תקציר: המבצע המוצלח בג׳נין ניתן לסיכום בשלושת ממדי הפעלת הכוח הצבאי: בממד הפיזי-טקטי, בממד המערכתי ובממד האסטרטגי. המאמר סוקר את שלושתם.

[חלק מהמאמר ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

* * *

המבצע המוצלח בג׳נין ניתן לסיכום בשלושת ממדי הפעלת הכוח הצבאי: בממד הפיזי-טקטי, בממד המערכתי ובממד האסטרטגי:

הממד הטקטי

כפי שמציגים הנתונים הכמותיים - ההישג מסתכם בחיסול יעיל של מרכיבי תשתית שהפכו את מחנה הפליטים ג׳נין למבצר טרור מאורגן ללחימה. בין המרכיבים המרכזיים: חדר המלחמה בלב המחנה שנבנה לשליטה מרכזית בהפעלת מאות מחבלים מכלל הארגונים, נטרול מטעני נפץ בצירים הראשיים ובמצבורים מוסלקים, בחיסול מעבדות נפץ מפותחות, בחיסול רשת מצלמות לניטור כל כניסה למחנה, ובחיסול מחבלים בלחימה.

בכל נקודות המפגש בלחימה עם המחבלים ביטאו לוחמי צה״ל עליונות מבצעית, שאפשרה להם תנועה מאובטחת בין בתי מחנה הפליטים לאיתור ולנטרול דירות מחבלים ומצבורי אמל״ח. משמעותו של הישג זה, ברורה ביותר גם ליתר התארגנויות המחבלים כמו בשכם ובכל יתר מרחבי ההתארגנות של הטרור הפלסטיני

הממד המערכתי

פיקוד המרכז ואוגדת איו״ש בשיתוף המטכ״ל - הצליחו לגבש ולהוציא לפועל שיטת פעולה רלוונטית במענה ייחודי למורכבות האילוצים והמגבלות המוטלים על פעילות צה״ל במרחבי יו״ש. 

בהיגיון שכיוון את גיבוש צורת הפעולה במבצע זה, המתכננים נתבעו ליצירת נקודת איזון, בין ההכרח בהפעלת הכוחות בנוכחות איתנה וקטלנית של כוח גדול, מגובה בסיוע אוויר; לבין השאיפה להימנע ככל הניתן, מפגיעה באזרחים בלתי מעורבים ומהרס מיותר של תשתיות אזרחיות. מתוך המתח הזה, הזה נמנעה הפעלת טנקים וכלי רק״מ כבדים.

אמת מידה להערכת הישגי שיטת הפעולה המאוזנת, טמונה בהשוואה לנזק התשתיתי הרב שהותירו כוחות צה״ל בפעולתם באותו מרחב בימי ״חומת מגן״.

במבט מקצועי אוניברסלי, אפשר לדוגמה להשוות את תוצאות המבצע שהסתיים אתמול, לתוצאות הלחימה של צבא ארה״ב בעיר פאלוג׳ה בעיראק באפריל 2004. שם, תחת פיקודו של גנרל מאטיס שלימים התמנה למזכיר ההגנה, לחמה במשך חודש דוויזית מארינס בסיוע אווירי רחב, והותירה עיר הרוסה וכמות גדולה של אזרחים נפגעים בלתי מעורבים.

הממד האסטרטגי

התנהלות המבצע, מפתיחתו עד סופו, העניקה לממשלת ישראל ביטחון כי יש בידה יכולת מתאימה ומאוזנת לפעולה צבאית רחבה למניעת התארגנות מבצרי מחבלים בצורה עזתית, בעומק הערים ומחנות הפליטים ביו״ש.

מדובר בהתנסות חיובית מהסוג שהוענקה לממשלת אריאל שרון בסדרת מבצעים חטיבתיים של חטיבות החי״ר הסדירות - צנחנים, גולני, ונח״ל בחודש מרץ שקדם לחומת מגן.

כך פעלה גם ההתנסות החיובית של הצנחנים בפעולות התגמול - בביטחון שהעניקו לבן גוריון להעז ולפתוח במבצע סיני. מההיבט הזה, גם מבצע ״בית וגן״ יכול לסמן לממשלת ישראל נתיב של יכולות מבצעיות שיוכל להקל עליה בקבלת החלטות למבצעים דומים בהמשך.

איש בהנהגה הישראלית אינו שוגה באשליה כי המבצע הזה לכשעצמו יביא להכנעת הטרור. אולם יש בו פריצת דרך לתפנית מערכתית במתווה ההתמודדות של מערכת הביטחון מול התעצמות הטרור

בשנתיים האחרונות בדיבור על המבצע פרשנים רבים חזרו וציינו כי בינתיים, עם כל הישגי המבצע מדובר רק בהישג טקטי הממתין לאופק מדיני. דיבורים אלה מתכחשים במידה רבה למשמעות המדינית של התארגנות הטרור המתחדשת בשנה האחרונה במרחבי יו״ש. התעצמות הטרור, עם שפע הנשק המוברח מירדן היא שמלמדת על מגבלות היסוד שמדינת ישראל חייבת להטיל על כל מתווה אפשרי לאופק מדיני המוכתב לה על ידי הקהילה הבינלאומית.

על מגבלות אלה עמד ראש. ממשלה יצחק רבין בדרישתו לתנאי ביטחון להגנת מדינת ישראל בהם החזקה ישראלית קבועה בבקעת הירדן ״בפירושה הרחב״. פוטנציאל הטרור המתהווה מחדש בריכוזים הפלסטיניים ביו״ש, מכתיב לישראל את מתווה האופק המדיני האפשרי לה ובו תביעה חסרת פשרות להחזקה מתמדת במרחבי שטחי c - בהם ממוקמים כל מתקני צה״ל וכל ההתיישבות הישראלית.

בהיבט זה, יש בהיגיון המבצע האחרון כדי לסמן למדינת ישראל את תנאיי היסוד המרחביים הנדרשים להמשך קיומה במרחב...

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'טקטיקה'.
• הרחבת המושג: 'מערכה'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה';

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), טקטיקה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אמנות המערכה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.