תקציר: בעידן המודרני הפכו העמותות (NGOs) - שהוקמו במקור כדי לשרת מטרות ציבוריות - לכלי אסטרטגי, למתדלק העיקרי של 'הפיכות הצבע'. כך מכונים הניסיונות הרבים בעשורים האחרונים, להפלת שלטון באמצעים לא-צבאיים באמצעות הפגנות, אי-ציות אזרחי ומאבק פוליטי ממושך, בגיבוי בינלאומי ובהשתתפות 'ארגוני זכויות'.

עודכן ב- 20 בפברואר 2026

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר ראשון מתוך שניים על תפקידן החתרני של עמותות בעידן הווק. למאמר האחר:

• פנחס יחזקאלי: איך עמותות חותרות תחת הסדר הקיים?

*  *  *

לא ניתן להבין את השתלטות של ברית הווק (WOKE) והאיסלאמיסטים על המערב, בלי הבנה מעמיקה של תפקיד המפתח שממלאות העמותות (NGOs) ב'משחק' המורכב הזה.

זהו מנגנון גמיש ורב זרועות, שבו ארגונים חוץ-ממשלתיים משמשים כזרוע ביצועית, רעיונית ומשפטית לשינוי חברתי ומערכתי. במקרים רבים, עמותות אלו פועלות כחלק מ"אקו-סיסטם" המשלב אקדמיה, תקשורת וממסד פוליטי. המאמר הזה מוקדש להן ולמספר היבטים מרכזיים בתפקידן.

חקירת הקונגרס האמריקני

בעת כתיבת שורות אלה, מתנהלת חקירה משמעותית בקונגרס האמריקאי, בהובלת מחוקקים רפובליקנים, לבחינת חשדות כי כספי מימון פדרלי של ממשל ביידן הגיעו, במישרין או בעקיפין, לעמותות ישראליות שהיו מעורבות במחאות נגד הרפורמה המשפטית בישראל בשנת 2023.

החקירה מתמקדת בטענה כי היה שימוש בכספי משלם המסים האמריקאי לביצוע 'מהפכת צבע', שנועדה להפיל את ממשלתו הדמוקרטית של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

'מהפכת צבע' היא ניסיון להפלת שלטון באמצעים לא-צבאיים באמצעות הפגנות, אי-ציות אזרחי ומאבק פוליטי ממושך, בגיבוי תקשורת מגויסת ובסיוע פוליטי בינלאומי ובהשתתפות ארגוני זכויות. מאפיינים נוספים:מימון עמותות, נרטיב גלובלי של זכויות אדם, שימוש באמצעי תקשורת, ותיאום בין פעילים פוליטיים ועמותות.

[למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: המחאה היא בעצם ניסיון לבצע 'מהפכת צבע' (Color Revolutions), לחצו כאן]

בראש החקירה עומדים חברי הקונגרס ג'ים ג'ורדן, יו"ר ועדת המשפטים של בית הנבחרים, ובריאן מאסט, יו"ר ועדת החוץ. ועדות אלו פתחו בבדיקה מקיפה ששמה לה למטרה להתחקות אחר מסלול הכספים שהועברו מהסוכנות האמריקנית לפיתוח בין-לאומי (USAID) ומחלקת המדינה לגופים שונים [ניתן למצוא את המזכר המקורי של ועדת המשפטים של בית הנבחרים בקישור הבא: The Biden-Harris Administration's Funding of Anti-Netanyahu Non-Governmental Organizations].

עד לתום החקירה, מיותר לטעמי לעסוק בסוגיה, איזה עמותות קיבלו מימון וכמה. העיקרון חשוב הרבה יותר להבנה: בעידן המודרני הפכו העמותות למתדלק העיקרי של 'הפיכות הצבע'.

עמותות נתפסות כ'קולו של העם', אבל בפועל הן כלי אפקטיבי של האליטה

אחד המאבקים המוכרים של ראש מדינה בבעלי הון ובעמותות, הוא מאבקו של ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן במיליארדר, ג'ורג' סורוס. אורבן טוען מזה שנים כי סורוס, באמצעות רשת העמותות שלו ("קרנות החברה הפתוחה" - OSF), מנסה לערער את יציבות הונגריה ולהפיל את ממשלתו. הוא האשים את סורוס בתכנון מכוון להצפת אירופה והונגריה במיליוני מהגרים, כדי להחליש את הלאומיות הנוצרית (קמפיין "Stop Soros"). הוא גם טען כי העמותות אינן ארגוני חברה אזרחית תמימים, אלא סוכנים פוליטיים בשליחות בעלי הון ובעלי אינטרס, המשתמשים בכסף זר כדי להשפיע על הבחירות ולשנות את צביון המדינה.

בתגובה, יצא סורוס בתמיכת האיחוד האירופי למתקפת נגד. לטענתם, בפעילות אזרחית לגיטימית לקידום זכויות אדם, דמוקרטיה ושלטון החוק. לפי גישה זו שימש סורוס שעיר לעזאזל: השימוש בדמותו של "בעל הון זר" (שלעתים לווה ברמיזות אנטישמיות בקמפיינים הממשלתיים) נועד לאחד את השורות סביב האויב המשותף ולהסיט את תשומת הלב מבעיות פנים.

היום, אנו יודעים 'על בשרנו' שאורבן צדק!

לעתים קרובות, עמותות נתפסות כ"קולו של העם", אך בפועל הן ממומנות על ידי פילנתרופים מהאלפיון העליון או ממשלות זרות. הן מייצרות מצג שווא של "דרישה מהשטח" לשינויים רדיקליים, כאשר בפועל מדובר באג'נדה המובלת מלמעלה למטה (Top-down) על ידי אליטות, המשתמשות בעמותות כמתווכות להשגת מטרותיהן.

התופעה הזו קרויה: 'התחזות לפעילות עממית' - The "Astroturfing" Effect: הביטוי "Astroturfing" (אסטרו-טרפינג) נגזר מהמותג "AstroTurf" – דשא סינתטי המדמה דשא טבעי. בהקשר הפוליטי והחברתי, מדובר בטכניקה שבה גופים בעלי כוח (ממשלות, תאגידים או עמותות עתירות תקציב) יוצרים מצג שווא של תמיכה עממית רחבה ("מלמטה למטה"), בעוד שבפועל המהלך מנוהל וממומן מלמעלה. בעוד שפעילות שטח אמיתית מכונה "Grassroots" (שורשי עשב), ה"אסטרוטרפינג" הוא הגרסה המזויפת שלה.

איך זה עובד? העמותות משמשות כחוליה המקשרת שהופכת כסף של אליטות לפעילות שנראית כמו "זעקת העם":

1. יצירת "ארגוני קש": הקמת עשרות עמותות קטנות עם שמות שנשמעים קהילתיים (למשל: "אימהות למען צדק", "סטודנטים נגד אפליה"), כשבפועל כולן ממומנות על ידי אותה קרן גדולה או ממשלה זרה.
2. הפגנות "מוזמנות": ארגון מחאות שנראות ספונטניות, אך המפגינים מקבלים הסעות, שלטים מודפסים מראש, ואף תשלום או מלגות על השתתפותם.
3. הצפת הרשתות החברתיות: שימוש בבוטים או ב"צבאות מגיבים" בתשלום כדי לייצר תחושה שכל הציבור דורש שינוי רדיקלי (כמו פירוק המשטרה או שינוי תוכנית הלימודים), מה שמפעיל לחץ על פוליטיקאים להיכנע ל"רצון הרוב".
4. מכתבים ופניות המוניות: שליחת אלפי מיילים זהים לחברי פרלמנט או למנכ"לי חברות, שנוצרו בלחיצת כפתור אחת דרך אתר של עמותה, כדי לייצר רושם של בהילות ציבורית.

למה זה אפקטיבי?

• לגיטימציה דמוקרטית: קשה מאוד לפוליטיקאי להתנגד למה שנראה כמו אלפי אזרחים זועמים ברחובות או ברשת.
• אפקט ה"עגלה": בני אדם נוטים ליישר קו עם מה שהם תופסים כדעת הרוב. ברגע שהאסטרוטרפינג מצליח לייצר אשליה של רוב, אנשים מן השורה מתחילים לאמץ את העמדות האלה כדי לא להישאר במיעוט.
• הסתרת המממן: זה מאפשר למיליארדרים או למדינות זרות להנדס את החברה מבלי שהציבור יבין שמדובר באג'נדה של אליטה מצומצמת ולא בדרישה עממית.

מעורבות עמותות ב'מהפכות צבע': פולין 2023 כ'מקרה בוחן'

בבחירות הפרלמנטריות בשנת 2023 הובסה קואליציית הימין במאמץ בינלאומי מתואם ומתוזמר, של קמפיינים פוליטיים ותקשורתיים מתואמים היטב, בגיבוי פוליטי ובמימון חיצוני של האיחוד האירופי וממשל ביידן בארצות הברית. החיבור הזה של כורמי חוץ עם אופוזיציה מקומית, עמותות ומדיה ציבורית, לימדו על תהליך מתוזמר, הדומה מאוד למהפכות צבע דוגמת אוקראינה או גיאורגיה. בלט בתהליך, המאמץ הבין לאומי לדה לגיטימציה לממשלה הפולנית, תוך השוואה להונגריה של אורבן ולתורכיה (נשמע לכגם מוכר?). במקרה זה הניסיון לבצע 'מהפכת צבע' ולהפיל את הממשלה נמשך עד מועד הבחירות (כך יהיה גם בישראל). בבחירות, איבדה קואליציית הימין השמרנית ("חוק וצדק" - PiS) השלטון לטובת גוש מפלגות המרכז-שמאל בראשות דונלד טוסק, והממשלה התחלפה בהליך דמוקרטי סדור, כמו בהונגריה ב- 2003 (מה שמעיד שלא מדובר בדיוק בדיקטטורה...).

לעמותות (NGOs) היה משקל מכריע בתוצאה זו, והן פעלו בדרכים דומות לפעולתן במדינות אחרות: שילוב של לוגיסטיקה, שינוי תודעה וגיוס המונים. להלן ניתוח של התפקידים המרכזיים שהן מילאו:

1. קמפיין ה"המרצה" (Get Out The Vote) חסר תקדים: העמותות זיהו ששיעור הצבעה גבוה בקרב צעירים ונשים יביא למפלת הימין. לכן, עמותות פמיניסטיות (כמו "שביתת הנשים" - Ogólnopolski Strajk Kobiet) הקימו תשתית רחבה בעקבות החמרת חוקי ההפלות. הן לא רק מחו, אלא הקימו מערך לוגיסטי שהביא נשים לקלפיות בשיעורים היסטוריים. עמותות כמו "Akcja Demokracja" (פעולה דמוקרטית) ניהלו קמפיינים ברשתות החברתיות שלא קראו להצביע למפלגה מסוימת (כדי לעקוף מגבלות מימון מפלגות), אלא הדגישו את הצורך ב"שינוי" וב"הצלת הדמוקרטיה".

2. שימוש בנרטיב של "קץ הדמוקרטיה" ושלטון החוק: עמותות משפטיות וארגוני זכויות אדם (כמו קרן הלסינקי לזכויות אדם) שינו את התודעה הציבורית לגבי הרפורמות המשפטיות של הימין. הן הצליחו למסגר את ה-PiS לא כמפלגה שמרנית לגיטימית, אלא כ"איום קיומי על האיחוד האירופי" ועל "שלטון החוק". עמותות אלו פתחו בלוחמה משפטית (Lawfare): הן הזינו את מוסדות האיחוד האירופי בבריסל בדוחות על "נסיגה דמוקרטית", מה שהוביל להקפאת תקציבים אירופיים לפולין, צעד שפגע כלכלית בממשלה ויצר תחושת מצור בקרב הבוחרים.

3. תשתית לוגיסטית להפגנות המונים: העמותות היו ה"שלד" של המחאות הגדולות שליוו את שנות שלטון הימין. הן סיפקו את המיתוג (למשל, הסמל המפורסם של המילה KONSTYTUCJA - חוקה), את מערכות ההגברה, ואת התיאום עם כלי תקשורת בינלאומיים. זהו ביטוי מובהק ל'מהפכת צבע', שבה הזעם הציבורי מקבל צורה ארגונית מקצועית.

4. מימון ורשתות בינלאומיות: חלק גדול מהעמותות הללו נהנה ממימון ומתמיכה של קרנות בינלאומיות (כמו קרנות החברה הפתוחה של סורוס וקרנות של האיחוד האירופי). המימון הזר אפשר לעמותות לעקוף את השלטון, ולהמשיך לפעול בעוצמה גם כאשר הממשלה ניסתה להצר את צעדיהן או לקצץ תקציבים פנימיים. הקשרים של העמותות עם פוליטיקאים בבריסל ובוושינגטון יצרו לחץ חיצוני כבד על ממשלת פולין, שהקשה עליה ליישם את מדיניותה השמרנית.

ההצלחה הגדולה ביותר של העמותות בפולין הייתה הפיכת הבחירות למשאל עם על עצם קיומה של המדינה כדמוקרטיה מערבית. השילוב של קמפיין שטח מסיבי ("הדשא הסינתטי" שהפך בחלקו לאמיתי) יחד עם לחץ משפטי ובינלאומי, יצר מומנטום שהביא לשיעור הצבעה של כ-74% (הגבוה ביותר מאז נפילת הקומוניזם), מה שהכריע את קואליציית הימין.

מעורבות עמותות ב'מהפכות צבע' נוספות

1. תבוסת מפלגת פידס בבחירות בהונגריה בשנת 2002 - מול קואליציה בראשות הסוציאליסטים (MSZP) - נשאה סממנים של "מהפכת צבע" מתוחכמת: כבר בסוף שנות ה־90 פעלו בהונגריה עמותות זכויות וארגונים אזרחיים שקיבלו מימון נרחב מקרנות בינלאומיות, ובראשן Open Society Foundations של ג’ורג’ סורוס, יליד הונגריה. עמותות אלו פעלו להעצמת החברה האזרחית, אך בפועל ניהלו קמפיינים חינוכיים־פוליטיים נגד ממשלת אורבן.
2. מהפכת הוורדים בגיאורגיה (2003): ב־2003 התרחשו מחאות ענק בגאורגיה, שהובילו להפלתו של הנשיא שוורדנדזה. הן אורגנו באמצעות עמותות מקומיות, שקיבלו סיוע נרחב מקרנות מערביות, במיוחד Open Society Foundations של ג'ורג' סורוס. פעילים גיאורגים אומנו בטכניקות של "אי־ציות אזרחי", והשתמשו באמצעי תקשורת חדשים להפצת מסרים אחידים. סמלי ורד אדום הפכו לאייקון המחאה – דוגמה מובהקת לשימוש בצבע וסמל כתחליף לאידאולוגיה מסודרת.
3. גם באוקראינה, בשנת 2004, התגלתה תמונה דומה. העמותות שימשו לתיאום מחאות המונים בעקבות זיופים בבחירות. הקרנות המערביות מימנו קמפיינים תקשורתיים, הכשרת פעילים צעירים והפצת סמלי המחאה – סרטים כתומים. "המהפכה הכתומה" שינתה את המפה הפוליטית במדינה והיוותה מקרה מבחן מרכזי לדיון על גבולות הלגיטימיות של מימון זר.
4. במהלך "האביב הערבי" ב- 2011, עמותות זכויות, בלוגרים מקומיים וקרנות בינלאומיות יצרו רשתות חוצות גבולות. מחקרי עומק הראו כיצד גופי חברה אזרחית בתמיכה מערבית שימשו להפקת "שפת מחאה גלובלית" שהתבססה על זכויות אדם, דמוקרטיה וחירות. במצרים, עמותות מקומיות שקיבלו מימון זר סייעו ביצירת תשתיות למחאת כיכר תחריר. גם כאן ניכרה המעורבות של קרנות בינלאומיות שסיפקו ידע, הדרכה ומשאבים, תוך שימוש בשיח של זכויות אדם כדי לחזק את הלגיטימציה למחאה.

[לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'מהפכות צבע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חתרנות ומשמעויותיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו', לחצו כאן] [לאסופת המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם.
• אוסף המאמרים על 'מהפכות צבע'.
• מאמרו שלך ד"ר פנחס יחזקאלי: המחאה היא בעצם ניסיון לבצע 'מהפכת צבע' (Color Revolutions).
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג: 'כאוס'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: מודל מערכות מורכבות בין סדר לכאוס.
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• אוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט'.
• אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.
• הרחבה על מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל.
• אוסף המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית.
• אוסף המאמרים על על אמון ולגיטימציה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אליטות ואליטיזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 13/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2026), אוסף המאמרים על 'מהפכות צבע' בכלל, ועל הישראלית בפרט, ייצור ידע, 7/3/26.
• פנחס יחזקאלי (2025), המחאה היא בעצם ניסיון לבצע 'מהפכת צבע' (Color Revolutions), ייצור ידע, 17/3/25.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2012), מודל מערכות מורכבות בין סדר לכאוס, ייצור ידע, 1/1/12.
• פנחס יחזקאלי (2020), אוסף מאמרים בין כאוס לסדר באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/7/20.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2019), מי פוחד מ'מדינת עומק' ('דיפ סטייט')? ייצור ידע, 15/5/19.
• פנחס יחזקאלי (2023), 'אליטת ההון' – קווים לדמותה של האליטה הנוכחית של ישראל, חלק 1, ייצור ידע, 1/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2019), גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 21/2/19.
• פנחס יחזקאלי (2025), על אמון ולגיטימציה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/1/25.