תקציר: בהתגבשות המערכת הבינ"ל החדשה, מצרים - המצויה באחד המשברים הכלכליים הקשים בתולדותיה - חותרת להיות מעורבת בסיום מצב המלחמה בעזה, להרחיבו לכלל מימוש קידום הסוגיה הפלסטינית - ברוח 'שתי מדינות לשני עמים' - ולמצב את מעמדה כגורם מתווך ומשפיע בדרך לפתרון. זאת, תוך ניסיון למזער כמה שיותר נזקים. האתגר הזה רחוק מלהיות פשוט...

ד"ר חיים קורן הוא מרצה באוניברסיטת רייכמן. שימש כשגריר ישראל הראשון לדרום סודאן; כשגריר לשעבר במצרים; והדריך במכללה לביטחון לאומי של צה"ל מטעם משרד החוץ.

*  *  *

 משטר א-סיסי חושש שהעם המצרי, הסובל ממשבר כלכלי חריף, ישאב השראה מההפיכה בסוריה. בד בבד, קהיר מתמודדת עם המתיחות הגוברת בעטייה של 'מלחמת חרבות ברזל' בגבולה עם עזה, ובמעגלים רחבים יותר:

• המרחב הסודאני, אתיופיה, סומליה וג'יבוטי בקרן אפריקה.
• המעורבות גוברת של תורכיה ורוסיה בלוב.
• סין והציר עם צפון קוריאה, איראן, חמאס, הג'האד האסלאמי וחזבאללה.
• הנשיא האמריקאי שנכנס לתפקיד ובמדיניותו המתגבשת, מזעזע את אמות הסיפים.

המציאות הכתיבה שינויים גם כלפי ישראל שהתפתחו המהלך המלחמה. כעת, מצטיירת מגמה מצרית להוריד בהדרגה את הטונים כלפי ישראל, מתוך הבנה שהיא במצב שונה מזה שהייתה בו ב-7/10. חלחלה גם ההכרה שהחמאס והחיזבאללה הם בני חסות איראניים, הפועלים בהנחייתה. הוא האמור בסוריה, שמשטרה הרצחני סולק, וגם באיראן עצמה שספגה מהלומות במלחמה ונחלשה.

בהתגבשות המערכת הבינ"ל החדשה, מצרים חותרת להיות מעורבת בסיום מצב המלחמה בעזה, ולהרחיבו לכלל מימוש קידום הסוגיה הפלסטינית (ברוח ,שתי מדינות לשני עמים) ולמצב את מעמדה כגורם מתווך ומשפיע בדרך לפתרון, תוך ניסיון למזער כמה שיותר נזקים.

מלחמת 'חרבות ברזל' כמחוללת שינוי בין לאומי

השלכות מלחמת "חרבות ברזל" על מצרים מאלצות אותה לעצב מדיניות תוך כדי תנועה. דינאמיות האירועים ומשמעויותיהם, האזוריות והגלובליות, משפיעים לא רק על התגובות המצריות להתפתחויות, אלא על הגדרה מחודשת של מדיניותה ושימוש בטרמינולוגיה שמנסה להתאים את עצמה לנסיבות המשתנות.

גם בעבר, התאפיינה המדיניות המצרית לפרקים בפרגמטיזם ובהתאמות מתבקשות למציאות משתנה - אך לא באינטנסיביות כזו ולא בזירות כה מגוונות, בו-זמנית. הגדרת נביל פהמי את יחסי מצרים-ארה"ב - בעת כהונתו כשר חוץ (2014-2013) - כ"לא נוחים, אך חיוניים" [1], התפתחה כיום להגדרה מדינית מצרית מורכבת עוד יותר. התמודדות מצרים במספר זירות במקביל - במערכה שאינה ליניארית ובמציאות משתנה במהירות - מדגימה התנהגות של "שחקנים" שונים, עוד טרם ה-7/10/23 וביתר שאת אחריו. מוקדי סכסוך אזוריים משתלבים בתנודות עולמיות, בעלות היבטים גאו- אסטרטגיים, המשפיעים זה על זה ומושפעים זה מזה בו זמנית.

"הרב-זירתיות" פרי הגות ה"ציר" בהובלת איראן כאסטרטגיית המלחמה נגד ישראל (הגם שפתיחתה לא תאמה את כוונת המתכננים המקורית), חרגה מתחומי המזרח התיכון. יתרה מזו, השלכותיה על השחקנים השונים בזירת המזה"ת ומעבר לה, הן משמעותיות ביותר. מצרים היא אחת "השחקניות" המעורבות מאוד בתהליכים המלווים את המלחמה.

שני משתנים מרכזיים ונגזרותיהם מהווים כעת את נקודת המוקד אליה מתנקזת המדיניות המצרית, לאחרונה, בהמשך (ובמקביל) למתחולל בעזה ומשמעויותיו:

1. האירועים בסוריה מאז סילוק משטר אסד והשלכותיהם;
2. כניסת הנשיא טראמפ לבית הלבן, תוך גיבוש מדיניות אמריקאית ביחס לאזורנו.

סוריה ונגזרותיה

נפילת משטרו של בשאר אל-אסד נתפשה כשלב הבא במלחמת "חרבות ברזל", שתהליך השפעתו על מצרים תהיה רבה ועליה יהיה לכלכל את צעדיה בהתאם. עד כה, נמנע המשטר המצרי מנקיטת עמדה כלפי המשטר הסורי החדש, זולת הבעת דאגה לעתיד העם הסורי. נשיא הרפובליקה, עבד אל-פתאח א-סיסי, ובכירי משטרו הביעו תמיכה בשמירת האחדות, הריבונות והשלמות הטריטוריאלית של סוריה, וקראו לייצוג פוליטי של כל זרמי החברה הסורית בממשל הסורי החדש, כדי להביא לפיוס לאומי ויציבות בסוריה (ראו המאמר למטה).

השפה הדיפלומטית המצרית מכסה על דאגה עמוקה מפני צמיחתה של ישות טרוריסטית פרו-תורכית, ברוח "האחים המסלמים", על אדמת סוריה. בקהיר חוששים כי ישות כזו תחתור תחת השלטון  החילוני של א-סיסי ותעודד מרי מזוין נגדו בעתיד. השתלבות פעילים מ"האחים המוסלמים" במשטר הסורי החדש מגבירה בעיני משטר א-סיסי את הסיכוי שהעם המצרי, הסובל מעריצות וממשבר כלכלי חריף, ימרוד אף הוא במשטרו שלו. איום זה הביא להתגייסות נרחבת של מדינאים, אנשי תקשורת ואוטוריטות דתיות מצריות לטובת המשטר המצרי כדי לבלום מגמה זו [2].

הממסד אינו מעוניין לשחזר את אירועי ה"אביב הערבי" המצרי ב-2011. נטישת סוריה על-ידי רוסיה והכניסה התורכית המסיבית לחלל שהותירה רוסיה בסוריה מסכנות בעיני המצרים את היציבות במדינה ועלולות, לתפיסת קהיר, להוביל לנוכחות תורכית קבועה בסוריה ולמלחמת מיליציות מתחדשת (ג'ולאני מול חזבאללה, התורכים נגד הכורדים בצפון סוריה).

המשך גרירה איראנית של ירדן למוקד האירועים - בעיקר דחיפה מסיבית של נשק ואמל"ח איראניים כדי לערער או אף להפיל את הממלכה ההאשמית וכדי להציף את יו"ש באמל"ח, ולגרום לטרור מוגבר נגד ישראל בחזית זו - תסכן בראיית מצרים את יציבות האזור כולו. ההתגרויות בישראל (בעיקר ע"י פרוקסי איראניים) יגבירו את אי היציבות בגבולות סוריה, לבנון, ירדן וישראל, עלולים לחזק שוב את חמאס, החזבאללה, הח'ותים ואחרים) וירחיקו כל סיכוי להסדר הבעיה הפלסטינית וסוגיית לבנון (המצויה כרגע בסוג של הפסקת אש עם ישראל).

הממשלה שהושבעה בלבנון נדמית כרגע, כמי שרוצה לייצב את לבנון. היא מעזה לאתגר את חזבאללה אך יש ספק אם תצליח למנוע את שיבתו דרומה ואת המשך פעילותו הטרוריסטית. אין גם ביטחון שכוחות צבא לבנון וכוחות בינ"ל יצליחו למנעה. במקביל, הכריזה ממשלת לבנון החדשה כי היא תובעת נסיגת ישראל המלאה מלבנון.

מגמת היחלשות רוסיה (גם באוקראינה) אינה נעלמת מעיני סין, שמעת הצטרפותה באופן פעיל ל"ציר הרשע" - בתיווכה בין סעודיה לאיראן באפריל 2023 - סברה, שצבאות רוסיה ואיראן, חזקים הרבה יותר (כך למשל, תמכה סין במובהק בחמאס ב-7/10/23).

מצרים חוששת שלאור זאת, סין תהסס לתמוך אוטומטית ברוסיה - אך גם לא תתערב כנגדה בפעילותה בלוב, סודאן ובים סוף - המהווה איום למצרים. בראיית סין, גם הניסיון האיראני להפגין דימוי של עוצמה אינו תואם את המציאות. מצרים, הנסמכת על עסקאות נשק גדולות ופרויקטים רבים שמבצעת סין במצרים מעמידות אותה בעמדה מביכה מול רוסיה בשל הכור הגרעיני שזו בונה עבורה לצורכי אנרגיה. חוסר האמינות והחולשה הרוסית  המופגנת לאחרונה, בסוריה ובאוקראינה, מטרידה את מצרים.

 העובדה שמוסקבה, כמו אנקרה, נכנסת עתה למעורבות רבה בטריטוריות הצמודות אליה (רוסיה ותורכיה בלוב ובסודאן) כניסת רוסיה לאפריקה דרך סודאן, הבטחת מעגן לצי הרוסי בפורט סודאן, והתיווך התורכי בין שני המנהיגים הניצים בסודאן – התרחשויות שקורות כולן בחצר האחורית של מצרים.

פןטנציאל המתיחות בין סין לרוסיה ולתורכיה בים סוף ובאפריקה גובר. חוסר שביעות הרצון הסינית ממעורבות תורכיה בתיווך בסודאן - והניסיון התורכי לתווך בין אתיופיה לסומליה - מאתגרים את הסינים ומדאיגים את מצרים, באופן שיכול להקרין לרעה על מצרים בשל מעורבותה במזרח אפריקה, בברית עם סומליה נגד אתיופיה. לכעס על התיווך התורכי בסודאן נוסף ממד המעורבות של מיליציית וגנר הרוסית - המכונה כעת Africa Corps - למול כוחות אוקראינים בסודאן. זאת, בשעה שקהיר וקייב בוחנות הקמת מוקד (hub) לוגיסטי של תבואה  במצרים, לצורך תגבור הייצוא האוקראיני לאפריקה [3]

מקור נוסף לדאגה מצרית היא מצב ה'שכונה' במזרח אפריקה, והתפתחות הסכסוך שלה עם אתיופיה, במיוחד לאחר שהאחרונה חתמה ב-2024 על הסכם עם סומלילנד שיממש את שאיפתה של אדיס אבבה למוצא לים סוף.[4] בתגובה, חתמה מצרים הסכם עם סומליה והשתיים איימו על אתיופיה ביציאה למלחמה נגדה – עדות לעוצמת הסכסוך בין מצרים, אתיופיה וסודאן סביב סכר הרנסאנס. סכר זה באתיופיה הוא מוקד לדאגה מצרית עמוקה, שמונע כל אפשרות להסדרת אינטרס מצרי חיוני [5]. ההתנהלות המצרית למול הח'ותים, מוזנת מדאגה הנובעת מחששם הכבד לשיגורי טילים לעבר הסכר, שיסכן את משטר הזרימה של הנילוס ואת ביטחונה של מצרים. העובדה שהסודאנים חידשו ב- 8 באוקטובר 2023 את יחסיהם הדיפלומטיים עם איראן [6] המספקת להם כטב"מים ורחפנים - המטים את הכף כרגע, במלחמת האזרחים במדינה לטובת הגנרל בורהאן - מאיימת על מצרים מדרום. גם ג'יבוטי בה מצוי בסיסה הימי של סין בים האדום היא יעד מצרי לבניית קואליציה במזרח אפריקה אותה היא מנסה לגבש כמענה באזור מזרח אפריקה וים סוף.[7]

האיום התורכי

במקביל, מתהדק השיח המצרי-תורכי. שר החוץ המצרי עבד אל-עאטי נועד ב-4 בפברואר 2025 עם מקבילו התורכי פידאן (ופגש גם את הנשיא ארדואן) כדי לדון בחיזוק היחסים הבילטראליים בין המדינות. ההצהרה  על "ההתמודדות המשותפת עם האתגרים הפוקדים את האזור" מקפלת בחובה בעיקר את המעורבות התורכית בסוריה, תמיכתה בג'ולאני ומדיניותה כלפי הכורדים, תוך הצהרותיה שתשלוט

בשטחים בצפון סוריה. קהיר משתפת פעולה עם אנקרה בחזית נגד גירוש הפלסטינים מעזה (למול הצהרות הנשיא טראמפ) וגם במספר תביעות תורכיות מישראל (כמו הדרישה לנסיגת ישראל משטחים בסוריה, אותם תפסה לאחר נפילת משטר אסד).

מצרים מודעת היטב גם לשאיפתה של תורכיה להיכלל במדינות אגן הים התיכון המזרחי להפקת אנרגיה (בעיקר גז). כמו במדיניותה מול תורכיה, הח'ותים וזו מול ישראל, רוסיה, ארה"ב וגם איראן, מתמרנת מצרים בשיטת "ידיד-אויב" (frenemies).

השלכות מדיניות ממשל טראמפ

הנעלם החשוב השני עבור קהיר הוא גיבוש מדיניות החוץ של ארה"ב על ידי הנשיא הנכנס דונלד טראמפ. בתקופת נשיאותו הקודמת תמך טראמפ במצרים בסוגיית סכר הרנסאנס. כיום, מדיניותו יכולה להיגזר מהשפעת גורמים אחרים המדאיגים את מצרים: התנהלותו כלפי איראן, למול הח'ותים – והשאלה אם יתעקש לכפות על מצרים וירדן לקלוט פליטים מעזה.

מצרים מתלבטת כיצד "לאזן" מול טראמפ את מדיניותה מול סין ורוסיה, וכן כיצד לשכנע את הנשיא לסייע במצבה הכלכלי הקשה. הנטל הכלכלי על מצרים מעיק, בנוסף לבעיות האנרגיה הקשות שלה. כזכור, ההצהרות הפרו-פלסטיניות הח'ותיות ושיגור הטילים על ידם לעבר ישראל, התפתחו עד מהרה למצור על תנועת כלי שיט בים סוף [8]. שר החוץ המצרי עבד אל-עאטי הודה באחרונה שמצרים איבדה כ-6 מליארד דולר מהכנסותיה בתעלת סואץ בשל תקיפת תנועת הספנות במיצר באב אל מנדב  והמצור על ים סוף, שמגביל מאוד מעבר ספינות וסחורות בתעלה.

אשר לפלסטינים – בפגישתו של עבד אל-עאטי עם ראש ממשלת הרש"פ דנו השניים במצב ההומניטרי ברצועת עזה והדגישו את חשיבות פינוי ההריסות ומתן סיוע במהירות, מבלי לעקור את הפלסטינים בניגוד לרצונם.[9] אל-עאטי פגש גם בקהיר את מזכיר הוועד המרכזי של פת"ח, ג'בריל רג'וב, והשניים דנו בהתפתחויות בגדה המערבית וברצועת עזה ובצורך לרתום את מדינות ערב והקהילה הבינלאומית "להגנה על הפלסטינים ולהשגת יעדיהם הלאומיים". רג'וב הבהיר כי ההנהגה הפלסטינית מתנגדת לכל יוזמה שמבקשת להוביל לעקירת הפלסטינים וכי ללא מימוש זכויותיהם, לא ייכון ביטחון ויציבות באזור. הודה למצרים על תמיכתה הקבועה בעמדה הפלסטינית, ושיבח את מאמציה בזירה הבינלאומית.

ביחס לישראל, מדיניות  קהיר בעידן טראמפ הנוכחי מורכבת לא פחות. מחד היא ממשיכה להצהיר על מדיניותה מסורתית בדבר תמיכתה בסוגיה הפלסטינית וחיזוק האחדות הפלסטינית.[10] מאידך, המציאות החדשה שנוצרה מקשה עליה להתכונן ל"יום שאחרי" (ההסדר בעזה והתקדמות במתווה הפלסטיני; ציר פילדלפי; המשך התחמשותה הצבאית המאסיבית: הסדרת יחסיה עם ישראל).

בטבח 7 באוקטובר זיהתה מצרים חולשה ישראלית. הצלחת המתקפה של חמאס פגעה מאד בדימוי העוצמה של ישראל, הן מהפן הצבאי והן מהפן האסטרטגי-דיפלומטי. בהמשך, היא גם איבחנה את הססנות בממשל ביידן ואת תביעתו הנחרצת מישראל שלא לפגוע בחפים מפשע ברצועה ולהכניס אליה סיוע הומניטרי מאסיבי. כך הקצינה קהיר בהדרגה את הטרמינולוגיה כלפי ישראל, עד לכדי איום במהלך "חרבות ברזל" להצטרף לדרום אפריקה בתביעתה כנגד ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג,[11] ואף איימה לשקול את השעיית הסכמי השלום עם ישראל) [12].

הדברים ניכרו גם בניסיון לשפר את יחסיה עם איראן, שמגנה את התנהגות ישראל בעזה. גם עם קטר ניסו המצרים להשיג הסכמה נגד מדיניות ישראל בלבנון וכן בתביעה שתיסוג מהשטחים אליה פלשה לסוריה בעקבות נפילת אסד. מדיניות זו נטתה "להרגיע" את דעת הקהל במצרים, שהמשיכה לגעוש (יחד עם ציבורים ערביים רחבים אחרים) כתוצאה מהלחימה הקשה בעזה, וגם לנצל את המצב ל"דחיפת" המדיניות המצרית המסורתית להקמת מדינה פלסטינית ("שתי מדינות לשני עמים").

בשלב בו ישראל החלה לצבור הישגים במלחמתה בחמאס, וביתר שאת במערכתה מול חזבאללה ובסוריה -  הבין סיסי את שינויי המגמות והחליף כמעט את כל שרי ממשלתו (כולל שר המודיעין – הבכיר מכולם), כדי להתמודד נכוחה עם התמורות המהירות באזור.

'חימום' היחסים עם איראן

לאחרונה ניכרת מגמה מדאיגה מבחינת ישראל, כאשר המצרים פועלים לחמם את היחסים עם איראן. שר החוץ החדש בקהיר, ד"ר בדר עבד-אלעאטי, אף ביקר בשבוע שעבר בטהרן לרגל השבעתו של הנשיא האיראני החדש, מסעוד פזשכיאן, במה שהוגדר על ידי האיראנים כ"צעד חשוב לקראת נורמליזציה". השניים נפגשו ודנו בקידום היחסים בין שתי המדינות, וגם הדגישו כי שיתוף פעולה ויחסים טובים יועילו לשני הצדדים. הנשיא האיראני החדש הרהיב עוז וכינה את מצרים "מדינה אחות" של האיראנים.

התחממות היחסים החלה עוד בתקופתו של שר החוץ הקודם, סאמח שוכרי. בשנה שעברה הכריזו המדינות כי ישלחו שגרירים זו לזו, וכך סימנו בפועל את החלת היחסים הדיפלומטיים המלאים ביניהן לראשונה זה יותר מארבעים שנה.

מצרים בעידן טראמפ

ההבנה במצרים בדבר הצורך להתאים את מדיניותה למול ארה"ב וציפיותיה מהממשל החדש, כמו קידום הציר הערבי הסוני והמשך מתווה "הסכמי אברהם", הגיעה מהר. ההצהרות האחרונות של טראמפ בדבר תמיכתו בהגירת פלסטינים מעזה לירדן ולמצרים מזעזעות את אמות הספים בעולם הערבי. הדחייה הנחרצת מצד שתי "מדינות היעד" ומצד העולם הערבי, הביאה לקריאה לכינוס מיוחד של הליגה הערבית ואף לדחיית ביקור סיסי בוושינגטון (עבדאללה מלך ירדן ביקר בבית הלבן כמתוכנן באמצע פברואר).

הדברים מצטרפים לביקורת על מצרים מצד ישראל וארה"ב על חוסר אמינות בשל האופן בו תיווכה במלחמה מול חמאס, וכן על הצטיידותה הצבאית המואצת (שעלתה בדאגה גם בקונגרס האמריקני) [13]. לכך נוסף האיום של טראמפ, שלפיו ארצו מצפה ממצרים - שאותה ארה"ב מממנת באופן משמעותי - לתרום את חלקה לקליטת העזתים. טראמפ אף יצפה ממצרים להמשך התמיכה ב"הסכמי אברהם".

ההתחמשות הצבאית המצרית העצומה - ויותר מכך, הפריסה הצבאית המצרית למול רפיח המצרית - הן הפרה של הסכמי קמפ דייויד ונגזרות במידה רבה מהמצב הפנימי במצרים. זו 'תמונת ראי' למה שהמצרים רואים בהמשך שהיית ישראל על גבול ציר פילדלפי: התגרות ישראלית, ואף הפרה של הסכם השלום.

כל אלה מכניסים את קהיר למצוקה, אך המצרים נמנעים בינתיים מלשבור את הכלים, הן מול ארה"ב והן מול ישראל. בתגובה לדברי שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, על ההצטיידות המסיבית והמואצת של הצבא המצרי, טען השדרן הממסדי הפופולרי עמרו אדיב (ראו הסרטון למטה), כי מדינות גדולות צריכות צבאות גדולים. לדבריו, "תמיד רצו לצמצם את הצבא שלנו, עוד מימי עוראבי (ממחוללי הלאומיות המצרית המודרנית)". הוא הוסיף: "איני קורא למלחמה עם ישראל. הפחד היחידי של ישראל הוא מצרים... רעיון השלום עם מצרים היא סוגיה חשובה לישראל, [אך] אין זה כך עבור [האזרח] המצרי. עבור הישראלי רעיון השלום הוא עקרוני". אדיב הדגיש שהצבא המצרי חזק, אך לא כדי להשתמש בו, אלא כדי ש(יריביו) ייקחו אותו בחשבון [14].

דברים אלו מתכתבים עם ציוצי מצרים לא מעטים הקוראים להצדיק יציאה למלחמה בישראל. נדמה שהתמוטטות המשטר הסורי והמצב החדש שנוצר (עם שחקנים כמו תורכיה, ישראל וירדן), התירה את הרצועה במצרים [15]. פלח לא מבוטל מהציבור המצרי נסער מהמצוקה הכלכלית המחריפה בארצו ומהפסקות החשמל הרבות. אוניברסיטת "אל אזהר" - המוסד ההלכתי האסלאמי החשוב ביותר בעולם הסוני - יצאה בקריאה לתמוך בחמאס כנגד ישראל במהלך השנה הראשונה של "חרבות ברזל" והממשל המצרי לא הגיב. רק לאחרונה החליט הממשל "לטפל" ב"אל אזהר".

המצב החדש בסוריה וההצהרות האחרונות של נשיא ארה"ב הנכנס, מעמידים אתגרים רבים מול מצרים. מסתמן שיהיה על סיסי וממשלתו שוב לנסות ו"לאזן" את מדיניותם בנושאים שונים הנגזרים מהמצב המשתנה, כולל מול ישראל. עם זאת, ניכר בשבועות האחרונים ניסיון מצרי לשוב להידבר עם ישראל וארה"ב חרף הצעת טראמפ, המחלוקות עם ישראל ביחס ל"יום שאחרי" והאשמת החמאס בדרדור האזור[16]. נשיא מצרים דחה את נסיעתו לוושינגטון, מתוך הבנה שלא יוכל לעמוד בלחצי טראמפ לקלוט פליטים מעזה, ובשל החשש שיבולע לו מול הציבור המצרי מבית. בתגובה, מצרים הכינה יוזמת נגד, אותה תעלה בכינוס הליגה הערבית. היא מודה שהחמאס לא יוכל עוד לשלוט בעזה, ומנסה לבנות פתרון בה הרש"פ ו/או יחד עם כוחות נוספים בשת"פ בינ"ל יוכלו לנהל את עזה בתום המלחמה.

ציפייתם היא להגיע להבנות עם ישראל באשר לשליטה על ציר פילדלפי ומעבר רפיח. הם ומדינות ערב האחרות טוענות, שתדחנה את יוזמת טראמפ לגירוש עזתים למצרים ולירדן-על הסף - ולפיכך, הם מביאים הצעה חלופית. כך הם מנסים לשמור על המשך שיתוף הפעולה עם האמריקנים למרות חילוקי הדעות.

מהזוית הישראלית לא נראה כי המצרים מעוניינים "לשבור את הכלים" מול ישראל. ההנהגה תתמרן בין האתגרים הפנימיים והחיצוניים, תוך מבט קדימה אל ההתפתחויות הצפויות. הכיוון המתגבש אינו ברור, ומצרים דרוכה לשינויים שהמציאות תשית - להתכונן לקראתם ולנסות ליזום מהלכים בהם תוכל לקדם את האינטרסים שלה במסגרת המצב הנתון.

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג: 'דינאמיות'.
• אוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת.
• אוסף המאמרים על ליניאריות וחוסר ליניאריות.
• הרחבת המושג 'ליניאריות'.
• הרחבה בנושא: Frenemy / frienemy, ידיד ואויב בעת ובעונה אחת!

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), מורכבות ומערכת מורכבת באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 20/7/20.
• טל טובי (2016), גאואסטרטגיה – הקשר שבין הגאוגרפיה לתכנון המלחמה ולניהולה, ייצור ידע, 23/4/16.
• יחזקאלי פנחס (2014), חוסר ליניאריות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), ליניאריות וחוסר ליניאריות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 14/8/19.
• פנחס יחזקאלי (2021), Frenemy / frienemy, ידיד ואויב בעת ובעונה אחת! ייצור ידע, 23/1/21.

[1] Ofir Winter & Adam Sharon, "Egypt in a multipolar world: Treading the tightrope between Great Powers", Nexus, University of Haifa, 10 November 2024.Nabil Fahmi defined the (then-)current relations with the US as "uncomfortable but indispensable".

[2] מיכאל ברק, "כבדהו וחשדהו - מצרים והמשטר החדש בסוריה", זמן ישראל, 16 בינואר 2025.

[3] דיילי ניוז", מצרים, 3 בפברואר 2025.

[4] Kalkidan Yibeltal, “Ethiopia signs agreement with Somaliland paving way to sea access,” BBC, 2 January 2024. https://www.bbc.com/news/world-africa-67858566

[5] חיים קורן, "הדילמה שמציבה מלחמת 'חרבות ברזל' בפני מצרים", אתר ייצור ידע, דצמבר 2023.

[6]“Iran and Sudan agree to resume diplomatic relations,” Reuters, 9 October 2023. https://www.reuters.com/world/sudan-says-it-will-resume-diplomatic-relations-with-iran-2023-10-09/

[7] “Egypt, Djibouti Discuss Somalia Developments, Efforts to Restore Stability in horn of Africa", Ahram Online, 2 February 2025. https://english.ahram.org.eg/NewsContent/1/64/539662/Egypt/Politics-/UPDATED-Egypt,-Djibouti-discuss-Somalia-developmen.aspx

[8] חיים קורן, "'חרבות ברזל' הוסיפה למצרים מקור חדש לדאגה – תימן", הזירה, 12 בדצמבר 2023. https://www.arenajournal.org.il/single-post/koren-swords-of-iron-egypt-houthis

[9] חשבון הפייסבוק של משה"ח המצרי, 5 בפברואר 2025.

[10] "אלבלד", 5 בפברואר 2025.

[11] “Egypt says it will join South Africa’s genocide case against Israel at ICJ,” Al-Jazeera, 12 May 2024. https://www.aljazeera.com/news/2024/5/12/egypt-says-it-will-join-south-africas-genocide-case-against-israel-at-icj

[12] יואב לימור, "מצרים מאיימת: מעבר פליטים יוביל להשעיית הסכם השלום", ישראל היום, 5 בפברואר 2024. https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/15215101

[13] Ariel Kahana, “US Congress set to scrutinize Egypt's breach of peace accord,” Israel Hayom, 29 January 2025. https://www.israelhayom.com/2025/01/29/us-congress-set-to-scrutinize-egyptian-violation-of-peace-treaty/

[14] עמרו אדיב, "האם יתקבל הנשיא סיסי אצל טראמפ?" יוטיוב, 6/2/25.

[15] “Egyptian MPs Condemn Israel As A 'Nazi Country,' Tear Up Copy Of Peace Treaty, Call For Egypt To Freeze Relations With Israel, Recall Egyptian Ambassador, Deport Israeli 'Dog' From Cairo,” MEMRI, 21 November 2023. https://www.memri.org/tv/egypt-parliament-debate-war-gaza-mps-israel-nazi-tear-up-peace-treaty-call-freeze-relations-call-back-ambassador

[16] למשל העיתונאי הממסדי אבראהים עיסא ב-"אל מצרי אליום" 11/2/25:

, https://www.msn.com/ar-eg/politics/government/%D8%A5%D8%A8%D8%B1%D8%A7%D9%87%D9%8A%D9%85-%D8%B9%D9%8A%D8%B3%D9%89-%D8%A7%D9%84%D8%AC%D9%8A%D8%B4-%D8%A7%D9%84%D9%85%D8%B5%D8%B1%D9%8A-%D9%82%D9%88%D8%A9-%D8%B1%D8%AF%D8%B9-%D9%88%D9%84%D9%86-%D9%8A%D8%AA%D9%88%D8%B1%D8%B7-%D9%81%D9%8A-%D8%AD%D8%B1%D8%A8-%D9%85%D9%86-%D8%A3%D8%AC%D9%84-%D8%B9%D9%8A%D9%88%D9%86-%D9%85%D9%8F%D8%AE%D8%AA%D9%84%D9%8A%D9%8A%D9%86/ar-AA1yVvJv