תקציר: מלחמת התודעה של הווק אינה מבקשת "תיקון עולם" במובן הקלאסי של שיפור תנאים חומריים. מטרתה היא דה-קונסטרוקציה (פירוק) של הערכים הליברליים הישנים - חופש הביטוי, אינדיבידואליזם ועיוורון צבעים - והחלפתם במערכת היררכית המבוססת על זהות קבוצתית. מי שמבין את המלחמה הזו מבין שהקרב אינו רק על הקלפי בבחירות, אלא על המרחב שבין האוזניים, של כל אחד מאיתנו.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

בעשורים האחרונים, המערב אינו חווה רק ויכוח פוליטי סוער, אלא "מלחמת תודעה" (Cognitive Warfare) מתוחכמת.

בניגוד למהפכות העבר שהסתמכו על כוח פיזי או הפיכות שלטוניות, תנועת הווק פועלת דרך כיבוש שיטתי וארוך טווח של המוסדות: כיבוש המרחב התרבותי, האקדמי, התאגידי המינהלי, התקשורתי והמשפטי. זאת, כדי לשנות את האופן שבו בני אדם תופסים את עצמם ואת החברה.

השפה ככלי נשק: הנדסה לשונית

בליבת מלחמת התודעה נמצאת השליטה בשפה. הווק מבין שמי ששולט במילים, שולט במחשבה. על כן, הוא נוקט בשתי שיטות פעולה במקביל:

• הגדרה מחדש של מונחים: מילים כמו "גזענות", "צדק" ו"שוויון" - כמו רבות אחרות (ראו בהמשך) עברו טרנספורמציה. כך למשל, 'גזענות' היא כבר לא רק דעה קדומה אישית, אלא מערכת כוח מבנית.
• הטלת טאבו לשוני: יצירת מנגנוני אכיפה (כמו 'תרבות ההשתקה והביטול') סביב ביטויים מסוימים גורמת ל"צנזורה עצמית". אנשים מפסיקים לבטא רעיונות מסוימים, לא כי הם אינם מאמינים בהם, אלא כי השפה הופכת ל'שדה מוקשים'.

פירוק האובייקטיביות

מלחמת התודעה של הווק תוקפת את עצם הקיום של אמת אובייקטיבית. תחת המושג "הידע שבניסיון" (Lived Experience), הרגש והחוויה הסובייקטיבית של קבוצות מיעוט מקבלים קדימות על פני נתונים אמפיריים או לוגיקה אוניברסלית. התוצאה כפולה:

• מן הצד האחד, ערעור המדע: דיסציפלינות מדעיות מותקפות כ"מבנים של כוח לבן" או "פטריארכיה" ואינן נלמדות יותר.
• השלטת הנרטיב על העובדות: המטרה אינה להוכיח טענה, אלא לבנות נרטיב של "מדכא מול מדוכא" שדרכו יש לפרש כל אירוע במציאות.

מנגנון הדה-לגיטימציה

כדי לנצח במלחמה התודעתית, יש לנטרל את היריב מבלי לנהל איתו דיון לגופו של עניין, תוך שימוש ב'- 'פתולוגיזציה של מחלוקת' (Pathologizing Dissent): זוהי טכניקה רטורית ופסיכולוגית שבה דעה מנוגדת, ביקורת או חוסר הסכמה אינם מטופלים כטיעון לוגי שיש להתווכח איתו, אלא כסימפטום של מחלה, הפרעה נפשית או פגם אופי, והתנגדות לרעיונות הווק אינה נתפסת כוויכוח לגיטימי, אלא כסימפטום של "פוביה", "שבריריות" או "בורות". במקום לומר "אני לא מסכים איתך מהסיבות א', ב', ג'", הדובר אומר (במפורש או במרומז): "העובדה שאתה חושב ככה מעידה על כך שמשהו בך לא תקין מבחינה פסיכולוגית".

וכך, תיוג של אדם כ"גזען" או כ"טרנספוב" משמש כהוצאה להורג חברתית, המרתיעה אחרים מלהזדהות עם דעותיו.

כיבוש המוסדות (Top-Down)

כוחו של הווק אינו נובע מהשתוללות של המון זועם ברחובות, אלא מהחדירה לצמתי קבלת ההחלטות:

התחום	שיטת הפעולה
אקדמיה	יצירת מחלקות ל"לימודי תרבות" המכשירות את דור המנהיגים הבא בתוך האידיאולוגיה
תאגידים	הטמעת מדדי DEI (גיוון, שוויון והכלה) שהופכים את האידיאולוגיה לתנאי להעסקה ולקידום.
מדיה ובידור	שכתוב סיפורים היסטוריים ותרבותיים כדי להתאימם לערכי ה-Woke העכשוויים, והעלמת אחרים.

לסיכום: המטרה הסופית

מלחמת התודעה של הווק אינה מבקשת "תיקון עולם" במובן הקלאסי של שיפור תנאים חומריים. מטרתה היא דה-קונסטרוקציה (פירוק) של הערכים הליברליים הישנים - חופש הביטוי, אינדיבידואליזם ועיוורון צבעים - והחלפתם במערכת היררכית המבוססת על זהות קבוצתית.

מי שמבין את המלחמה הזו מבין שהקרב אינו רק על הקלפי בבחירות, אלא על המרחב שבין האוזניים, של כל אחד מאיתנו.

[לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה, והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו'.
• הרחבה על 'אליטת ההון' – האליטה הנוכחית של ישראל.
• אוסף המאמרים על התודעה, והניסיונות להשפיע עליה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• פנחס יחזקאלי (2024), הכל על אליטת ההון הישראלית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/11/24.
• פנחס יחזקאלי (2023), 'אליטת ההון' – קווים לדמותה של האליטה הנוכחית של ישראל, חלק 1, ייצור ידע, 1/10/23.