תקציר: ההתיישבות בגבול הצפון חזרה להיות אתגר קשה. כמו אז, במכלול הצרכים המשוועים לסיוע ממשלתי, ניצב מחדש הצורך החיוני לחיזוק הקהילות בהצטרפות מיידית של חלוצים צעירים.
![[בתמונה: תושבי הצפון זקוקים לקהילה בתגבור של צעירים... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2026/05/קהילה-בצפון-1-1024x559.png)
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
זהו מאמר שלישי מתוך שלושה על אדם וקהילה. למאמרים האחרים:
* * *
ללחימת כוחות צה"ל נגד חיזבאללה הישגים משמעותיים, אבל הם לכשעצמם רחוקים עדין מלהבטיח את הרחקת כל האיומים מיישובי הצפון.
דרישת התושבים וההנהגה המקומית מצה"ל וממשלת ישראל לפעולה עוצמתית להסרת האיום, ראויה למלוא תשומת הלב. אבל המציאות היא שעם כל הרצון להיענות לה, לא מצוי בידי צה"ל פתרון קסם שיביא בזמן קצר לחיסול האיום. גם כיבוש כל דרום לבנון מדרום ומצפון לליטני, לא יוכל למנוע את יכולת הטרור, באסטרטגיית, ההתשה שתמשיך להציק גם בהפעלת אש ממרחבים רחוקים.
![[בתמונה: תקיפות ישראליות בלבנון. לא מצוי בידי צה"ל פתרון קסם שיביא בזמן קצר לחיסול האיום. התמונה היא צילום מסך]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2026/03/תקיפות-ישראליות-בלבנון.png)
על הלכידות הקהילתית
בהבנה זו של תנאיי החיים בצפון לתקופה הקרובה, גורמי הממשלה ומערכת הביטחון נדרשים לתיאום ציפיות אמיץ עם התושבים. בהשוואה לעמידה האיתנה בה עמדו קיבוצי עמק החולה ועמק הירדן תחת התקפות סוריות, בשנים שקדמו למלחמת ששת הימים, כדאי להבחין כי חברי הקיבוצים לא התמודדו אז באופן אישי, בחרדה הקיומית לפרנסתם. סייעה להם גם הלכידות הקהילתית של הקיבוצים באותם ימים. תנאי הקיום השתנו מאז גם בקיבוצים. אולם עבור תושבי הערים, במיוחד לגבי בעלי עסקים פרטיים שקרסו, גם פיצוי הגון לא ישלים מענה מספק.
פגשתי השבוע בקריית שמונה פסיכולוג , שצבר בשרותו בצה"ל ניסיון משמעותי. לפני שנה בצעד חלוצי עבר עם רעייתו להתגורר בקריית שמונה. הוא תיאר בפניי את החשיבות הקריטית שהוא מזהה במאמץ לחיזוק הקהילות. למשפחה הגרעינית לבדה, קשה להתמודד במכלול הקשיים והחרדות.
כאן טמונה מגבלה משמעותית של גורמי הממשלה. הם יכולים ונדרשים לסייע בניהול השיקום הפיזי, הם מתקשים לפעול לגיבוש המערכת הקהילתית.
בכל זאת בחיבור בין השיקום הפיזי לשיקום הקהילתי, יש מקום לפעולות הכרחיות שיכולות להתקדם רק בהכוונת משרדי הממשלה.
לדוגמה, מזכ"ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה, זיהה כבר לפני למעלה משנה כי פעולת השיקום בקיבוצים בעוטף עזה ובגבול הצפון, זקוקה לתנופת תגבור של משפחות צעירות. חבר מבוגר השב לביתו בקיבוץ, בוודאי ראוי להערכה. אבל הוא כבר לא יביא ילדים למשחק על הדשא. לשם כך גובשה תוכנית לתגבור מהיר של הקיבוצים בגיוס כעשרים משפחות צעירות לכל קיבוץ. בהצגה לרשויות המדינה, נדרש אישור להצבת עשרות מבנים יבילים במרחב הקיבוץ למגורי המשפחות החדשות.
![[בתמונה: תושבי הצפון זקוקים לקהילה בתגבור של צעירים... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של Copilot ב- Windowes]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2026/05/קהילה-בצפון-2.png)
חסמי 'המינהל התקין'
בסעיף הזה התוכנית נתקלה בהתנגדות גורמי התכנון המקצועיים והייעוץ המשפטי במשרד הפנים. הם התנו את המהלך בהצגת תכנית בנין ערים מאושרת, תהליך שיארך לפחות כמה שנים. הפעולה החלוצית המתבקשת כמענה מיידי למצב החירום, נדחתה על ידי הממונים, מתוך דבקות בעקרונות המנהל התקין.
כאן מזדקר ההבדל המהותי בין דפוסי המנהל הציבורי שהופעלו בממשלות ישראל בהנהגת מפא"י – שפעלו בהדרכת צורכי שעת החירום, לבין הדפוסים ה"מקצועיים" שהתקבעו מאז ברשויות המדינה. כך למשל, פעל נכון יצחק רבין בממשלתו הראשונה בשנת 1975 כשיזם את פרויקט המצפים בגליל. בתמיכת היועמ"ש דאז מאיר שמגר, הבנייה התחילה מיידית עם אישורי בנייה, למרות שתוכנית מתאר מאושרת לכל אחד מהיישובים אושרה סופית רק לאחר כעשור.
בשנת 1952 בנאום בכנסת על ביטחון והתיישבות אמר בן גוריון: "עלינו ליישב מקומות אפופי סכנות, התיישבות כזו נעשית רק מתוך אהבה גדולה, כי החיים בהתיישבות זו קשים ומסוכנים… כל פעם שאני בא לגליל אני עומד בוש ונכלם… יש בתים והם ריקים. ואין איש הולך להתיישב במקום נפלא וקשה זה. נח"ל ילך לשם, כי נח"ל הוא נוער העומד לפקודת העם…."
לסיכום
ההתיישבות בגבול הצפון חזרה להיות אתגר קשה. כמו אז, במכלול הצרכים המשוועים לסיוע ממשלתי, ניצב מחדש הצורך החיוני לחיזוק הקהילות בהצטרפות מיידית של חלוצים צעירים.
![[בתמונה - דוד בן גוריון: כל פעם שאני בא לגליל אני עומד בוש ונכלם... יש בתים והם ריקים. ואין איש הולך להתיישב במקום נפלא וקשה זה. נח"ל ילך לשם, כי נח"ל הוא נוער העומד לפקודת העם....". התמונה: לע"ם, שם הצלם אינו מוזכר. מתוך אתר פיקיויקי]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2019/11/בן-גוריון.jpg)
[לאוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות'] [לאוסף המאמרים על התנהגות קולקטיבית של קבוצה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- הרחבת המושג: 'עוצמה'.
- הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
- אוסף המאמרים על מלחמת ההתשה.
- אוסף המאמרים על התנהגות קולקטיבית של קבוצה;
- אוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות'.
- אוסף המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה'.
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
- פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2019), (כמעט) הכל על מלחמת ההתשה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 28/5/19.
- פנחס יחזקאלי (2023), התנהגות קולקטיבית של קבוצה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/4/23.
- פנחס יחזקאלי, שרית משיח (2017), הכל על מנהיגות, ייצור ידע, 23/9/17.
- פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ביורוקרטיה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 25/7/18.
