תקציר: בעשורים האחרונים מתרחבת תופעה חוצת־משטרים של שימוש לרעה במערכת אכיפת החוק, לא לשם אכיפת נורמות בלבד, אלא ככלי אסטרטגי להכרעה פוליטית. תופעה זו מכונה לוחמה משפטית (Lawfare) – שילוב של משפט ולחימה, שבו הליך משפטי מחליף או משלים מאבק פוליטי, ציבורי ולעתים אף צבאי.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

בעשורים האחרונים מתרחבת תופעה חוצת־משטרים של שימוש לרעה במערכת אכיפת החוק, לא לשם אכיפת נורמות בלבד, אלא ככלי אסטרטגי להכרעה פוליטית. תופעה זו מכונה לוחמה משפטית (Lawfare) – שילוב של משפט ולחימה, שבו הליך משפטי מחליף או משלים מאבק פוליטי, ציבורי ולעתים אף צבאי (Dunlap, 2001).

'לוחמה משפטית' מוגדרת כהפעלה מכוונת של מנגנונים משפטיים - חקירות, כתבי אישום, עתירות, פרשנות נורמטיבית אגרסיבית - כדי לשתק יריבים פוליטיים, לפגוע בלגיטימציה שלהם או לשנות מאזן כוחות שלטוני מבלי לנצח בבחירות (Kittrie, 2016). לעיתים מדובר בהפרת חוק גסה, ולעתים 'רק' בשימוש סלקטיבי, אסימטרי ומורחב בסמכויות חוקיות.

מנגנוני פעולה מרכזיים וכלים:

1. פליליזציה של הפוליטיקה: הרחבת עבירות אמורפיות (כגון מרמה, הפרת אמונים או הסתה) כך שכל פעולה פוליטית שנויה במחלוקת עלולה להפוך לחשודה (Pereira & Melo, 2019).
2. אכיפה בררנית: ריכוז מאמצי חקירה ואכיפה כלפי מחנה פוליטי מסוים, תוך התעלמות מדפוסים דומים במחנות אחרים (Levitsky & Ziblatt, 2018). מצב שבו רשויות החוק והאכיפה פועלות באופן סלקטיבי, כך שחוקים נאכפים כלפי קבוצות מסוימות בחומרה יתרה, בעוד שקבוצות אחרות זוכות להקלות או אף להתעלמות מוחלטת מהעבירות שהן מבצעות.
3. שימוש בזמן ובעלות ההגנה כעונש: עצם החקירה, עלות ההגנה וההליך הממושך משמשים ענישה, גם ללא הרשעה, באמצעות פגיעה במוניטין, בכיס וביכולת התפקוד (Garapon, 1999).
4. משפטיזציה של הכרעות ערכיות: העברת הכרעות ציבוריות מבתי המחוקקים והציבור אל רשויות משפטיות שאינן נבחרות (Hirschl, 2004).
5. 'מסע ציד' כנגד אדם משמעו, שמוצב 'תג מחיר' על ראשו של אדם מסוים: חוקרים אינם נשלחים לחקור עבירה מסוימת, אלא כדי למצוא ראיות להרשיע אדם בכל מחיר, בכל עבירה שהיא. כיוון שעובדי ציבור ונבחריו הם בני אדם, וכיוון שהעבירה של הפרת אמונים היא כללית מאוד ומעורפלת, אם הוכרז קרבן כמטרה, רוב הסיכויים הם שיורשע.
6. משפט על ידי המשטרה ומערכת אכיפת החוק: הטיית דעת הקהל, וניסיון להרשיע אדם בעיני הציבור ולהשפיע על השופטים אף בטרם התנהל ההליך המשפטי.
7. 'תפירת תיקים': מצב שבו נבנה נגד אדם תיק פלילי באופן מלאכותי, לעתים תוך שתילת ראיות, עדויות שקר או שימוש לא תקין בכלים חקירתיים.
8. טיוח תיקי חקירה: מכלול פעולות – ולעתים המחדלים – שמטרתם למנוע מתיק חקירה להגיע לבירור מלא, מקצועי ושוויוני.
9. 'הטיית תיקים' - שם כולל ל'תפירת תיקים' ול'טיוחם': מצב שבו גופי אכיפת החוק מתעלמים מראיות, מכוונים חקירה לכיוון מסוים, או נמנעים מחקירה מעמיקה נגד גורמים מסוימים משיקולים פוליטיים, כלכליים או אישיים.
10. 'שיטת התיק הפתוח' - כך כונתה שיטה זו על ידי שר המשפטים לשעבר, דניאל פרידמן, בספרו הארנק והחרב: פעמים רבות אין למערכת עניין לנהל את התיק בבית המשפט אלא רק לסחוט אדם ולוודא שיתנהג כמצופה ממנו, בדרך של החזקת תיקים פתוחים - בין אם תוצר של 'פישינג' ובין כאלה שהתגלגלו לידי מערכת האכיפה - זמן רב, כחרב מעל צווארו. עצם קיומה של חקירה או בדיקה נגד איש ציבור בחשד כלשהו, מונעת ממנו לכהן במשרות מסוימות, או 'שומרת אותו בתלם'...
11. שלטון הפרקליטות על השופטים: העוצמה היתרה של הפרקליטות מופנית גם כנגד שופטים שאינם 'הולכים בתלם'.

דוגמאות השוואתיות

• בברזיל, חקירת “לבה ז’אטו” הפכה לכלי מרכזי בהדחת אליטות פוליטיות ובהוצאת לולה דה סילבה מהמרוץ לנשיאות, הליך שבדיעבד הוכר כנגוע בפגמים חמורים (Pereira & Melo, 2019). גם משפטו של ז'איר בולסונארו מתואר ככזה, וכונה ע"י הנשיא טראמם כ'ציד מכשפות'.
• בארצות הברית מתרבים דיונים על שימוש פוליטי במערכת התביעה הפדרלית, משני צדי המפה הפוליטית (Goldsmith, 2020).
• בצרפת הועמדו לדין המועמדת הוודאית לזכות בבחירות לנשיאות, מארין לה פן ומפלגתה (RN), בגין שימוש לא חוקי לכאורה בכספי הפרלמנט האירופי: העסקת עוזרים פרלמנטריים ששירתו בפועל את המפלגה בצרפת ולא את הפעילות הפרלמנטרית בבריסל. מדובר בעבירה מנהלית־פלילית מוכרת במוסדות האיחוד, אך כזו שנאכפה לאורך שנים באופן רופף וסלקטיבי כלפי מפלגות שונות. פרקטיקות דומות התקיימו בקרב מפלגות מרכז ושמאל באירופה, אך רק נגד לה פן הופעלה אכיפה אגרסיבית ומתמשכת, עם דגש ציבורי חריג (Levitsky & Ziblatt, 2018), והאכיפה אינה מנותקת מהעובדה שלה פן הפכה לאיום ממשי על האליטה השלטת בצרפת.
• באוסטריה, סבסטיאן קורץ, קנצלר אוסטריה לשעבר ומנהיג הימין-מרכז, הורשע בעבירת עדות שקר בפרלמנט (2024), ונגזר עליו עונש של מאסר על תנאי, שסיים את הקריירה הפוליטית שלו. ההליך נבע מ'מסע ציד' נרחב, שכלל חקירות רחבות בהרבה - על מינויים פוליטיים וסיקור תקשורתי אוהד - שלא הבשילו לכדי הרשעה פלילית מהותית. כלומר: לא שחיתות קלאסית, לא שוחד, לא התעשרות, אלא אמירה לא מדויקת בוועדה פרלמנטרית. כך, עדות בפני ועדה פוליטית הפכה לזירת מלכוד משפטית – תופעה קלאסית של לוחמה משפטית, שבה כל ניסוח הופך לסיכון פלילי.
• במזרח אירופה, משמשת הלוחמה המשפטית לעתים, הן בידי שלטון ריכוזי והן בידי אליטות משפטיות נגדו.

המשמעויות הדמוקרטיות

'לוחמה משפטית' יוצרת פרדוקס דמוקרטי: בשם “שלטון החוק” נפגע עקרון ריבונות העם. כאשר הכרעות פוליטיות מוכרעות בזירה המשפטית, מתערער האמון הציבורי במערכת האכיפה, מתרחבת פולריזציה, ונוצרת תחושת שלטון אליטיסטי בלתי נבחר (Mounk, 2018). בטווח הארוך, הדבר עלול להוביל לרדיקליזציה, לאי־ציות אזרחי ואף לפגיעה ממשית בעצמאות מערכת המשפט עצמה.

סיכום

'לוחמה משפטית' איננה תופעת שוליים אלא סימפטום של משבר עמוק בדמוקרטיות מודרניות: חוסר אמון, קיטוב והיחלשות הזירה הפוליטית. האתגר אינו רק למנוע שחיתות, אלא להבטיח שאכיפת החוק לא תהפוך לשחקן פוליטי במסווה נורמטיבי. דמוקרטיה חיה זקוקה למשפט חזק, אך גם למשפט מרוסן, סימטרי ועניו מול הכרעת הבוחר.

[לאוסף המאמרים על קומפרומט - סיכול ממוקד של היריב - לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על סיכולים ממוקדים והשלכותיהם, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה.
• אוסף המאמרים על אכיפה בררנית.
• אוסף המאמרים על קומפרומט - סיכול ממוקד של היריב.
• אוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט'.
• אוסף המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים.
• אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.אוסף המאמרים על תופעת חילופי האליטות.
• אוסף המאמרים על סיכולים ממוקדים והשלכותיהם.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה, ייצור ידע, 9/2/25.
• פנחס יחזקאלי (2025), אכיפה בררנית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 28/4/25.
• יאיר רגב (2018), מהקג"ב לישראל באהבה: קומפרומט, ייצור ידע, 30/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2019), מי פוחד מ'מדינת עומק' ('דיפ סטייט')? ייצור ידע, 15/5/19.
• פנחס יחזקאלי (2018), תרבות, סטייה, אלימות ושחיתות שוטרים באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 14/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2023), 'אליטת ההון' – קווים לדמותה של האליטה הנוכחית של ישראל, חלק 1, ייצור ידע, 1/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2019), סיכולים ממוקדים והשלכותיהם באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 14/11/19.

• Dunlap, C. J. (2001). Law and military interventions: Preserving humanitarian values in 21st century conflicts. Harvard University.
• Garapon, A. (1999). Judging the past in France. Columbia University Press.
• Goldsmith, J. (2020). The Trump presidency and the rule of law. Lawfare Institute.
• Hirschl, R. (2004). Towards juristocracy: The origins and consequences of the new constitutionalism. Harvard University Press.
• Kittrie, O. F. (2016). Lawfare: Law as a weapon of war. Oxford University Press.
• Levitsky, S., & Ziblatt, D. (2018). How democracies die. Crown.
• Mounk, Y. (2018). The people vs. democracy. Harvard University Press.
• Pereira, C., & Melo, M. A. (2019). The Brazilian political crisis and the role of the judiciary. Journal of Democracy, 30(1), 129–143.