להכיר בתהליכים המואצים שמוביל א-שרע בהכוונה תורכית, לבנייה מחודשת של צבא סוריה ביכולות התקפיות.

בעשרות השנים בהם שרתתי בגולן, ליוויתי עשרות משלחות של קצינים בכירים מצבאות העולם, בהם גם  סינים ורוסים. כולם ציינו כי אסור לישראל לרדת מהגולן. בשנת 2000 כאשר ראש הממשלה אהוד ברק הגיע כמעט לקצה במו"מ על הסכם שלום עם סוריה, ליוויתי כמפקד אוגדה לסיור של יום בגולן – בשליחות דובר צה"ל -את עורך ה'טיים מגזין'. בסיום הסיור בתצפית ממצוקי כפר חרוב אל הכנרת הוא הביע תמיהה הכי פשוטה: את המקום הזה, הפכתם לגן עדן, אתם סללתם, אתם בניתם, אתם נטעתם, מי יכול להסכים להרוס את כל זה ולסגת?

[להרחבת המושג: 'תקייה', העמדת הפנים שבה משטים המוסלמים במערב, לחצו כאן]

משהו בסיסי בשקיקת השלום הישראלית טעון ריפוי

השלום בהחלט רצוי אך לא בכל מחיר. את התקדים להסכם שלום הכרוך בנסיגה ועקירת יישובים יצר ראש הממשלה מנחם בגין בהסכם השלום עם מצרים. כדאי להזכיר כי רוב חברי מפלגת העבודה ולא רק יגאל אלון, התנגדו אז לנסיגה מלאה בסיני, שהייתה כרוכה בעקירת היישובים הישראליים. יצחק רבין אמר אז שמוטב להסתפק בהסכם אי לוחמה שאינו כרוך בעקירת היישובים.

לאחר כמעט שישים שנות התיישבות בגולן, מדינת ישראל צריכה ללמוד כיצד להציע הצעת שלום, בהיפרדות גואלת מנוסחת החורבן "שטחים תמורת שלום".

[לאוסף המאמרים על התודעה, והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על המרדף המטופש אחר נורמליזציה עם מדינות ערביות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית' מול המערבית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על עורמה ותחבולה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שלום עולמי וסתם שלום, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על התודעה – והניסיונות להשפיע עליה.
• אוסף המאמרים על המרדף המטופש אחר נורמליזציה עם מדינות ערביות.
• אוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית' מול המערבית;
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה';
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'הסכם חודיבייה – הסכמי שלום כתחבולה…'.
• אוסף המאמרים על עורמה ותחבולה.
• אוסף המאמרים על שלום עולמי וסתם שלום.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על המרדף המטופש אחר נורמליזציה עם מדינות ערביות, ייצור ידע, 29/11/25.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על פרדיגמת חשיבה מזרחית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 1/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2016), עורמה ותחבולה – למה וויתרנו עליהם?, ייצור ידע, 11/2/16.
• פנחס יחזקאלי (2021), שלום עולמי וסתם שלום באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 24/3/21.