פנחס יחזקאלי: מצילים את הדמוקרטיה? הסיפור הפולני והלקח שבצידו

תקציר: הסיפור הפולני ולקחיו מעניין אותנו, לא רק בשל הכמות הנכבדה של יוצאי פולין המרכיבים את החברה הישראלית, אלא בעיקר כיוון שבמהלך שנת המחאה, סיפרו לנו שהימין הישראלי הופך אותנו לפולין - מדינה שהייתה דמוקרטיה ואיננה עוד כזו; שהימין הפשיסטי שינה את אופייה ואת מבנה מוסדותיה לבלי הכר, על מנת להבטיח שהוא יישאר בשלטון לעד. האמת מסתבר, מורכבת קצת יותר, אבל כבר לא מעוניינים לספר לנו עליה...

[בתמונה: הפגנות בפולין נגד הרחבות חוק איסור על הפלות, דצמבר 2020. הסיבות להפסד הימין בבחירות רחוקות מאוד מהמציאות הישראלית, על הבעיות המאפיינות אותה! התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Silar. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]
[בתמונה: הפגנות בפולין נגד הרחבות חוק איסור על הפלות, דצמבר 2020. הסיבות להפסד הימין בבחירות רחוקות מאוד מהמציאות הישראלית, על הבעיות המאפיינות אותה! התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Silar. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תקשורת ודמוקרטיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

הסיפור הפולני ולקחיו מעניין אותנו, לא רק בשל הכמות הנכבדה של יוצאי פולין המרכיבים את החברה הישראלית, אלא בעיקר כיוון שבמהלך שנת המחאה, סיפרו לנו שהימין הישראלי הופך אותנו לפולין - מדינה שהייתה דמוקרטיה ואיננה עוד כזו; שהימין הפשיסטי שינה את אופי המדינה ואת מבנה מוסדותיה לבלי הכר, על מנת להבטיח שהוא יישאר בשלטון לעד.

לצורת השלטון הזו גם המציאו שם: 'דמוקרטיה חלולה' (Hollow Democracy) או דמוקרטיה תהליכית, או דמוקרטיה פרוצדורלית או דמוקרטיה פורמלית. זוהי צורת שלטון שבה קיימות פרוצדורות בעלות סממנים דמוקרטיים, כגון בחירות והכרעת הרוב, אולם דה פקטו לא מתקיימים בה יסודות של דמוקרטיה מודרנית, כגון עקרון הגבלת השלטון, הפרדת רשויות, חופש ההתאגדות, זכות הקניין, חופש דת, חופש ביטוי, הזכות לשוויון, הזכות לאזרחות, זכות בחירה, הזכות לחיים, חירות האדם, זכויות המיעוט ופלורליזם. המונח מתאר לרוב מדינה שבעברה הוגדרה כ"דמוקרטיה ליברלית", ואילו כיום נוטה ל"משטר סמכותני" (ויקיפדיה: דמוקרטיה חלולה).

אודה על האמת, לקראת בחירות ה- 15 באוקטובר 2023 הייתי בטוח שכיאה ל'דמוקרטיה חלולה', הבחירות בפולין הן ריטואל שתוצאותיו מובטחות, ולאחריהן, יתבסס הימין עוד יותר בשלטון, והנה מהפך. הסתבר שגם מפלגות שלטון ב'דמוקרטיות חלולות' אינן חסינות לחוסר שביעות הרצון של הבוחרים, ושגם 'דמוקרטיה חלולה ולא ליברלית היא בסופו של דבר סוג של דמוקרטיה. עובדה: אחרי שמונה שנים באופוזיציה, הציבור החזיר את השמאל לשלטון.

אז עכשיו חזר הסדר הדמוקרטי לפולין? ממש לא. עכשיו הגיע תורו של השמאל לעשות את אותם חטאים שבהם האשים קודם לכן את הימין (רק שעכשיו, מסיבות מובנות, פולין כבר מעניינת הרבה פחות את תקשורת ה'מיין סטרים' הישראלית) ... 

בסרטון: ככה מכרו לנו את ההקבלה בין פולין לישראל:

[בסרטון: כבר לא יושבים בשקט: השופטים שיצאו למלחמה בפולין במסר חריף לישראל]

אבל, בואו נתחיל מההתחלה... 2015: עליית הימין לשלטון בפולין

מפלגות הימין המאוחד (Zjednoczona Prawica; ZP) עלו לשלטון בפולין, בעקבות הבחירות לפרלמנט ב-2015. הרכבה השתנה מספר פעמים מאז הקמתה והחל ממאי 2021, מובילה את הברית המפלגת חוק וצדק.

עליה זו נבעה, בראש ובראשונה משני איומים חיצוניים שאיימו על שרידות המדינה, ושהימין טען כי אין לשמאל את הכלים להתמודד עימם בצורה אפקטיבית: רוסיה וכוונות ההתפשטות שלה מחד גיסא; ובעיית המהגרים מאידך גיסא.

הבעיה הרוסית

מיקומה של פולין בין מערב אירופה לרוסיה הופך אותה לאזור חיץ אסטרטגי ולמוקד לתחרות גיאופוליטית, ולאיום הרוסי על פולין יש שורשים היסטוריים כבר מאות שנים, המאופיינים בפלישות צבאיות, סכסוכים טריטוריאליים ומתיחות גיאופוליטית. הבנת ההקשר של איום זה חיונית כדי להעריך את השפעתו על הנפש הפולנית ומדיניות הביטחון הלאומי. לפולין ולרוסיה יש היסטוריה ארוכה ומורכבת של סכסוכים ויריבויות. החל מחלוקות פולין בסוף המאה ה-18 ועד לשליטה הסובייטית במהלך המלחמה הקרה, שטח פולין היה לעתים קרובות שדה קרב למעצמות מתחרות, כולל רוסיה. זיכרונות של פלישות וכיבוש עבר של כוחות רוסים מתנשאים בתודעה הקולקטיבית הפולנית, ומעוררים תחושת פגיעות וחוסר אמון כלפי רוסיה. זו גם הסיבה העיקרית להצטרפותה של פולין לנאט"ו בשנת 1999, ולתהליך בניית הצבא האדיר שהקימה.

שני טריגרים עיקריים עצבו בעשורים האחרונים את היחסים הפולנים רוסיים:

הראשון היה מותם של נשיא פולין לך קצ'ינסקי, אשתו מריה ו-94 אחרים, כולל צמרת הפוליטיקה, הצבאית, ומנהיגים אזרחיים, בהתרסקות מטוס מסתורית, ב-10 באפריל 2010, ליד סמולנסק, רוסיה. המשלחת הייתה בדרך לציון יום השנה ה-70 לטבח קאטין, שבו הוצאו להורג אלפי קצינים פולנים על ידי המשטרה החשאית הסובייטית במהלך מלחמת העולם השנייה. ההתרסקות אירעה כאשר מטוס Tu-154 של חיל האוויר הפולני ניסה לנחות בערפל צפוף בנמל התעופה סמולנסק-צפון. המטוס פגע בעצים, התרסק ועלה בלהבות, ללא ניצולים. תוצאות ההתרסקות עוררו תיאוריות קונספירציה ומחלוקות פוליטיות בתוך פולין. רבים בפולין, במיוחד תומכי מפלגת החוק והצדק (PiS), בראשות אחיו התאום של לך קצ'ינסקי, ירוסלב קצ'ינסקי, הטילו ספק בנרטיב הרשמי והאשימו את רוסיה בתזמורת ההתרסקות כמעשה חבלה. הם הצביעו על סתירות בחקירה, חוסר עקביות בראיות שהוצגו ויחסי פולין-רוסים מתוחים כסיבות לפקפק בממצאים הרשמיים. תומכי PiS ראו בהתרסקות טרגדיה לאומית וסמל לחוסן פולני נגד איומים חיצוניים.

הטריגר העיקרי לפני בחירות 2015, היה סיפוח קרים של רוסיה ב-2014 ומעורבותה בסכסוך במזרח אוקראינה. מעורבות זו סימנה את התעוררות הדוב הרוסי, והגבירו את החששות בקרב קובעי המדיניות הפולנים לגבי ההתפשטות והאסרטיביות הרוסית באזור. פולין רואה בפעולותיה של רוסיה איום ישיר על ריבונותה וביטחונה, לאור חוויותיה ההיסטוריות וקרבתה לשטחה הרוסי.
[בתמונה: רוסיה דורסת ברגל גסה את מחוז קרים, לשעבר באוקראינה, ופולין מרגישה את נשיפות הדוב הרוסי בעורפה... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Democracy Chronicles לאתר flickr]
[בתמונה: רוסיה דורסת ברגל גסה את מחוז קרים, לשעבר באוקראינה, ופולין מרגישה את נשיפות הדוב הרוסי בעורפה... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Democracy Chronicles לאתר flickr]

בעיית המהגרים

למשבר ההגירה האירופי, שהגיע לשיאו ב-2015, הייתה השפעה משמעותית על עליית מפלגות הימין בפולין, כולל מפלגת החוק והצדק (PiS). בעוד שפולין לא חוותה את אותה רמת זרימת הגירה כמו חלק ממדינות מערב אירופה, למרות שמדינות המערב לחצו מאוד על מדינות מזרח אירופה ופולין בתוכם, לקבל על עצמן קליטה של מכסות מהגרים.

משבר ההגירה היווה קרקע פורייה למפלגות הימין לגייס תמיכה ולהרחיב את הבסיס הפוליטי שלהן. על ידי מיצוב עצמן כקולם של אזרחים רגילים המודאגים מההגירה והשלכותיה, מפלגות אלה הצליחו לנצל את התלונות הקיימות ולנצל את חוסר שביעות הרצון של הציבור ממפלגות פוליטיות מהזרם המרכזי. סוגיית ההגירה עזרה לעורר תמיכה במפלגות ימין כמו PiS, שהבטיחה לטפל בחששות לגבי הגירה ולהחזיר את הסדר והביטחון על כנו.

וצריך לומר: כשלון ההגירה במערב אירופה והתפוררותה מבפנים, מעיד עשרות מונים כמה חכם היה הצעד הפולני לצפצף על הנחיות האיחוד האירופי ולשמור על פולין נקייה ממהגרים.

בעיות נוספות

היו כמובן בעיות רבות נוספות שתרמו לעליית הימין, שלא אכביד בפירוטן, כמו שילוב של חוסר שביעות רצון כלכלית, חרדות תרבותיות, חוסר אמון במוסדות, קיטוב תקשורתי ופנייה לשמרנות חברתית. הימין ניצל את הגורמים הללו כדי להציג את עצמו כאלטרנטיבה בת קיימא לממסד הפוליטי, והבטיח לטפל בטרוניות של אזרחים רגילים, ולהחזיר את הריבונות, הזהות והערכים הלאומיים.

[בתמונה: "פליטים רצויים אצלנו" - הטיפשות ותרבות האשמה המערב אירופית ומחירה... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]
[בתמונה: "פליטים רצויים אצלנו" - הטיפשות ותרבות האשמה המערב אירופית ומחירה... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

רפורמות בפולין

לאחר שעלו מפלגות הימין המאוחד בפולין לשלטון, הן יזמו פורמות נרחבות בתקשורת, במשפט והמינהל הציבורי מתוך ההבנה, שבמצב כפי ששרר אז, ידי הפוליטיקאים היו כבולות ביכולתם לשנות. הדמיון לטענות - הנכונות לשעצמן (הביצוע הוא סיפור עצוב אחר...) - שהועלו בישראל בהחלט קיים. 
הרפורמות הללו העלו את חמתן של מדינות המערב הפרוגרסיביות, שהרגישו מרומות, אחרי שהכניסו את מדינות המזרח, כולל פולין לתוך האיחוד, מתוך הבנה שתקבלנה עליהן מדיניות ליברלית פרוגרסיבית.

טענות הימין הזכירו מאוד את טענות הימין הישראלי - הנכונות לטעמי כשלעצמן - שהוא מתמודד מול מדינת עומק (דיפ-סטייט) מבוססת היטב, ושמול תקשורת חד ממדית, מערכת משפט ומנגנון שלטוני פרוגרסיבי, אין לו יכולת פעולה אפקטיבית. לכן, במסגרת הרפורמות, ננקטו צעדים דרסטיים נגד התקשורת והרשות המחוקקת, כדי לקיים שליטה על מוסדות מפתח, כולל התקשורת ומערכת המשפט. צעדים אלה, טענו האופוזיציה ותומכיה במערב, היו בלתי חוקתיים ואנטי דמוקרטיים, והגדירה כ'פופוליזם' את פעולות הימין להגנה על הריבונות הלאומית ולמלחמה באיומים הנתפסים על הזהות והתרבות הפולנית.

בסך הכל, המניעים מאחורי הצעדים הדרסטיים של PiS נגד התקשורת והסמכות המחוקקת נעוצים בשאיפה שלה לדומיננטיות פוליטית, קידום אידיאלים לאומניים ומאמצים לעצב את השיח הציבורי בהתאם לסדר היום שלה. פעולות אלו עוררו חששות לגבי שחיקת הנורמות והמוסדות הדמוקרטיים בפולין ועוררו בדיקה מקומית ובינלאומית של הממשל של PiS.

תנועת המחאה הישראלית בונה את פולין כמודל ייחוס שלילי

כשעלה הימין לשלטון בישראל בנובמבר 2022, אימצה תנועת המחאה את הנרטיב של השמאל הפולני, ותומכיו במערב אירופה. פולין - כמו הונגריה - הפכה לשלטון הרוע המוחלט, שהימין הישראלי מנסה להוביל אליו, והשמאל מוכן לעשות הכל על מנת למונעו, "כדי להציל את הדמוקרטיה" ("דה-מו-קרטיה"... זוכרים?).

אחת מאורחות הכבוד של תנועת המחאה הישראלית הייתה גם הסופרת הפולניה אולגה טוקרצ׳וק (Olga Tokarczuk), זוכת פרס נובל לספרות, ומי שהייתה שותפה במחאה נגד השלטון הטוטליטרי בארצה. טוקרצ'וק שהתה בישראל במשך כמה חודשים, והשתתפה באופן קבוע בהפגנות נגד ההפיכה המשטרית בתל אביב, כמפגינה מן השורה: "אני הלכתי להפגנות בישראל לא רק בגלל תחושת סולידריות עם הישראלים, אלא גם בגלל שחשבתי שזו אותה הפגנה כמו בפולין. שאנחנו נלחמים בדיוק על אותו דבר. אמנם, לא היה לי נעים לשמוע את המפגינים צועקים 'פה זה לא פולין'. מובן שאני יודעת למה הם התכוונו, אבל נעצבתי שהמדינה שלי נעשתה דוגמה למקום שנשלט על ידי כוח לא דמוקרטי, אוטוריטרי. אבל לא פולין, לא הונגריה ולא ישראל אשמות. זו הפוליטיקה הפופוליסטית שחושפת כעת את פניה הגרועות והמסוכנות ביותר במדינות האלו. למרבה הצער, פניו של הפשיזם המודרני צומחות יותר ויותר מהקשקוש הפופוליסטי הלא־קוהרנטי — אינטרסים לאומיים, בוז לאחר, שנאת זרים, היצמדות למסורת מתוך היעדר רעיונות חדשים ופחד מהעתיד, התעלמות מהסביבה הטבעית, רצון בלתי מסופק לצבור כוח ועושר" [ויקיפדיה: הבחירות הפרלמנטריות בפולין (2023)].

[בתמונה: 'פרויקט סוף הדמוקרטיה... התמונה היא צילום מסך]
[בתמונה: 'פרויקט סוף הדמוקרטיה... התמונה היא צילום מסך]

ואז, חזר השמאל בפולין לשלטון, בבחירות ה- 15 באוקטובר 2023...

הרפורמות שיזם הימין הביאו לקמפיין מאורגן של השמאל הפולני שנתמך ע"י המערב הפרוגרסיבי. הימין הואשם, מבית ומחוץ, בשחיקת הדמוקרטיה ובפגיעה בעצמאות השיפוטית. אבל האמת היא, שהשמאל חזר לשלטון פחות בגלל הטיעונים הללו, והרבה יותר בגלל עקב האכילס הגדול של השמרנות המערבית (שמכה בה גם בארה"ב): ההפלות והלהט"ב. 

חוק איסור ההפלות גבה את חייהן של נשים צעירות רבות, אשר איבדו את חייהן בעקבות הפלות בלתי חוקיות (ראו את התמונה שבראש המאמר). עליו יש להוסיף החוק המגדיר את חלקים שלמים מפולין כאזורים ״נקיים מלהט"ב״. לכן, אין פלא שאחוז ההצבעה בבחירות 2023 בפולין היה גבוה מאד, מעל 74%, עם אחוז הצבעה גבוה במיוחד בקרב צעירים אשר התקוממו במיוחד נגד שני החוקים הללו.

אבל אז, שכח השמאל את הבטחותיו ל"לעידן דמוקרטי מחודש", וניצל את המהפך כדי להבטיח - כמו שסיפר על הימין - את שליטתו בפולין לאורך שנים. ומה עם מדינות המערב הפרוגרסיביות? הסימנים המטרידים הללו של סמכותנות, שהן יצאו כל כך נגדם כשנעשו ע"י הימין, נעשים עתה בתמיכתו!

למרות ההבטחה לחזרה לנורמות דמוקרטיות, הקואליציה נקטה במהירות בצעדים לא דמוקרטיים המזכירים את קודמותיה. מעצר עיתונאים ודיכוי קולות מתנגדים מדגישים את שבריריותה של הדמוקרטיה של פולין, ללא קשר למפלגה המחזיקה בשלטון. מעצרם של עיתונאים מדאיג במיוחד, שכן הוא מייצג פגיעה ישירה בחופש העיתונות - אחת מאבני היסוד של כל דמוקרטיה. תקשורת חופשית ועצמאית ממלאת תפקיד מכריע במתן דין וחשבון לבעלי השלטון ובהבטחת שקיפות בתוך הממשלה. כאשר עיתונאים מכוונים פשוט לעשות את עבודתם, זה יוצר תקדים מסוכן וחונק את זרימת המידע החיוני לדמוקרטיה מתפקדת.

יתרה מכך, פעולות קואליציית השמאל מסתכנות בהרחקת חלקי האוכלוסייה ובהנצחת מעגל הקיטוב שפוקד את החברה הפולנית בשנים האחרונות. במקום לטפח דיאלוג והכלה, שימוש בטקטיקות סמכותיות רק מעמיק את השסעים החברתיים ומערער את האמון בתהליך הדמוקרטי.

[בתמונה: אז מצילים את הדמוקרטיה? הפוך גוטה, הפוך... הסצינה המיתולוגית מסרטו של אורי זוהר, 'מציצים', שמתאימה מאוד גם לסיפורנו זה... התמונה היא צילום מסך. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]
[בתמונה: אז מצילים את הדמוקרטיה? הפוך גוטה, הפוך... הסצינה המיתולוגית מסרטו של אורי זוהר, 'מציצים', שמתאימה מאוד גם לסיפורנו זה... התמונה היא צילום מסך. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

אז מה למדנו מכל זה?

שאין חדש תחת השמש ושהסיפור הפולני - כמו הישראלי - הוא רק זירה נוספת של מאבק בין מדינת הלאום הדמוקרטית שמוצאת עצמה בתוך מודל שהפסיק לתפקד מול איומים, מבית ומחוץ; ומול הדמוקרטיות הפרוגרסיביות-ליברליות- גלובליות. מה שמכונה דמוקרטיה חלולה מאפיין מדינות דמוקרטיות, שבלחץ האירועים מבינות שהמבנה הרגיל של ה'דמוקרטיה' כבר רחוק מלהיות דמוקרטיה, קורס לתוך עצמו, ומסכן את קיום המדינה. הן מנסות לחפש - מול איומים חיצוניים קיומיים - מודל חדש, שבו יתקיים איזון שונה - לא אובדני - בין הפרט והמדינה.

במאבק הזה, הערכים הדמוקרטיים האמיתיים (הפרדת רשויות, תקשורת חופשית וכדומה) כבר לא רלוונטיים, לא מימין ולא משמאל.

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תקשורת ודמוקרטיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

5 thoughts on “פנחס יחזקאלי: מצילים את הדמוקרטיה? הסיפור הפולני והלקח שבצידו

  1. השמאל בארץ ובעולם מעולם לא היה בעד יותר "דמוקרטיה", כמו הקשקוש שנישא בפיו (ובקע מכל השופרות של התקשורת).
    השמאל היה ונשאר בעד שלטון מוחלט, טוטליטרי על מלא, של השמאל כמובן. במסווה "דמוקרטי" כלשהו אם אפשר.

    במרכז ובימין הרך היו לא מעטים שבאמת חשבו שהשמאל נלחם על דמוקרטיה.
    טועים, טעינו, תֻּעְתַּעְנוּ ותִּעְתָּעְנוּ.

  2. Pingback: הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע- ד"ר פנחס יחזקאליייצור ידע ייצור ידע

  3. Pingback: בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  4. Pingback: התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  5. Pingback: 'דיפ סטייט' – 'מדינת עומק' באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *