תקציר: ב-24 ביוני 2025, עם סיום מלחמת 'עם כלביא', היה המומנטום של ישראל במלחמת עזה בשיאו. היא השתהתה והוא אזל, ופינה את מקומו למערכת לחצים נגדיים. חמאס לעומתה, מיטיב להשתמש במומנטום, ועושה שימוש מושכל בעסקאות החטופים כדי 'לשבור' את עוקץ המתקפה הישראלית, בכל פעם שצה"ל חוזר 'לרכב על הגל'. למושג הזה: 'מומנטום' (momentum) ולהשלכותיו, מוקדש המאמר.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

בעת כתיבת שורות אלה, בסוף אוגוסט 2025, עומדת ישראל בפני לחץ חיצוני חסר תקדים לסיים את הלחימה בעזה, תוך השארת חמאס כריבון. הלחץ הזה מסונכרן עם לחץ פנימי של 'מהפכת הצבע' הישראלית (Color Revolutions), שמנחה ומנווטת את מערכת הלחצים החיצוניים.

ב-24 ביוני 2025, עם סיום מלחמת "עם כלביא" עם איראן, היה המומנטום של ישראל במלחמת עזה בשיאו. היא השתהתה והוא אזל, ופינה את מקומו למערכת לחצים נגדיים.

חמאס לעומתה, מיטיב להשתמש במומנטום. הוא מהתל בישראל כדי להשהותה, ועושה שימוש מושכל בעסקאות החטופים כדי 'לשבור' את עוקץ המתקפה הישראלית, בכל פעם שצה"ל חוזר 'לרכב על הגל'.

למושג הזה: 'מומנטום' (momentum) ולהשלכותיו, מוקדש המאמר.

מומנטום מהו? המשגה

מומנטום (momentum) הוא מושג מפתח בהבנת תהליכים ובתכנון אסטרטגי, המתחבר ליכולת שלנו לנצל הצלחה. הוא גורם לנו להבין מדוע מקצועיות אינה חזית הכל; ומדוע במקרים רבים מידי, החובבים עולים על המקצוענים... [להרחבה בנושא הצלחה וכישלון, לחצו כאן].

המונח 'מומנטום' (momentum) לקוח מעולם הפיזיקה, שם הוא מתאר את מכפלת המסה במהירות. הוא מתאר התפתחות ותנועה מואצים, תוך כדי תנופה. מומנטום הוא כוח ההתמד: גוף בתנועה ימשיך לנוע אלא אם כן יופעל עליו כוח חיצוני (Newton, 1687/1999). הוא מתקיים במהלך תהליך צבירת העוצמה של מערכת (מומנטום חיובי); וגם בתהליכי אבדן העוצמה והקריסה (מומנטום שלילי).

לכן, אנו נחזה בשיאו של המומנטום פעמיים במהלך התהליך: בתחילה, בזינוק למעלה ובסוף, בקריסה (ראו התמונה למטה) [לאוסף המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן].

מעבר למשמעותו המדעית, המומנטום הפך לאחת המטאפורות החזקות ביותר להבנת תהליכים אנושיים, חברתיים וצבאיים. מומנטום מגלם את הרעיון של תנופה: כיצד הצלחה או תנועה מתמשכת מייצרות אנרגיה נוספת, שמאפשרת לאדם, לארגון או למדינה להתקדם ביתר קלות. במלחמה, במערכות פוליטיות, בספורט ובעסקים – מומנטום הוא לא רק יתרון זמני אלא "חלון הזדמנויות" שחובה לדעת לנצל.

למה המומנטום מואט ולבסוף מתהפך?

המומנטום נובע מהדינאמיות של מערכת מורכבת שמתפתחת תוך כדי מהפכי עוצמה. במערכות כאלה - צבאיות, פוליטיות או חברתיות - שינוי חד של תת־מערכת אחת, מעורר תמיד 'פעולות מאזנות' (balancing feedbacks), כלומר תגובות נגדיות שמטרתן לשמור על איזון (Sterman, 2000). אם נבחן את קו המומנטום, בהתחלה המומנטום הולך וגובר. לאחר מכן, הוא הולך ודועך, כיוון שמתפתחות במערכת פעולות מאזנות, והתנועה מתמתנת ומאטה, עד למהפך הבלתי נמנע [למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: מהפך עוצמה – יחסי הכוחות מתהפכים...', לחצו כאן].

כאשר מדינה או צבא מנסים לנצל מומנטום ולצבור עוצמה, תתי־מערכות אחרות במערכת - אויבים, קואליציות בינלאומיות, דעת קהל פנימית - מגיבות כדי לבלום את השינוי. כך, למשל, במלחמות ישראל, כל הצלחה צבאית משמעותית נוטה לעורר לחץ בינלאומי שמאזן את יתרונה. הדילמה האסטרטגית של כל "מרכז עוצמה" היא אפוא כיצד למקסם את מומנטום הפעולה מבלי לעורר התנגדות כה עזה שתמוטט את התנופה שנבנתה (Uhl-Bien, Marion & McKelvey, 2007).

זהו תהליך אוניברסלי: גם בעסקים, סטארט־אפ שמצליח מדי במהירות רבה מושך תשומת לב של מתחרים, רגולטורים או משקיעים בעלי אינטרסים נוגדים. במערכות פוליטיות, תנועת מחאה הצוברת מומנטום עשויה לעורר קואליציה רחבה של כוחות נגדה שמאזנים את השפעתה.

שתי נקודות חשובות ניתן לציין בתהליך הזה:

• הראשונה היא 'נקודת השיא של ההצלחה', או נקודת המיצוי (Culminating point): נקודת השיא של ההצלחה (The peak of success) היא הנקודה שבה מתמצה יכולתנו להצליח. אם טרם הושגה הצלחה מלאה, עוצמתנו כבר אינה מספקת כדי למלא את משימתנו. ההצלחות מתחילות להיעלם, והשקעה הולכת וגדלה של משאבים תניב תועלת הולכת ופוחתת, עד שתגיע נקודת המפנה והמהפך (לוטוואק, 2002, עמ' 48-39; ראו הכרזה למטה) [למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'נקודת השיא של ההצלחה – האם המתקפה האוקראינית מגיעה לשם?', לחצו כאן].
• השנייה היא, כאמור, נקודת המפנה (Turning Point או Tipping Point): נקודת מפנה (Turning Point או Tipping Point) זו הנקודה שבה משתנה מצב אחד למצב אחר. המפנה מביא עמו הפתעה או תוצאה בלתי צפויה (תב"ץ) ו'שובר' את תנועת העלילה לכיוונים אחרים [למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'נקודת מפנה – מעבר פאזה – התפנית בעלילה!', לחצו כאן].

דוגמה טובה היא למשל פוסט שהפך ויראלי. הוא מתחיל לצבור קוראים שמשתפים עוד ועוד, ובשלב מסוים הוא צובר תאוצה רבה, שהולכת עם הזמן וקטנה. לבסוף, מגיעה נקודת המפנה, ומתרחשת קריסה שבמהלכה אין יותר שיתופים לפוסט. דוגמה נוספת - המוצגת בתמונה למטה - היא רכבת הרים, שצוברת בירידה מומנטום, שהולך וקטן עד שנבלם בעליה.

מושג דומה מתחום תורת המערכות המורכבות הוא מעבר פאזה: השתנות של המציאות ממערכת אחת של אילוצים (מושך) למערכת אילוצים אחרת, שמעצבת מציאות שונה...

מוֹמֶנְטוּם הוא מושג שגור בפיהם של יועצים אסטרטגיים

בפסיכולוגיה, המונח 'מומנטום' מתורגם ליכולת לשמר תחושת הישגיות, אמונה עצמית והנעת המשך פעולה. מחקרים מצביעים על כך שתחושת מומנטום מעלה את המוטיבציה ואת יכולת ההתמדה לאורך זמן (Cornwell, 2014).

לכן, יועצים אסטרטגיים מטיפים תמיד 'לרכב על המומנטום' ולנצל הצלחה. הבנת התהליך הזה מאפשרת בתחומים רבים לדעת לזהות ולהצטרף למומנטום כשהוא מתחיל לזנק - ממש כמו שגולש גלים 'תופס גל' טוב, שיישא אותו הרחק (ראו התמונה למטה) - ולעזוב אותו כשהוא מאט, לפני שהקריסה מגיעה.

הנה דוגמה מתחום האסטרטגיה הפוליטית: בתקופת המשא ומתן הקואליציוני על הקמת ממשלת הימין אחרי בחירות נובמבר 2022, ניסה בנימין נתניהו לרכב על גבי המומנטום, לפני שיריביו באופוזיציה העתידית מתאוששים ומתחילים להערים קשיים בדרכו. הוא ניסה לשכנע את שותפיו הקואליציוניים להקים מיד ממשלה, ולדחות את המשא ומתן על הפרטים בהמשך. אולם אלה הבינו היטב - שמה שלא ישיגו עתה כבר לא יקבלו לעולם - ומשכו ככל יכולתם, עד כי יצרו קשיים של ממש גם בחלוקת התיקים בין שרי הליכוד. כך אבד המומנטום, והמדינה נסחפה לתוך 'מהפכת הצבע' הנוכחית.

'אין ארוחות חינם': מחיר החמצת המומנטום

אם נחזור לדוגמה למעלה, של החמצת המומנטום בהקמת הממשלה ב- 2022, אי ניצול ההצלחה אפשר ליריבים הפוליטיים - שקפאו בתחילה על מקומם, הפסיקו לתפקד ושקעו בים של האשמות הדדיות - להתארגן, בגיבוי קולני של חלקים אוהדים בתקשורת. הקואליציה החדשה הואשמה כי שקעה בים של חמדנות וביזת הקופה הציבורית; פרקה משרדי ממשלה לרסיסים לצרכי ג'ובים; ומשכה את המשא המתן הקואליציוני עד בלי סוף, תוך השמצת העמיתים לקואליציה, ויצירת אכזבה אף בקרב הבוחרים, שחלקם סלדו מהתנהגות נבחריהם.

תחת הסלוגן: "המאבק על הצלת הדמוקרטיה מפני הפשיזם". יצאה 'מהפכת הצבע' להפגנות רחוב, אפילו לפני תום כהונת 'ממשלת השינוי', כך שנוצר מצב אבסורדי, לפיו ראש ממשלה מכהן ושריו הפגינו נגד ממשלה שטרם קמה. מרגע זה היה ברור, שכל צעד שיינקט על ידי הממשלה הנכנסת יתקל בהתנגדות מאורגנת לשינוי.

זה מחיר אבדן המומנטום...

אדגיש כי בגלל מערכות האיזונים במערכות מורכבות, לא כל תהליך צובר תאוצה. לכן, הופעה של מומנטום מהווה הזדמנות, שיש מחיר לאי ניצולה. ניצול המומנטום לטובתנו קרוי ניצול הצלחה.

מומנטום במלחמה: בין נפוליאון לקלאוזביץ

מפקדים והוגים צבאיים הדגישו את חשיבות המומנטום בקרב. נפוליאון טען כי יש "רגע אחד מכריע שבו כל כובד המשקל חייב להיות מונח על הכף" (Chandler, 1966). קלאוזביץ, מצדו, ניסח את רעיון "נקודת השיא של ההתקפה" (culminating point of the offensive): השלב שבו התקפה נמצאת בשיא תנופתה, ומכה נוספת תוכל להכריע. אם מחמיצים את הרגע הזה, המומנטום אוזל, והיזמה עוברת לידי היריב (Clausewitz, 1832/1976).

בהיסטוריה המודרנית, הדוגמאות רבות:

• במלחמת ששת הימים (1967), ישראל ניצלה מומנטום של יוזמה והפתעה, להשגת הכרעה מהירה (Oren, 2002).
• במלחמת יום הכיפורים (1973), לעומת זאת, אבדן המומנטום בראשית הקרבות הפך את המערכה לקשה ויקרה יותר.
• גם במלחמות עכשוויות, כמו 'מלחמת חרבות ברזל' או המלחמה באוקראינה, ניתן לראות כיצד מומנטום קרבי ותודעתי שינה את פני הקרב.

המחשה בעזרת תמונה: התמונה למטה מהווה מטאפורה ויזואלית לרעיון "נקודת השיא של ההתקפה" של קלאוזביץ: הגל הענק: מסמל את הכוח התוקף. הגל נמצא בשיא גובהו ועוצמתו, רגע לפני שהוא נשבר. זהו הרגע שבו כל התנופה והאנרגיה של ההתקפה מרוכזים לנקודה אחת, מכרעת.
המגדלור: מסמל את הכוח המגן. הוא נראה קטן יחסית לגל, אך הוא יציב, חזק ועומד במקומו. הוא מייצג את החוסן וההתנגדות של הצד המגן.

התמונה למטה לוכדת בדיוק את "נקודת השיא" (The Culminating Point) – אותו רגע קריטי שבו הגל (ההתקפה) הגיע למלוא הפוטנציאל שלו:

• אם הגל יתרסק על המגדלור ויהרוס אותו – ההתקפה הצליחה.
• אם הגל יישבר והמגדלור יישאר לעמוד – ההתקפה נכשלה. כל האנרגיה העצומה שלה התפזרה, המומנטום אבד, והיוזמה תחזור לידי המגן.

במילים אחרות, התמונה ממחישה את הדילמה של המפקד התוקף: הוא צבר תנופה אדירה, אך אם לא ינחית את המכה המכרעת ברגע המדויק הזה, כל המאמץ ירד לטמיון, והוא יהפוך לפגיע בעצמו:

מומנטום בכלכלה ובספורט

בשווקי ההון אנו מכירים למשל את ' אסטרטגיית המומנטום' - אחת מאסטרטגיות המסחר הפופולריות ביותר במסחר בבורסה: תנועה חזקה של מניה מעלה או מטה מאפשרת לסוחר להרוויח בפרק זמן קצר יחסית; והאומנות היא לתפוס מניה בתחילת המומנטום ולמכור בשיאו זה 'חלומו הרטוב' של כל סוחר.

אבל, כמו שמוכיח שוק המניות, הפער בין התאוריה למציאות גדול, וצריך חוש שישי על מנת לזהות את תחילתו של המומנטום ו/או את היפוך המגמה. בעובדה - בבורסה ולא רק בה - רובנו נכשלים במבחן המציאות, ביכולת 'לרכב על המומנטום'.

גם בספורט ניתן לראות את התופעה בבירור: קבוצות או יחידים הנמצאים ב"סדרה של הצלחות" זוכים לתוספת אנרגיה פסיכולוגית, מה שמגביר את סיכוייהם להצליח גם במשחקים הבאים (Iso-Ahola & Dotson, 2016). ברמה האישית, מומנטום מתבטא בהצלחות קטנות שמזינות את עצמן: עמידה ראשונית ביעד בריאותי או לימודי מייצרת ביטחון עצמי ותנופה שמובילים לעוד הישגים.

לסיכום

המומנטום הוא עיקרון חוצה־תחומים: בפיזיקה הוא מגלם את כוח ההתמד; בפסיכולוגיה, את תחושת ההצלחה וההנעה העצמית; באסטרטגיה צבאית, את חלון ההזדמנות להכרעה; ובמערכות מורכבות, את המתח המתמיד בין צמיחה להתנגדות מאזנת. ההיסטוריה מלמדת כי מי שמצליח לנצל את המומנטום ולזהות את "נקודת השיא" שלו, משיג יתרון מכריע. אך לא פחות חשוב: לדעת כיצד לשמר את התנופה מבלי לעורר כוחות נגד גדולים מדי.

[לאוסף המאמרים על מומנטום והשלכותיו, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על מומנטום והשלכותיו.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה';
• הרחבת המושג, 'מערכת מורכבת';
• הרחבת המושג: 'פעולות מאזנות';
• הרחבה בנושא הצלחה וכישלון;
• הרחבת המושג: 'דינאמיות';
• הרחבת המושג: 'מקצועיות';
• הרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: מהפך עוצמה – יחסי הכוחות מתהפכים...'.
• אוסף המאמרים על 'עוצמה';
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'נקודת מפנה – מעבר פאזה – התפנית בעלילה!'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'נקודת השיא של ההצלחה – האם המתקפה האוקראינית מגיעה לשם?'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: המחאה היא בעצם ניסיון לבצע 'מהפכת צבע' (Color Revolutions).
• אוסף המאמרים על מלחמת "עם כלביא" עם איראן.
• אוסף המאמרים על שינוי ארגוני ועל שינוי בכלל.
• אוסף המאמרים: 'הכל על מוטיבציה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על מומנטום והשלכותיו, ייצור ידע, 27/8/25.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), פעולות מאזנות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על הצלחה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 8/12/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), מקצועיות ומקצוענות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 24/8/20.
• פנחס יחזקאלי (2016), מהפך עוצמה – יחסי הכוחות מתהפכים..., ייצור ידע, 30/12/16.
• פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), 'נקודת מפנה – מעבר פאזה – התפנית בעלילה!', ייצור ידע, 16/5/14.
• פנחס יחזקאלי: 'נקודת השיא של ההצלחה – האם המתקפה האוקראינית מגיעה לשם?', ייצור ידע, 5/8/14.
• לוטוואק אדוארד (2002), אסטרטגיה של מלחמה ושלום, תל אביב: מערכות.
• פנחס יחזקאלי (2025), המחאה היא בעצם ניסיון לבצע 'מהפכת צבע' (Color Revolutions), ייצור ידע, 17/3/25.
• פנחס יחזקאלי (2025), מלחמת "עם כלביא" עם איראן, באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/6/25.
• פנחס יחזקאלי (2019), שינוי ארגוני ושינוי בכלל באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/11/19.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על מוטיבציה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 30/4/20.