פנחס יחזקאלי: "הנה תמו יום קרב וערבו" – נתן אלתרמן על כוחה המשקם של התבוסה

תקציר: השיר המופלא, "הנה תמו יום קרב וערבו" של גאון השירה העברית, נתן אלתרמן, מקנן במוחי מאז תבוסת ה- 7 באוקטובר 2023, שעוררה בעמנו כוחות להתאחד ולצאת נגד רוצחינו (עבר לנו ברגע שהוסר האיום הקיומי מעלינו, אבל זה כבר 'שיר' אחר...). הוא נותן ביטוי לצד הפרדוקסלי, החבוי, שיש בתבוסה: צד משקם, מאחד ומעורר אומה להתאושש, לאזור כוח ולחזור ולהשיג את מטרותיה הלאומיות.

[בתמונה: שאול המלך נופל על חרבו בקרב, ונושא כליו כמוהו... איור: גוסט דורה. התמונה היא נחלת הכלל]
[בתמונה: שאול המלך נופל על חרבו בקרב, ונושא כליו כמוהו... איור: גוסט דורה. התמונה היא נחלת הכלל]

[לאוסף שירי הנצח, שהזמן לא יכול להם, לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

השיר המופלא הזה של גאון השירה העברית, נתן אלתרמן, "הנה תמו יום קרב וערבו", מקנן במוחי במוחי מאז תבוסת ה- 7 באוקטובר 2023, שעוררה בעם הזה כוחות, שרובנו סברנו שאינם מצויים בו עוד - להתאחד וצאת נגד רוצחינו (זה 'עבר לנו' ברגע שהוסר האיום הקיומי מעלינו, אבל זה כבר 'שיר' אחר...).

השיר נותן ביטוי לצד הפרדוקסלי, החבוי, שיש בתבוסה: צד משקם, מאחד ומעורר אומה להתאושש, לאזור כוח ולחזור ולהשיג את מטרותיה הלאומיות.

סיפור המעשה, שעליו בנה אלתרמן את השיר מוכר

בתקופת מלכות שאול הייתה מתיחות בין ממלכת ישראל הצעירה, לבין שלטון הפלשתים הוותיק. סמוך לשלהי מלכות שאול הפלשתים הצליחו לחדור לעומק האסטרטגי של ממלכת ישראל, דרך מישור החוף הצפוני, והגיעו עד אזור הגלבוע לקראת מערכה מול ישראל. 

מצבה האסטרטגי של הממלכה היה אז בכי רע, ושאול בצר לו ביקש להעלות באוב את שמואל הנביא להיוועץ בו. רוחו של שמואל נגלתה למלך דרך 'בעלת האוב', והודיעה שממלכת ישראל תובס בקרב, והוא ובניו ייפלו בו חללים. שאול צם והתאבל על הבשורה, אולם בגבורה עילאית, ביצע עם בניו את חובתו כמנהיג, ולמחרת, יצא לקרב עם הפלשתים (ויקיפדיה: המלחמה בגלבוע).

המלחמה התפתחה מהר מאוד לתבוסה, והפלשתים לרדוף אחר ישראל, ובתוך כך הרגו את שלושת בני שאול: יהונתן, אבינדב ומלכישוע. כשראה שאול שחיל הקשתים של הפלשתים עומדים להשיג אותו ולהתעלל בו, פנה לנושא כליו וצווה עליו לדקור אותו בחרב. אולם נושא הכלים חשש והיסס, ואז תחב שאול את חרבו באדמה, ונפל עליה. לאחר מכן גם נושא כליו נפל על חרבו. כתוצאה מן המלחמה נסו אנשי גלבוע מן האזור לאחר הפסד הקרב (ויקיפדיה: המלחמה בגלבוע).

"וּפְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בְּיִשְׂרָאֵל וַיָּנֻסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים בְּהַר הַגִּלְבֹּעַ. וַיַּדְבְּקוּ פְלִשְׁתִּים אֶת שָׁאוּל וְאֶת בָּנָיו וַיַּכּוּ פְלִשְׁתִּים אֶת יְהוֹנָתָן וְאֶת אֲבִינָדָב וְאֶת מַלְכִּי שׁוּעַ בְּנֵי שָׁאוּל. וַתִּכְבַּד הַמִּלְחָמָה אֶל שָׁאוּל וַיִּמְצָאֻהוּ הַמּוֹרִים אֲנָשִׁים בַּקָּשֶׁת וַיָּחֶל מְאֹד מֵהַמּוֹרִים. וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לְנֹשֵׂא כֵלָיו שְׁלֹף חַרְבְּךָ וְדָקְרֵנִי בָהּ פֶּן יָבוֹאוּ הָעֲרֵלִים הָאֵלֶּה וּדְקָרֻנִי וְהִתְעַלְּלוּ בִי וְלֹא אָבָה נֹשֵׂא כֵלָיו כִּי יָרֵא מְאֹד וַיִּקַּח שָׁאוּל אֶת הַחֶרֶב וַיִּפֹּל עָלֶיהָ. וַיַּרְא נֹשֵׂא כֵלָיו כִּי מֵת שָׁאוּל וַיִּפֹּל גַּם הוּא עַל חַרְבּוֹ וַיָּמָת עִמּוֹ. וַיָּמָת שָׁאוּל וּשְׁלֹשֶׁת בָּנָיו וְנֹשֵׂא כֵלָיו גַּם כָּל אֲנָשָׁיו בַּיּוֹם הַהוּא יַחְדָּו. וַיִּרְאוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הָעֵמֶק וַאֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן כִּי נָסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וְכִי מֵתוּ שָׁאוּל וּבָנָיו וַיַּעַזְבוּ אֶת הֶעָרִים וַיָּנֻסוּ וַיָּבֹאוּ פְלִשְׁתִּים וַיֵּשְׁבוּ בָּהֶן." (שמואל א פרק לא פסוקים א'-ז').

[בתמונה: שאול המלך נופל על חרבו... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]
[בתמונה: שאול המלך נופל על חרבו... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

על השיר

השיר מספר על הרץ - שנשלח לבשר את דבר התבוסה - מגיע מתבוסס בדמו למפתן אימו ומספר לה את קורות הקרב. תשובת האם היא המוטו של השיר (מודגש במילות השיר למטה): "אָז אָמְרָה לוֹ לַנַּעַר: דָּם אֶת רַגְלֵי אִמָּהוֹת יְכַס, אֲבָל שֶׁבַע יָקוּם הָעָם, אִם עֲלֵי אַדְמָתוֹ יוּבַס."

נתן אלתרמן כתב את השיר בשנת 1945, כשעם ישראל ניער מעליו את אפר השואה, לקראת התקומה. השיר נדפס לראשונה בכתב העת "תו שין דלת: שנתון 'דבר' לדברי ספרות, עיון וסקירה" ב-1945. והוא נדפס שוב בספר "עיר היונה" ב־1957 (ויקיפדיה: הנה תמו יום קרב וערבו).

בניגוד לשירים של אלתרמן - שבהם הוא מערפל בכוונת מכוון את המילים והמשמעויות באופן שיקשה על הקורא להבין למה חתר בדיוק, ויאלץ אותו למצוא לעצמו הקשר משלו (למשל: 'פגישה לאין קץ') - בשיר הזה המילים חדות, ברורות וקלות להבנה, כיאה לשיר שנושא בחובו מסר לאומי עמוק.

[תמונתו של נתן אלתרמן היא נחלת הכלל]
[תמונתו של נתן אלתרמן היא נחלת הכלל]

הנה תמו יום קרב וערבו / נתן אלתרמן

כתיבה: 1945. לחנים: מרדכי זעירא (1960) ויאיר רוזנבלום (שנות ה- 70 של המאה הקודמת):

הִנֵּה תַּמּוּ יוֹם קְרָב וְעַרְבּוֹ
הַמָּלֵא זַעֲקַת מְנוּסָה,
עֵת הַמֶּלֶךְ, הַמֶּלֶךְ נָפַל עַל חַרְבּוֹ,
וְגִלְבּוֹעַ לָבַשׁ תְּבוּסָה.
וּבָאָרֶץ, עַד שַׁחַר קָם,
לֹא נָדַמּוּ פַּרְסוֹת הָרָץ,
וּנְחִירֵי רַמָּכוֹ בַּדָּם
מְבַשְּׂרִים כִּי הַקְּרָב נֶחְרַץ.

הִנֵּה תַּמּוּ יוֹם קְרָב וְעַרְבּוֹ,
וְהַמֶּלֶךְ נָפַל עַל חַרְבּוֹ,
וְהַמֶּלֶךְ נָפַל עַל חַרְבּוֹ.

בְּהַבְרִיק עַל הָרִים אוֹר יוֹם
בָּא הָרָץ אֶל מִפְתַּן אִמּוֹ
וּבְנָפְלוֹ, וּבְנָפְלוֹ לְרַגְלֶיהָ דֹּם
אֶת רַגְלֶיהָ כִּסָּה דָּמוֹ.
אֶת רַגְלֶיהָ כִּסָּה שָׁנִי
וַיִּהְיֶה הֶעָפָר שְׂדֵה קְרָב.
וּבְדַבְּרָהּ אֵלָיו: קוּמָה, בְּנִי –
מִנִּי דֶּמַע חָשְׁכוּ עֵינָיו.
וַיְּסַפֵּר לָהּ יוֹם קְרָב וְעַרְבּוֹ, –
אֵיךְ הַמֶּלֶךְ נָפַל עַל חַרְבּוֹ,
אֵיךְ הַמֶּלֶךְ נָפַל עַל חַרְבּוֹ.

אָז אָמְרָה לוֹ לַנַּעַר: דָּם
אֶת רַגְלֵי אִמָּהוֹת יְכַס,
אֲבָל שֶׁבַע יָקוּם הָעָם,
אִם עֲלֵי אַדְמָתוֹ יוּבַס.
אֶת הַמֶּלֶךְ פָּקַד הַדִּין,
אַךְ יוֹרֵשׁ לוֹ יָקוּם עַד עֵת,
כִּי עֲלֵי אַדְמָתוֹ הִשְׁעִין
אֶת חַרְבּוֹ שֶׁעָלֶיהָ מֵת.
כֹּה דִּבְּרָה וְקוֹלָהּ הִרְעִיד.
וַיְהִי כֵן. וַיִּשְׁמַע דָּוִד,
וַיְהִי כֵן. וַיִּשְׁמַע דָּוִד.
[בתמונה: "אָז אָמְרָה לוֹ לַנַּעַר: דָּם אֶת רַגְלֵי אִמָּהוֹת יְכַס, אֲבָל שֶׁבַע יָקוּם הָעָם, אִם עֲלֵי אַדְמָתוֹ יוּבַס". התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]
[בתמונה: "אָז אָמְרָה לוֹ לַנַּעַר: דָּם אֶת רַגְלֵי אִמָּהוֹת יְכַס, אֲבָל שֶׁבַע יָקוּם הָעָם, אִם עֲלֵי אַדְמָתוֹ יוּבַס". התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]

על הלחנים לשיר

השיר הולחן במקור ע"י מרדכי זעירא ב- 1960, עבור שושנה דמארי, בתקופה שבה ההישרדות הלאומית לא הייתה מובנת מאליה. בנוסף, הקליטו אותו גם יהורם גאון (1973), נחמה הנדל, מקהלת הגלבוע (2002) נעמן דג ו'חבורת שהם'.

עם השנים נשכח מעט הלחן של מרדכי זעירא, והוא כמעט ואינו מושמע. אבל מילותיו של אלתרמן נחקקו לעד בזיכרון האומה. 

הנה הביצוע המקורי, של שושנה דמארי

[בסרטון: שושנה דמארי - הנה תמו יום קרב וערבו]

בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת, הלחין יאיר רוזנבלום את השיר מחדש, עבור צוות הווי צנחנים:

הנה צוות הווי צנחנים עם הסולנית, רונית אופיר. גם הביצוע הזה לא נקלט ואיננו מושמע:

[בסרטון: צוות הווי צנחנים, הנה תמו יום קרב וערבו

[לאוסף שירי הנצח, שהזמן לא יכול להם, לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה