תקציר: בחשיבה הליניארית הפשטנית של ימינו, בעולם שבו שולט "מוסר המחשבה הייחודית", המושג קונפליקט הפך מילה גסה, המזוהה עם רוע. כל עימות מהווה גורם לצרות, ולכן מזיק. אבל, הוגי דעות רבים רואים בקונפליקט את המנוע של ההיסטוריה. גם תורת המערכות המורכבות מלמדת אותנו שמערכות מתפתחות ומתאימות עצמן למציאות משתנה, תוך כדי מאבקי עוצמה בין מרכיביהן...

[לריכוז המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

רוני אקריש הוא ‏מייסד ומנהל‏ האוניברסיטה העממית - חינמית "קפה דעת"‏.

*  *  *

בחשיבה הליניארית הפשטנית של ימינו, בעולם שבו שולט "מוסר המחשבה הייחודית", המושג קונפליקט הפך מילה גסה, המזוהה עם רוע. כל עימות מהווה גורם לצרות, ולכן מזיק. אבל, הוגי דעות רבים רואים בקונפליקט את המנוע של ההיסטוריה... 

יש מי שמקווה ומצפה ל"דמוקרטיה שלווה", בלב שלם, אולם המושג הזה הוא אוקסימורון (שִׁמּוּשׁ בְּצֵרוּפֵי מֻשָּׂגִים מְנֻגָּדִים בְּמַשְׁמְעֵיהֶם). השלווה הזו יכולה להתבטא רק בשני פנים: אוטופיה (אם היא נשארת תיאורטית) או סמכותיות (אם היא נכפית בפועל). אפשר רק לחלום על ממשל ניהולי, שיתיימר להרגיע את החברה באמצעות ארגון החיים באופן טכני, חומרי ומדעי, אך מה שיתקבל יהיה ניוון: ילד מפלצתי של הסמכותיות והאוטופיה.

"פולמוס הוא אבי כל הדברים"

"פולמוס הוא אבי כל הדברים", קבע הרקליטוס (ראו תמונה למטה), כבר בעת העתיקה.

ההיסטוריון, הוגה הדעות, הנואם והמדינאי הצרפתי, פרנסואה פייר גיוֹם גיזוֹ (François Pierre Guillaume Guizot) הליברלי מאוד (התיאורטיקן הראשון של המאבק המעמדי) מציין בספרו "ההיסטוריה הכללית של הציוויליזציה באירופה" (1828) כי: "אירופה המודרנית נולדה מהמאבק של השכבות השונות בחברה".

[בתמונה: ההיסטוריון, הוגה הדעות, הנואם והמדינאי הצרפתי, פרנסואה פייר גיוֹם גיזוֹ (François Pierre Guillaume Guizot). התמונה הועלתה לויקיפדיה ע"י Jehan Georges Vibert; והיא נחלת הכלל]

באופן דומה, היסטוריון והפסיכואנליטיקאי המשפטי הצרפתי, יליד 1930, פייר לג'נדר (Pierre Legendre), הראה בבירור, שהדינמיקה המוסדית (שאין כמותה בעולם) של המערב, הייתה תוצר של העימות בין הזמני לרוחני מאז הרפורמה הגרגוריאנית.

הגישה הזו מעוגנת גם בתורת המערכות המורכבות

ע"פ תורת המערכות המורכבות הקונפליט חיוני להישרדותה של מערכת מורכבת. האבולוציה שלה מתקיימת דרך מאבקים בלתי פוסקים על חלוקת העוצמה בתוכה (עוצמה היא היכולת של גורם בארגון לגרום לאחרים לעשות את רצונו, גם אם זה נגד רצונם וגם אם זה מנוגד לאינטרסים שלהם).

בתורה זו מכונה המושג קונפליקט: מאבק העוצמה [להרחבה על 'תורת המערכות המורכבות', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן].

קונפליקט כן, אבל במידה!

למרות חשיבותו של הקונפליקט, אם ההתווכחות תהיה בלתי מבוקרת (ברברית) היא בהחלט תזיק, ההתווכחות המתורבתת מהווה מהות יסודית.

במאמרו, 'על הנתינה' (1925), האנתרופולוג מרסל מוס (Marcel Mauss; ראו תמונה משמאל למטה) דיבר על אידיאל מורכב: "להתנגד מבלי לשחוט זה את זה".

תלמידו של מוס (משמאל), אלן קיילה (Alain Caillé), אימץ ב- 2010, את מה שמכונה המניפסט הקונוויוויאליסטי; משמע, מניפסט לחיים בצוותא: הצהרת תלות-הדדית בין מרכיבי החברה השונים (המילה "convivialis" הלטינית מבטאת את אמנות החיים המשותפים).

הוא חיפש עקרונות, המאפשרים לבני אדם להתחרות, אבל גם לשתף פעולה טוב יותר ולהתקדם באנושיותם, מתוך מודעות מלאה לסופיות של משאבי הטבע, ומתוך בדאגה המשותפת לתיקון העולם [לאוסף המאמרים אודות שיתוף פעולה לסוגיו, לחצו כאן].

הדמוקרטיה במהותה מניחה מסגרת לקונפליקט, כלומר ניסוח בין אחדות עקרונית (כללי המשחק) לבין חילוקי דעות (המשחק). התסיסה והבעבוע הבלתי מסודר של חברות דמוקרטיות הן הוכחה לכך שמחאה וקונפליקט ניתנים להכלה בדמוקרטיה, ומועילים לה, כל עוד כללי הדעות נשמרים.

ההיסטוריון והסוציולוג צרפתי, יליד 1946, מרסל גושה (Marcel Gauchet; ראו תמונה למטה) הגדיר זאת כך: "דמוקרטיה היא גם פילוג וגם אחדות, אחדות לפי העקרונות המקובלים על כולם; ופילוג לפי ביטוייהן".

בדומה, הסוציולוג והפילוסוף הפוליטי היהודי-צרפתי, רֶמון קלוד פרדינאן אָרון (Raymond Claude Ferdinand Aron; 1983-1905) העניק לדמוקרטיה את ההגדרה הקנונית: "תחרות שלווה, המאפשרת לתפקד כשלטון".

גם תורת המערכות המורכבות תולה את ההצלחה ביכולת להגביל את מאבקי עוצמה

ע"פ תורת המערכות המורכבות, כאשר המאבקים הללו מתקיימים במידה, הם משמשים כמנגנון אפקטיבי וחיוני מאוד של היזון חוזר, ויש בהם ברכה למערכת.

אבל, כאשר מאבקים אלה משתלטים עליה, הם משתקים אותה.

ניתן להמחיש זאת היטב בנוסחת אדיג'ס להצלחה של ארגונים: 

הצלחה של ארגון (ומדינה היא ארגון גדול...) היא פועל יוצא של מידת הפתיחות שלו החוצה, ביחס להגבלת המריבות הפנימיות בתוכו. 

אדיג'ס טוען ובצדק, שכאשר תשומת ליבו של הארגון שבויה במאבקים הללו (המכנה הופך שלילי), הוא מאבד את הקשב למתרחש בסביבתו המשימתית. 

אז, כל נוסחת ההצלחה הופכת שלילית [להרחבה בנושא הצלחה וכישלון, לחצו כאן]:

לכן, מערכת דמוקרטית חפצת חיים, חייבת למנוע אנרכיה!

היה זה המדינאי, הפילוסוף הפוליטי, הדיפלומט, הסופר והמחזאי, ניקולו מקיאוולי (1469 – 1527) שכתב ב'נסיך' על הקונפליקט הבלתי נמנע בין אינטרסים ושאיפות אנטגוניסטיים: 

מחד גיסא, הנסיך חייב לחרוץ את הדין אם ברצונו לקדם מהלך חיוני שייטיב עם עמו; 
אבל מאידך גיסא, אסור לו להיות אטום לחלוטין לדרישה המוסרית. 

לטעמי, הדמוקרטיה חייבת, בדומה, לחרוץ את הדין ולהחליט, כשמדובר בטובת העם; אבל, היא חייבת להיות קשובה לדרישה המוסרית. 

[בתמונה משמאל: כריכת ספרו של מקיאוולי, הנסיך, במהדורה משנת 1550. התמונה היא נחלת הכלל]

כך, לדוגמה, נהג שארל דה גול בצרפת:

שארל דה גול (ראו תמונה משמאל) חזר לשלטון, כאשר הרפובליקה הרביעית - דמוקרטיה פרלמנטרית אשר נשלטה על ידי סדרה של ממשלות קואליציוניות - הידרדרה לכאוס, בשל העדרה של הסכמה לאומית על אופן הטיפול במשברים; והוא נקרא להקים ממשלת חירום, על מנת למנוע מלחמת אזרחים.

[בתמונה משמאל: הגנרל דה גול. התמונה היא נחלת הכלל]

הוא כפה על הפוליטיקאים חוקה חדשה, החליף את המשטר הפרלמנטרי במשטר נשיאותי, הקנה לצרפת יציבות וכיהן כנשיא עוד כעשר כשנים... (ויקיפדיה: היסטוריה של צרפת).

אבל בצד העובדה שידע לחרוץ את הדין בעת שנדרש, הוא הקפיד להביא כל סוגיה מהותית ביחסי הפנים של צרפת, למשאל עם.

והלקח: דמוקרטיה אינה יכולה להרשות לעצמה ליפול לאנרכיה בטענה של קיום הליך דמוקרטי. אולם עליה להקפיד להיות קשובה גם להיבט המוסרי ולהתחשב בו!

[לריכוז המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג 'ליניאריות';
• הרחבת המושג 'חוסר ליניאריות';
• הרחבה על 'תורת המערכות המורכבות';
• הרחבת המושג 'מערכת מורכבת';
• אוסף המאמרים אודות שיתוף פעולה לסוגיו;
• הרחבת המושג: 'שיתוף פעולה';
• אוסף המאמרים על 'מאבק העוצמה';
• הרחבה בנושא הצלחה וכישלון;
• הרחבת המושג: כאוס;
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.

מקורות והעשרה

• יחזקאלי פנחס (2014), חוסר ליניאריות, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), ליניאריות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת המערכות המורכבות, ייצור ידע, 12/6/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), שיתוף פעולה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מאבק העוצמה במערכת מורכבת, ייצור ידע, 14/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על הצלחה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 8/12/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.