תקציר: כל מי שמחזיק בתודעה התיישבותית חלוצית, היה צריך להתקומם נגד הכרזתו של ראש הממשלה לשעבר, אריק שרון, "דין נצרים כדין נגבה ותל אביב", שהעמידה כביכול דין אחד לתל אביב ולנצרים. בין תל אביב בהווייתה הבורגנית לבין נצרים כיישוב ספר חלוצי קיימת וראוי שתתקיים, שונות מהותית. האמירה של אריק שרון ביטאה טשטוש הולך וגובר של ייחוד המעשה החלוצי, ייחוד המתקיים באורח חייו של החלוץ ובנטל הסיכונים והחובות שהוא מוכן ליטול על עצמו ועל משפחתו...
[בתמונה: מיציאת מצרים אל משבר המנהיגות שלנו... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[חלק מהמאמר ראה אור לראשונה באתר 'מקור ראשון'. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר]
[לקובץ המאמרים בנושא אזורי סְפַר, לחצו כאן]
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
* * *
ב- 23 באפריל 2002, התכנסה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ושמעה דברים מפי ראש הממשלה דאז, אריאל שרון ז"ל, אחרי מבצע 'חומת מגן'.
ראש הממשלה התייחס בדיון לטענה כאילו ישנם גורמים בצה"ל שלוחצים לפנות יישובים; וחזר על קביעתו הקודמת, שלא יפונו יישובים: "דין נצרים כדין נגבה ותל-אביב" אמר. "פינוי כזה רק יעודד טרור ויגרור לחץ עלינו".
דין אחד לתל אביב, ולנצרים ולנגבה?
כל מי שמחזיק בתודעה התיישבותית חלוצית היה צריך להתקומם נגד ההכרזה שהעמידה כביכול דין אחד לתל אביב ולנצרים. בין תל אביב בהווייתה הבורגנית לבין נצרים כיישוב ספר חלוצי קיימת וראוי שתתקיים, שונות מהותית. האמירה של אריק שרון ביטאה טשטוש הולך וגובר של ייחוד המעשה החלוצי, ייחוד המתקיים באורח חייו של החלוץ ובנטל הסיכונים והחובות שהוא מוכן ליטול על עצמו ועל משפחתו.
נצרים היה יישוב ספר ומעצם מיקומו במרחב - כפי שהובן היטב בהנהגת היישוב בימים שקדמו להקמת המדינה - תפקידו להיות מסך מגן בקדמת החיכוך עם האויבים. על יישוב הספר לשמש כבולם הזעזועים. עבור המרחב בפנים הארץ, כמו בולם זעזועים ברכב שטח שחוטף את טלטלת מהמורות הדרך ומשמר את היציבות בתא הנוסעים. מתוך חוסנו החלוצי, ותודעת שליחותו, ליישוב הספר יש תפקיד ביצירת מרחב ספיגה למדינה, באופן שמאפשר שלא כל חיכוך טרור יהיה מראשיתו עילה למלחמה.
אזורי סְפַר הם קודם כל מרחב ביניים בין ישויות מנוגדות, כמו ים ויבשה, מדבר וציוויליזציה. לעיתים המעבר בין הישויות חד וברור, בגבול שאינו מותיר מרחבי ביניים. לעיתים הוא מעומעם ונייד כמו באזור הליטוראל בים, בקו החוף.
גם המעבר בין ישויות מדינתיות אינו בהכרח טוטאלי. לעיתים הוא חד ומוגדר בשליטה מלאה ולעיתים הוא עמום והיברידי. מאפייני זהות של מרחביי ביניים, מכוננים את זהות מרחב הספר במכלול ממדיו, הפיזיים והתרבותיים.
ההכרזה "דין נצרים כדין תל אביב" ביטאה את התפנית שהתחוללה בתודעה הישראלית
זו התפנית שבה המדינה נתבעת להשוואת תנאיי הביטחון בין שדרות לתל אביב בין אלון מורה לרעננה. להחרגת ההסְפַר ממרחב הציוויליזציה, חייבת להיות תמורה בכל ממדי החיים בהם גם חוקי תכנון ובניה. בביטול היכולת להחרגה, הקמת לול או אורווה במרום גולן, אביבים או נח"ל עוז, מוצאת עצמה מחויבת לתהליכי אישור תכנון ובניה בדיוק כמו מיזם בלב דיזנגוף.
יש לשוב לתודעת היסוד המבחינה בין מעלת הקיום החלוצי בספר בכל המטלות הכרוכות בו, לעומת הקיום הבורגני הרצוי במרחבי פנים הארץ.
נכון ורצוי לשאוף ליציבות בלב תל אביב. השאיפה הזו אינה נכונה לנצרים. גם לאחר הקמת המדינה, עם ומדינה זקוקים תמיד למרחבי סְפַר ולחלוצים.
[לקובץ המאמרים בנושא אזורי סְפַר, לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!