תקציר: במסגרת היוזמה שהציג הנשיא ביידן בנאומו בליל שבת - ה- 1 ביוני 2024 - הוצבה הנחת היסוד כי הלחימה מול חיזבאללה תסתיים במאמץ דיפלומטי, מתוך הבאת המלחמה ברצועת עזה לסיום. למרות סבירות הגיונית לקבלת הנחה זו, התממשותה תלויה במידה לא מבוטלת לא בארה"ב, אלא בהחלטת הממשל באיראן.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר

* * *

שרפות הענק בגליל עם תימרות האש והעשן ממחישות את מצב המלחמה. בכל קנה מידה ביטחוני ואזרחי, המצב בגליל חמור מהמצב בדרום. לפעולה ההתקפית של צה"ל ברצועת עזה, הנמשכת מאז שלהי אוקטובר, יש הישגים משמעותיים בדיכוי יכולות הלחימה המאורגנות של חמאס ובשליטה באזורי מפתח ברצועת עזה.

בזירה הצפונית לעומת זאת, מצב האיום הנשקף מחיזבאללה חייב להדאיג. למרות הישגים חשובים של פיקוד הצפון, חיל האוויר ואמ"ן בתקיפת מטרות חיזבאללה ובסיכול מאות פעילים בהם גם מפקדי שדה בכירים, המערכים העיקריים של חיזבאללה נותרו עדין בכשירות גבוהה למלחמה. זה לצערנו המצב גם בכל הקשור לשיבת התושבים לבתיהם שננטשו ביישובי קו העימות. בעוד המצב הביטחוני שנוצר בדרום, מציג אופק לשיבת התושבים, אפשרות השיבה ליישוביי קו העימות בצפון לעומת זה, נתונה בשלב זה באי וודאות מתסכלת.

עד מתי?

השאלה הגדולה הנשאלת בציבור: עד מתי ימשיך צה"ל להתנהל מול חיזבאללה בלחימת התשה מוגבלת, מה עוד צריך לקרות על מנת להוציא את צה"ל למתקפה יזומה אל אדמת לבנון?  

התשובה לשאלה קיומית זו תלויה קודם כל במבט מתכנס אל עצמנו פנימה, בבירור לאומי נוקב להבנת המציאות שהשתנתה מהותית בבוקר שבעה באוקטובר. עם כל הכאב והאובדן הנורא של מיטב בנינו ובנותינו, עם כל חרדות המלחמה, עדין לא התגבשה בציבור ובהנהגה הבנה ברורה כי מדינת ישראל הוטלה אל איום קיומי מול מערכת כוחות אזורית מוכוונת על ידי איראן הפועלת להשמדת ישראל.  גם במלחמת לבנון השנייה, פעלו כוחות צה"ל במספר זירות במקביל, גם בזירת יו"ש וגם בזירת עזה. אולם, האיום העיקרי שעמו התמודד צה"ל במאמץ עיקרי היה ממוקד בלבנון.

במלחמה הזו, למרות מאמץ עיקרי בזירת עזה, האיום הטמון לישראל באיומי חיזבאללה מצפון בתמיכה איראנית - שבליל-14 אפריל 2024, הפכה לראשונה לעימות ישיר נגד ישראל - הציבה מול מדינת ישראל איום אזורי משולב שלא היה כמותו. איראן היא שמכתיבה בימים אלה את המשך המלחמה בכל הזירות בעיקר בזירת לבנון. אמנם מפתיחת המלחמה, היה זה הממשל האמריקאי שדאג למנוע - בעיקר מישראל - את הסלמת המלחמה בזירה הצפונית. גם עתה במסגרת היוזמה שהציג הנשיא ביידן בנאומו בליל שבת - ה- 1 ביוני 2024 - הוצבה הנחת היסוד כי הלחימה מול חיזבאללה תסתיים במאמץ דיפלומטי, מתוך הבאת המלחמה ברצועת עזה לסיום.

למרות סבירות הגיונית לקבלת הנחה זו, התממשותה תלויה במידה לא מבוטלת לא בארה"ב, אלא בהחלטת הממשל באיראן

במורכבות אסטרטגית זו, דומה שטרם הופנמה תודעת גודל האירוע שעמו מתמודדת מדינת ישראל. בנסיבות אלה, דווקא אם נקודת התפנית בהסלמת המלחמה בצפון תגיע ביוזמת חיזבאללה, כאשר מדינת ישראל תמצא עצמה ללא עוררין עם הגב לקיר, ההתלבטות לגבי הפעלת עוצמתו המלאה של צה"ל, תהיה פשוטה יחסית.  ההחלטה הקשה יותר תידרש לנוכח הסלמה הדרגתית, שאינה מספיק מובהקת, שתותיר בספק את היות המלחמה בממדיה העוצמתיים בלתי נמנעת. את הבירור הזה חייבת ההנהגה הישראלית לקיים בהסכמה לאומית רחבה. חלילה שהיציאה למלחמה גדולה בלבנון תיתפס כאינטרס פוליטי או מגזרי. תודעת גודל השעה כמבחן עליון לקיום מדינת ישראל וריבונותה, מחייבת את כלל ההנהגה הישראלית. זו בוודאי לא השעה למשחק פוליטי של איומים בפרוק הממשלה. האש המשתוללת ביערות הגליל מסמנת את צו השעה לאחדות פוליטית ולאומית.  זו הדרך היחידה לסיום המלחמה בניצחון. 

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.