גרשון הכהן: מבט אופטימי על המצב האסטרטגי

תקציר: בשינויים רבי התהפוכות המתהווים באזור כולו, מדינת ישראל נדרשת בשעה זו למתווה אסטרטגי חדש הכולל גם את תחומי התלות במערכת הזיקות לארה"ב. טמונה בכך גם הזדמנות להתבססות נכונה לקראת אתגרי הביטחון לעתיד.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 19 ביוני 2026. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

אינני שותף לדעת המומחים המבכים את המצב האסטרטגי הקשה אליו נקלעה ישראל עם חתימת מסמך ההבנות האיראני-אמריקאי. המצב בכללותו אכן לא פשוט ומאתגר את מדינת ישראל בממדים רבים. אבל מתוך התבוננות מנקודת מבט שונה במהותה על תופעת המלחמה, מבטי נותר אופטימי.

[בתמונה: גרשון הכהן: מבט אופטימי על המצב האסטרטגי… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל]

שתי גישות להבנת תופעת המלחמה

מובילי הביקורת חוזרים ומסבירים, שביציאה למלחמה חייבים קודם כל להגדיר מטרות מלחמה ברורות, ולבחון האם הן ניתנות להשגה. אם המטרות אינן בנות השגה, מוטב לדעתם לא לפתוח כלל במלחמה.

אלא שהאויבים שלנו מבטאים חשיבה אחרת בקבלת החלטות ביציאה למלחמה ובניהול המלחמה, ויש מה ללמוד מהם. כך למשל יצא נשיא מצרים, אנוואר סאדאת, למלחמת יום הכיפורים, בשאיפה להשיב למצרים את כל סיני, בהכרה שאין בכוחו הצבאי להשיג מטרה זו. בכך כשלה הערכת המודיעין הישראלי, מתוך הטענה ההגיונית, שמאחר וסאדאת מכיר במגבלות צבאו להשיג את מטרתו, והוא רציונלי, אז לא סביר שיפתח במלחמה.

ההיגיון האסטרטגי האחר בו פעל סאדאת מאמין כי מרגע שתיפתח המלחמה תתהווה מציאות חדשה והזדמנויות חדשות ועד שלא נתחיל, לא באמת נוכל להעריך את גבולות היכולת. מסורת חשיבה זו בקבלת ההחלטות ביציאה למלחמה, מדריכה את תכנון המלחמה נגד ישראל על ידי כל האויבים השואפים להשמדתה.

[לאוסף המאמרים העוסק ב'התהוות' ובהשלכותיה, לחצו כאן]

[בתמונה – אנוואר אל סאדאת: הצלחתו לחולל סדקים בתשתית תודעת הביטחון הלאומי הישראלית, היא חסרת תקדים בכל קנה מידה. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com][בתמונה – אנוואר אל סאדאת: הצלחתו לחולל סדקים בתשתית תודעת הביטחון הלאומי הישראלית, היא חסרת תקדים בכל קנה מידה. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com] — [בתמונה – אנוואר אל סאדאת: הצלחתו לחולל סדקים בתשתית תודעת הביטחון הלאומי הישראלית, היא חסרת תקדים בכל קנה מידה. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

הערכת המציאות

במבט זה, מתוך מודל חשיבה שאיננו הנדסי פיזיקלי, יש לשפוט ולהעריך את המציאות אליה נקלעה מדינת ישראל בשלושת חודשי הלחימה האחרונים

בנקודת היציאה למלחמה, גם לדרג המדיני וגם להנהגת צה"ל לא הייתה וודאות ביכולת להביא מתוך המתקפה על איראן את נפילת המשטר. לכן, הפלת המשטר לא הוגדרה במטרות המלחמה.

בהתאם, הוגדרו שלוש מטרות מלחמה שנראו כניתנות להשגה:

פגיעה ביכולת הגרעין האיראנית;
פגיעה במערכי הטילים הבליסטיים;
ופגיעה בתמיכת איראן בכוחות השלוחים.

מטרות אלה הושגו רק בחלקן. ובכל זאת, מתוך היקף ההישגים הצבאים והבנת תופעת המלחמה כמערכת מורכבת, שמחוללת התהוות בלתי ניתנת לשליטה ולחיזוי, אין בכך כדי לסמן כישלון במערכה.

גם התנהלות הנשיא טראמפ בשבועיים האחרונים, במהלך הנתפס כאן כהפקרת ישראל לא הייתה צריכה להפתיע ובוודאי לא להישפט ככישלון ישראלי. גם בבסיס השותפות בין ארה"ב לישראל – שהתקיים באורח חסר תקדים ביציאה למלחמה – לא היה מלכתחילה אינטרס זהה. בצומת הדרכים שנבעה מהתפתחות המלחמה, בה העדיף הנשיא טראמפ לחתור לסיום המלחמה, התפצלות האינטרסים בין ישראל לארה"ב הייתה צריכה להיות צפויה ומובנת. כך קורה לא פעם גם לשני חברים שיוצאים יחד לטיול ארוך, ולאחר זמן, מזהים שינוי בכיוון הרצוי לכל אחד להמשך המסע.

[לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן]

[בתמונה: קריקטורה איראנית הממחישה את תוצאות המלחמה... המקור: דף הטוויטר של רועי קייס. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן] — [בתמונה: קריקטורה איראנית הממחישה את תוצאות המלחמה… המקור: דף הטוויטר של רועי קייס. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

הזדמנות לבירור אסטרטגי

במשל הזה, מה שקורה בימים אלה לישראל הוא הזדמנות לברור עדכני של דרכה האסטרטגית העצמאית במצב האזורי המתהווה.

כך למשל בסוגיית המדינה הפלסטינית, שבתנאי המלחמה החדשים, יש לראותה כאיום קיומי על ישראל, חמור יותר מגרעין איראני. אילו הייתה המלחמה מסתיימת בשינוי חיובי מבטיח באיראן, לקראת יציבות אזורית ארוכת טווח, עלולה הייתה להתעצם התביעה מישראל להשלים עוד "מהלך אחד קטן" לביסוס שלום אזורי. דווקא האופן המדאיג וחסר הוודאות, שבו מתגבש ההסכם בין איראן לממשל האמריקאי, מדגיש לישראל את חובתה העצמאית לביטחונה – להימנעות מנטילת סיכונים התלויים בערבויות חיצוניות. זה אומר לדוגמה, לא להתפתות לצעדיי נסיגה, שייפגעו בתנאיי היסוד הביטחוניים הנדרשים לישראל בקיומה בגבולות בני הגנה. זו נקודת המבט העצמאית הנדרשת מישראל גם בזירת לבנון וסוריה.

בשינויים רבי התהפוכות המתהווים באזור כולו, מדינת ישראל נדרשת בשעה זו למתווה אסטרטגי חדש הכולל גם את תחומי התלות במערכת הזיקות לארה"ב. טמונה בכך גם הזדמנות להתבססות נכונה לקראת אתגרי הביטחון לעתיד.

סוגיית המדינה הפלסטינית, שבתנאי המלחמה החדשים, יש לראותה כאיום קיומי על ישראל... המקור: דף הטוויטר של דרור אידר. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן] — סוגיית המדינה הפלסטינית, שבתנאי המלחמה החדשים, יש לראותה כאיום קיומי על ישראל… המקור: דף הטוויטר של דרור אידר. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים העוסק ב'התהוות' ובהשלכותיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!