פנחס יחזקאלי: שירי נצח – פגישה לאין קץ

תקציר: נתן אלתרמן יודע - כשהוא רוצה… - להיות ברור וחד בשירתו; אבל גם משכיל, כשצריך, לערפל את המילים והמשמעויות באופן שיקשה על הקורא להבין למה חתר בדיוק, ויאלץ אותו למצוא לעצמו הקשר משלו.

[בתמונה: 'העינוי המתוק' - יחסי מתעלל קרבן בשירה העברית המתחדשת... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Zouhair Ghazzal לאתר flickr]
[בתמונה: 'העינוי המתוק' - יחסי המתעלל והלכוד בשירה העברית... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Zouhair Ghazzal לאתר flickr]

[לאוסף שירי הנצח, שהזמן לא יכול להם, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על מורכבות האהבה, לחצו כאן]

לאהובי, מי ייתן ולא תחוו 'עינוי מתוק' לעולם, מאף אחד משני צידי המתרס...

עודכן ב- 28 בינואר 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.
[הכותב: ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה]

הערה: הפרשנות שבמאמר זה היא אישית ומחייבת את הכותב ואותו בלבד; ואיש איש, על פי מראה עיניו ישפוט...

זהו מאמר ראשון מתוך שלושה העוסק בנתן אלתרמן. למאמרים האחרים:

*  *  *

אחד המוטיבים - שעליו נכתבו שירי אהבה רבים כל כך הוא מלכודת האוהב לשווא; הלכוד באהבה מוטית, חד כיוונית וסיזיפית. הוא איננו יכול להיחלץ ממנה, משום שהוא עצמו, מעשה שטן, מפיק הנאה מהסבל; או מרגעי הנחת הקטנים שמזמנת אהבה אבודה ללכודים בה. 
[תמונתו של נתן אלתרמן, משמאל, היא נחלת הכלל]
[תמונתו של נתן אלתרמן, משמאל, היא נחלת הכלל]

שלימות הניגודים

את המוטיב הזה נכנה, לצורך ענייננו בשם - המבטא את שלימות הניגודים שהסיטואציה מזמנת - 'העינוי המתוק'. תסמונת 'העינוי המתוק' מהווה, כאמור, שלימות ניגודית או שלימות הניגודים בהתגלמותה. הניגודים מגדירים זה את זה, וגם חודרים ומשפיעים זה על זה. בכך הם מרכיבים מהות חדשה, גבוהה יותר, המכילה בתוכה את הניגודים. הם מוכלים הדדית זה בזה, וכך נוצר השלם... [להרחבת המושג: 'שלימות ניגודית', לחצו כאן].

חלק מהמשוררים הגברים של תקופת התחיה של השירה העברת המתחדשת - כמו: נתן אלתרמן ואלכסנדר פן - זימנו לנשים בחייהן אינסוף מצבים של 'עינוי מתוק' שכזה; והמוטיב הזה תופס מקום של כבוד ביצירותיהם. כך למשל מתאר אלכסנדר פן את התסמונת הזו במילותיה של אוהבת, הלכודה כזו, בשיר 'וידוי': "כֵּן, הָיָה זֶה לֹא טוֹב, הָיָה רַע לְתִפְאֶרֶת; אֲבָל זְכוֹר אֵיךְ נִפְגַּשְׁנוּ בְּלֵיל מִלֵּילוֹת; אִם יִהְיֶה זֶה שֵׁנִית - אַל יִהְיֶה זֶה אַחֶרֶת... יהיה כך, כך יהיה אות באות"

שירו של נתן אלתרמן (ראו תמונה משמאל), פגישה לאין קץ, מוקדש כולו לתסמונת הזו של 'עינוי מתוק' או ה'רע לתפארת'; ולא מדובר בסתם שיר אלא באחד משיריו החשובים ביותר, והיפים ביותר; עדות, מן הסתם, למקומה של התסמונת הזו במערכות יחסיו המסובכות כל כך עם הנשים שבחייו.
[בתמונה: שלימות הניגודים - הניגודים מגדירים זה את זה, וגם חודרים ומשפיעים זה על זה. בכך הם מרכיבים מהות חדשה, גבוהה יותר, המכילה בתוכה את הניגודים. הם מוכלים הדדית זה בזה, וכך נוצר השלם...בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]
[בתמונה: הניגודים מגדירים זה את זה, וגם חודרים ומשפיעים זה על זה. בכך הם מרכיבים מהות חדשה, גבוהה יותר, המכילה בתוכה את הניגודים. הם מוכלים הדדית זה בזה, וכך נוצר השלם...בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

אמנות הטשטוש

ניכר לטעמי באלתרמן שהוא מודע לבעייתיות של הצבת תסמונת 'העינוי המתוק' ממש בפסגת יצירתו. אלתרמן יודע - כשהוא רוצה... - להיות ברור וחד בשירתו; אבל גם משכיל, כשצריך, לערפל את המילים והמשמעויות באופן שיקשה על הקורא להבין למה חתר בדיוק, ויאלץ אותו למצוא לעצמו הקשר אישי משלו.

גם פה, מטשטש אלתרמן, מעשה אמן, את הקשר בין תסמונת 'העינוי המתוק' אליו בתחכום אלתרמני טיפוסי:

  • האחת, השיר מופיע בקובץ שיריו החשוב ביותר, לטעמי (וכנראה, גם לטעמו),"כוכבים בחוץ" שפורסם בשנת 1938. שם הקובץ ("כוכבים בחוץ") לקוח מתוך מילות השיר הזה; אבל, השיר איננו פותח את הקובץ; אלא מוצב במקום השני.
  • השנייה היא המסובכות המילולית והתחבירית של השיר. לכן, קשה להבין על מה נכתב השיר: לאהובה לא מושגת? למדינה? לשירה? אין זה משנה במה תבחרו. מוטיב 'העינוי המתוק' יהיה שם...
  • השלישית, בהיפוך תפקידים: בכך, שהמתנכר, בעלילה שרקם, הוא דווקא אשה; והקרבן, הלכוד בתסמונת, הוא הגבר.

ועכשיו למילים...

כיוון שהשיר קשה, בעיני רבים, להבנה, אצרף בצד המילים פרשנות אישית שלי (כללית, ללא דקויות), המחייבת אותי בלבד. המילים מופיעות למטה, מתחת לסרטון היו טיוב. אלה שאמונים על אלתרמן ייטיבו להסתדר בלעדיה. אלה שיבקשו להיעזר בה, כדאי שיזכרו, שהכל בעיני המתבונן...

למי שקל לו יותר לשמוע ולעקוב אחר הפרשנות, הנה יוסי בנאי מדקלם את המילים. המילים והפרשנות, כאמור, בטבלה שמתחת:

[בסרטון: יוסי בנאי - פגישה לאין קץ]

פגישה לאין קץ

מילים: נתן אלתרמן; לחן: נעמי שמר

כי סערת עלי, לנצח אנגנך שווא חומה אצור לך, שווא אציב דלתיים! ככל שתסעירי את נפשי וגופי, כך אתמכר לך יותר... ולא תעזור לי התנגדותי.
תשוקתי אלייך ואלי גנך'גן' במקורות הוא אבר המין הנשי - שמזמין את האוהב לערוג אליו, ומדרדר אותו לכאוס (ושוב, כדאי לזכור שהארוטיקה הזו יכולה להוות גם משל לסוג שונה של ערגה).
ואלי גופי סחרחר, אובד ידיים!
**
לספרים רק את החטא והשופטת.ספרים נשארים כעדות למתרחש היום. עדות לשלימות הניגודים שבין ה'חטא', לאופן שבו יישפט בעתיד.
פתאומית לעד, עיני בך הלומות,
עת ברחוב לוחם, שותת שקיעות של פטל,
תאלמי אותי לאלומות.
לעד תפתיעי אותי; וברגעי הקשים - המתוארים על ידי המולת הרחוב - תצליחי לשתול משהו, שיצליח לדרבן אותי להמשיך אל הסיכוי הנכסף כל כך ל'שקיעות של פטל' - לשקיעה מתוקה - לסוף טוב לאהבה הכואבת והסיזיפית הזו, הממשיכה לעשות בו כרצונה... (שוב שלימות הניגודים: בין המולת הרחוב; לתקוות המשורר).
אל תתחנני אל הנסוגים מגשת.אל לך לנהור אחרי אלה שאינם חפצים בך
לבדי אהיה בארצותייך הלך.רק אני היחיד, שתמיד אהיה איתך.
תפילתי דבר איננה מבקשת,ללא אינטרסים, ללא שאיפות...
תפילתי אחת והיא אומרת: הא לך!למעט נתינה כנועה, שלמה ומוחלטת.
**
עד קצווי העצב, עד עינות הלילעד סוף העצב; עד למקורות האפלה
ברחובות ברזל ריקים וארוכים,במציאות חסרת רחמים
אלוהי ציווני שאת לעוללייך,אני מוכוון מלמעלה לעשות הכל - לא רק למענך אלא גם למען היקרים לך
מעוניי הרב שקדים וצימוקים.ולמרות עניי, לתת להם את המיטב (מוטיב ההתמסרות המוחלטת, ללא תמורה).
**
טוב שאת ליבנו עוד ידך לוכדת,טוב שידך מחזיקה את ליבות אוהביך (ומעודדת אותם להמשיך ברגעים של שבירה, כדי שלא יתייאשו וימשיכו לרדוף) ...
אל תרחמיהו בעויפו לרוץ,אל תרחמי עלינו, כי משאבינו כלים.
אל תניחי לו שיאפיל כחדראל תניחי לנו לאבד רצון ומוטיבציה.
בלי הכוכבים שנשארו בחוץ.ולהוותר ללא תקווה, כמו בחדר חסר חלונות ('כוכבים בחוץ' הוא שמו של קובץ השירים של אלתרמן, כזכור...).
שם לוהט ירח כנשיקת טבחת,
שם רקיע לח את שיעולו מרעים,
ושוב שלימות הניגודים: מצד אחד, התשוקה מלהיטה אפילו את הירח, שהופך אדום וחם כנשיקתה של טבחית מעל סיריה שעל האש; ומנגד, הדיכאון המתואר כאן כרקיע לח, ללא ירח וכוכבים, המשתעל בקול.
שם שקמה תפיל ענף לי כמטפחת
ואני אקוד לה וארים.
ולמרות זאת - ואולי דווקא בגלל... - אני נכון לזנק לכל רמז שאקבל, לכל מטפחת שתפילי...
**
ואני יודע כי לקול התוף,
בערי מסחר חרשות וכואבות,
ואני יודע שלמרות ההמולה והכאב,
יום אחד אפול עוד פצוע ראש לקטוף
את חיוכנו זה מבין המרכבות.
אמשיך להשליך את חיי למענך; ולקפוץ מתחת לגלגלי המרכבות, כדי להרים, ולו זיכרון משותף - חיוך משותף...
ושוב, אין זה משנה למה מכוון המשורר את אהבתו - לאהובה, למדינה, לשירה - כך או כך, התסמונת שם!

החיבור של נתן אלתרמן לנעמי שמר שהלחינה

היה זה רק טבעי שאת אתגר ההלחנה לשיר כל כך חשוב, תיטול על עצמה נעמי שמר; החיבור של שני ענקים כאלה - באחת מפסגות היצירה בת זמננו - היא כמעט מתבקש; והתוצאה מדהימה, וזכתה ליותר מעשרה ביצועים מוכרים. 

אצרף פה שניים קלאסיים של טובי המבצעים של השירה העברית, האחד גברי - אריק איינשטיין - והאחר נשי - חוה אלברשטיין. תהנו!

אריק איינשטיין

[בסרטון: אריק איינשטיין - פגישה לאין קץ]

חוה אלברשטיין

[בסרטון: חווה אלברשטיין - פגישה לאין קץ]

[לאוסף שירי הנצח, שהזמן לא יכול להם, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על מורכבות האהבה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

One thought on “פנחס יחזקאלי: שירי נצח – פגישה לאין קץ

  1. לא הייתי מודעת שאתה קיים,למרות שכתבת מזמן,מסכימה עם כל מילה שלך,—-

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *