פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על פוליטיקה, צבא ומדינאות: אוסף 37

תקציר: הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 37 של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של פוליטיקה, צבא ומדינאות…

[בכרזה: קלסיקה שכתב שמעון פרס ז"ל: בן-גוריון חשש, שלמרות שהעם היהודי הצטיין בנביאים, הצטיין במפקדים והצטיין במלכים, הוא היה חסר, באופן כרוני, מדינאים. הוא חשב, שהחורבן שפקד אותנו פעמיים, נבע מחוסר יכולת מדינית של העם היהודי. הוא חשב, שלעם היהודי יש כושר נבואי, אך אין לו כושר מדיני. אין חוש של פרופורציה, אין יכולת הבחנה מוקדמת, מתי עלול להתרחש אסון או מתי נולד סיכוי... התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]
[בכרזה: קלסיקה שכתב שמעון פרס ז"ל: בן-גוריון חשש, שלמרות שהעם היהודי הצטיין בנביאים, הצטיין במפקדים והצטיין במלכים, הוא היה חסר, באופן כרוני, מדינאים. הוא חשב, שהחורבן שפקד אותנו פעמיים, נבע מחוסר יכולת מדינית של העם היהודי. הוא חשב, שלעם היהודי יש כושר נבואי, אך אין לו כושר מדיני. אין חוש של פרופורציה, אין יכולת הבחנה מוקדמת, מתי עלול להתרחש אסון או מתי נולד סיכוי... התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

[לאוסף, הכרזות (הפוסטרים) בנושאים אלה, באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).

הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 37 של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של פוליטיקה, צבא ומדינאות.

תיהנו; ואתם מוזמנים לתרום עוד...

כרזות שבעל הזכויות בהן לא אותר, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי בכל כרזה, אנא פנו ל: yehezkeally@gmail.com]

*  *  *

כרזה ראשונה בראש המאמר: בן גוריון מאבחן את חוסר היכולת המדינית של קברניטי ישראל לדורותיהם

[בתמונה משמאל: דוד בן גוריון... מקור התמונה: לע"ם, שם הצלם אינו מוזכר. מתוך אתר פיקיויקי]

כותב שמעון פרס על דוד בן גוריון במאמר שהפך לקלאסיקה: 

דוד בן גוריון חשב, חשב, שלעם היהודי יש כושר נבואי, אך אין לו כושר מדיני. שהחורבן שפקד אותנו פעמיים, נבע מחוסר יכולת מדינית של העם היהודי...

אינני יודע מה אתכם. לדעתי, ידע בן גוריון היטב מה אמר...

[בתמונה משמאל: דוד בן גוריון... מקור התמונה: לע"ם, שם הצלם אינו מוזכר. מתוך אתר פיקיויקי]

כרזה שנייה: מערכת חינוך ביורוקרטית, זקנה, עייפה ולא רלוונטית

עם שביתות המורים - וגם בלעדיהן - מי שמחפש חינוך רלוונטי לילדיו, יצטרך - למעט חריגים - לסמוך רק על עצמו ועל כספו. מערכת החינוך שלנו - הבייביסיטר הלאומי - שרויה כמו יתר השירות הציבורי, בקיפאון / בסטגנציה עמוקים, ונתונה תחת שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים, כשהיא צוברת פער רלוונטיות הולך וגובר עם המציאות...

כותב יוחנן סורוצקין ב'ישראל היום': "מדינת ישראל חייבת לשנות גישה, להבין שתפקיד המדינה אינו להיות כספומט של ועדים חזקים, אלא להיות ספק של שירותים איכותיים לאזרחים. לא יקרה! שלום כיתה א'!

המאמרים הרלוונטיים באתר ייצור ידע:

[בכרזה: מערכת חינוך זקנה, עייפה ולא רלוונטית... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay]
[בכרזה: מערכת חינוך זקנה, עייפה ולא רלוונטית... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay]

כרזה שלישית: להסתכל באומץ על הסכמי אוסלו...

בקיטוב הפוליטי שאליו נקלעה ישראל אין יותר חשיבה רציונלית. אנחנו אוהבים את הסכמי אסלו או מתעבים אותם לפי שיוכנו הפוליטי. אבל, על דבר אחד לא צריכה להיות מחלוקת: הנחות המוצא - שבבסיס חתימתו של יצחק רבין על ההסכמים הללו - קרסו כולן; ואת הלקח יפיק כל אחד לעצמו...

[בכרזה: מה היה יצחק רבין אומר היום על תהליך אוסלו? התמונה היא צילום מסך. התמונה היא נחלת הכלל. הכרזה: ייצור ידע]
[בכרזה: מה היה יצחק רבין אומר היום על תהליך אוסלו? התמונה היא צילום מסך. התמונה היא נחלת הכלל. הכרזה: ייצור ידע]

כרזה רביעית: המפכ"ל שבתאי לומד שאידיוטיים שימושיים רק מתחלפים...

[בתמונה משמאל: המפכ"ל שבתאי... התמונה היא צילום מסך מכתבת כאן 11]

לא היה מפכ"ל ששכב על הגדר עבור חסידי "הדו הקיום בכל מחיר, ולמרות הכל" כמו המפכ"ל קובי שבתאי (ראו תמונה משמאל). למענם - ובתמורה ל"אתרוג", 'מכר' בפרעות תשפ"א ואחריהם - לצורכי הישרדותו האישית - לא רק את המשטרה, אלא אף את האינטרסים הלאומיים הבסיסיים של מדינת ישראל.

[בתמונה משמאל: המפכ"ל שבתאי... התמונה היא צילום מסך מכתבת כאן 11]

הייתה זו זהבה גלאון - המנהיגה החדשה של חסידי "הדו הקיום בכל מחיר, ולמרות הכל" - שלימדה אותו ואותנו, ש"אידיוטים שימושיים" שהופכים לנטל - כאלה שכבר לא ניתן להשתמש בהם באפקטיביות - אפשר ונכון גם להחליף. בתגובה לרצח הכפול בלוד ב- 6 בספטמבר היא קבעה ששבתאי הוא מינוי פוליטי - של נתניהו כמובן - ושאיננה סבורה שהוא צריך להמשיך...

כך סגר המפכ"ל יעקב שבתאי מעגל. הוא הפך, מאתרוג למינוי פוליטי, שצריך להחליף. תמה היכולת להשתמש בו כ"אידיוט שימושי" ותמה עונת ה'איתרוגים' הנוכחית. צריך למצוא כבר "אידיוט שימושי" אחר...

[בכרזה: "גם לאידיוט שימושי יש תאריך תפוגה"... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי tskirde לאתר Pixabay]
[בכרזה: "גם לאידיוט שימושי יש תאריך תפוגה"... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי tskirde לאתר Pixabay]

כרזה חמישית: האם מנהיגי המערב הבקיעו 'גול עצמי' בסוגיית הסנקציות על רוסיה?

רוסיה הודיעה כי אספקת הגז בצינור נורד סטרים תיפסק עד להודעה חדשה. הסינים קונים את הגז הרוסי בזול ומוכרים אותו לאירופה ביוקר. מדינות אירופה נזכרו רק עכשיו לחדש את חיפושי הגז בתחומן. מומחים מזהירים כי אירופה מצויה בסיכון לסטגפלציה. מחירי האנרגיה הגבוהים כבר מוציאים את תושבי אירופה לרחובות. רבבות מפגינים בפראג; ובנאפולי שורפים חשבונות ... החורף טרם החל; אבל, כבר נראה כי שגרת החיים של אזרחי רוסיה תיפגע בחורף הקרוב הרבה פחות מזו של האירופים; ונשאלת השאלה, האם מנהיגי המערב חשבו עד הסוף, כשהטילו סנקציות על רוסיה?

כלל בסיסי באסטרטגיה גורס: לעולם אל תבחר באופציה שאינך יכול להרשות לעצמך את מחיר כישלונה... אם למנהיגים במערב, מחד גיסא; אין מספיק אנרגיה ירוקה; ומאידך גיסא, הם אינם רוצים זיהום סביבה, וגז ונפט ופחם ופצלי שמן; ואינם רוצים תחנות כוח גרעיניות - אז איך הם מרשים לעצמם לסגור במו ידיהם את הברזים של הגז הרוסי?

ואפשר גם להוסיף ולשאול, האם במאה השנים שעברו, בסוגיות קריטיות, קיבלו האירופים אי פעם את ההחלטות האסטרטגיות הנכונות?

הכתבות הרלוונטיות:

האם מנהיגי המערב הבקיעו 'גול עצמי' בסוגיית הסנקציות על רוסיה? רוסיה הודיעה כי אספקת הגז בצינור נורד סטרים תיפסק עד להודעה חדשה. הסינים קונים את הגז הרוסי בזול ומוכרים אותו לאירופה ביוקר. מדינות אירופה נזכרו רק עכשיו לחדש את חיפושי הגז בתחומן. מומחים מזהירים כי אירופה מצויה בסיכון לסטגפלציה. מחירי האנרגיה הגבוהים כבר מוציאים את תושבי אירופה לרחובות. רבבות מפגינים בפראג; ובנאפולי שורפים חשבונות ... החורף טרם החל; אבל, כבר נראה כי שגרת החיים של אזרחי רוסיה תיפגע בחורף הקרוב הרבה פחות מזו של האירופים; ונשאלת השאלה, האם מנהיגי המערב חשבו עד הסוף, כשהטילו סנקציות על רוסיה? כלל בסיסי באסטרטגיה גורס: לעולם אל תבחר באופציה שאינך יכול להרשות לעצמך את מחיר כישלונה... אם למנהיגים במערב, מחד גיסא; אין מספיק אנרגיה ירוקה; ומאידך גיסא, הם אינם רוצים זיהום סביבה, וגז ונפט ופחם ופצלי שמן; ואינם רוצים תחנות כוח גרעיניות - אז איך הם מרשים לעצמם לסגור במו ידיהם את הברזים של הגז הרוסי? ואפשר גם להוסיף ולשאול, האם במאה השנים שעברו, בסוגיות קריטיות, קיבלו האירופים אי פעם את ההחלטות האסטרטגיות הנכונות?
[בכרזה: היעדר החשיבה באסטרטגית בהתנהלות מדינות המערב... לכתבה המלאה של עומר רוסו בביזפורטל, לחצו כאן. הכרזה: ייצור ידע]

כרזה שישית:  מדינה שזקוקה נואשות לשקט, מהמרת על הסכם עם מדינה שזקוקה נואשות לכסף. זה יצליח לנו?

הסיכוי לא לטובתנו. אנחנו חותמים עם חבורה של שקרנים פתולוגיים, עם נשיא שבגד בנו בעבר, שמסיים תפקיד בסוף החודש ולא ברור אם יהיה בכלל נשיא אחריו. 'הסכם הנייר' הקודם שחתמנו איתם (הסכם שלום, זוכרים?) נמצא כבר מזמן בפח הזבל של ההיסטוריה; ומי שהולך ליהנות מחלק משמעותי מהכסף, איננו תושבי לבנון אלא חיזבאללה ואיראן. מזכיר לכם קצת את עזה?

ואם ההסכם יכזיב, והמלחמה הגדולה תגיע בכל זאת, יש סיכוי שנלמד לקח?

[בתמונה: מדינה שזקוקה נואשות לשקט מהמרת על הסכם עם מדינה שזקוקה נואשות לכסף. זה יצליח לנו? תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי quinonesnaomy לאתר FIXABAY]
[בתמונה: מדינה שזקוקה נואשות לשקט מהמרת על הסכם עם מדינה שזקוקה נואשות לכסף. זה יצליח לנו? תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי quinonesnaomy לאתר FIXABAY]

כרזה שביעית: אל תתבלבלו - רוסיה בינתיים לא מפסידה את המלחמה

[תמונתו של רון בן ישי הועלתה לויקיפדיה על ידי Noa Cafri, ואושרה על ידה לפרסום]

רון בן ישי מסביר: מבחינה תודעתית, המערב צוהל, בצדק, על המתקפה האוקראינית באזור חרקוב, וזה באמת כדור שלג מתגלגל, שיכול ליפול על ראשו של ולדימיר פוטין. אבל, אבל מבחינה צבאית, רוסיה לא באמת ניזוקה.

[תמונתו של רון בן ישי הועלתה לויקיפדיה על ידי Noa Cafri, ואושרה על ידה לפרסום]

הסבר: אחרי שהיעד המקורי של המלחמה - החלפת המשטר בקייב - כשל, שינו הרוסים את יעדי המלחמה לשניים

  1. הזירה המרכזית והקריטית ללחימה: אזור הים השחור סביב העיר חרסון; (מרכז אסם התבואה של אוקראינה המפתח למוצא, לכלכלה וליצוא האוקראיני לים השחור). מתוך רצון להתפשט לאורך הים השחור עד אודסה.
  2. וגם: האזור המזרחי - חבל דונבאס העשיר במחצבים קריטיים.

האזורים הללו מוגנים היטב על ידי הרוסים; ותנופת המתקפה האוקראינית נעצרה.

הלוגו של הפודקאסט 'הכותרת' עם רון בן ישי

למה הרוסים ניידו כוחות? כי חסרים לו חיילים. פוטין, מסיבותיו, לא הכריז מלחמה על אוקראינה, ופלש אליה בנחיתות מספרית. לכן, אין לו יכולת לגייס ולהפעיל כוחות של צבא סדיר. לכן, המחסור כרוני בחיילים מחייב גמישות אסטרטגית; וכדי להגן על מה שבאמת חשוב, הם העבירו את הכוחות הלוחמים שלהם מגזרת חרקוב לגזרת חרסון.

הגדולה האוקראינית היא בניצול מהיר של ההזדמנות. הם פשוט נכנסו מבעד לדלת הפתוחה שנוצרה. בהתחלה בזהירות, ע"י ביצוע מה שמכונה "מהלומה מערכתית": מתקפה קטנה באזור בלקליה, וכשהבינו שהם מצליחים כי הכוחות הלוחמים של הרוסים פשוט אינם, הם מינפו את המהלומה למתקפת נגד, בפריסה רחבה (כי אינם חוששים ממתקפת נגד רוסית בשל המחסור בחיילים), עד שנעצרו בקו ההגנה הרוסי החזק (מצפון לדרום) לאורך הנהר אוסקיל.

אז הרוסים מנצחים בינתיים, אבל לכישלון תודעתי יש דינאמיקה משלו. מי יודע?

המאמרים הרלוונטיים:

[בכרזה: אל תתבלבלו, רוסי לא באמת מנצחת את המלחמה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Engin_Akyurt לאתר Pixabay]
[בכרזה: אל תתבלבלו, רוסיה לא באמת מפסידה את המלחמה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Engin_Akyurt לאתר Pixabay]

כרזה שמינית: שם איבדנו שליטה ביחסינו עם הפלסטינים אזרחי ישראל

[בתמונה משמאל: אהוד ברק. הכיל את המרד הערבי והתבזה - הוא ניטרל את המשטרה; התנצל בפני הערבים פעמיים, ונענה בבוז (בצדק)... מקור תמונתו של אהוד ברק משמאל: פייסבוק]

מאז המרד הערבי הגדול (1939-1936) - ועד שהגיעו פרעות תשפ"א - לא ידענו התקוממות רבתי כזו של הפלסטינים תושבי ישראל. המאבק המזויין עם הרשות הפלסטינית - שהתנהל באותם ימים - שיקף ישראל מבולבלת וקורסת (הכל השתנה, כשיצאה ישראל למבצע 'חומת מגן' ב- 29 במרץ 2002). התחושה הזו של עוצמה גוברת הניבה במגזר הערבי ביטויים כמו "מלחמת 1948 נמשכת", "חזרתם להילחם על הצירים כמו ב- 1948" וכדומה.

[בתמונה משמאל: אהוד ברק. הכיל את המרד הערבי והתבזה - הוא ניטרל את המשטרה; התנצל בפני הערבים פעמיים, ונענה בבוז (בצדק)... מקור תמונתו של אהוד ברק משמאל: פייסבוק]

המשטרה התייחסה למרד כהווייתו וירתה, לאחר ששוב ושוב הובהר לה ע"י הקברניטים שיש כורח לאומי בשמירת ציר ואדי ערה פתוח (למעבר תגבורות צבאיות לרמת הגולן וממנה). הירי הזה - והטראומה בעקבותיו במגזר - סיפק לנו יותר מעשרים שנה ללא מרידות... כאז כן עתה, בערבו של יום, המרד טואטא מתחת לאגדות דו הקיום, והמשטרה הוקרבה כשעיר לעזאזל הלאומי.

על בגידת המערכת השלטונית במשטרה אמר אז ניצב אליק רון - מפקד המחוז הצפוני דאז: "מפקד משטרה שאיננו יודע, שבערבו של יום היא יוותר לבדו לצד הדרך, או שהוא רפה שכל או שהוא משקר לעצמו!" ...

[בתמונה: מי שרוצה להבין לעומק את האימפוטנציה המשטרתית בפרעות תשפ"א, כדאי שישנן היטב את דברי ניצב אליק רון - מפקד המחוז הצפוני דאז - על בגידת המערכת השלטונית: "מפקד משטרה שאיננו יודע, שבערבו של יום היא יוותר לבדו לצד הדרך, או שהוא רפה שכל או שהוא משקר לעצמו!"... הצילום המקורי מאתר משטרת ישראל; אין אזכור שם הצלם]
[בתמונה: מי שרוצה להבין לעומק את האימפוטנציה המשטרתית בפרעות תשפ"א, כדאי שישנן היטב את דברי ניצב אליק רון - מפקד המחוז הצפוני דאז - על בגידת המערכת השלטונית: "מפקד משטרה שאיננו יודע, שבערבו של יום היא יוותר לבדו לצד הדרך, או שהוא רפה שכל או שהוא משקר לעצמו!"... הצילום המקורי מאתר משטרת ישראל; אין אזכור שם הצלם]

כרזה תשיעית: מהמרים בגז...

נכון טוענים מתנגדי הסכם הגז שהוא בבחינת "תשלום פרוטקשן ומסירת נכסים לאויב". אבל, זה מה שהופך את עבירת הפרוטקשן קשה כל כך לטיפול: לעיתים, הצד הנותן מעוניין לתת לא פחות מאשר מעוניין בכך הצד המקבל... 

ישראל חייבת את ההסכם הזה לא פחות מלבנון כי היא אינה יכולה להרשות לעצמה בעת הזו מלחמה. היא איבדה ברשלנות ובשאננות את היתרון האסטרטגי שלה ונמצאת בנחיתות אסטרטגית בולטת, וחייבת למנוע בכל מחיר את 'המלחמה הגדולה', זו שהוגדרה עוד בשנות החמישים של המאה הקודמת כ״מקרה הכל״: התקפה כוללת על מדינת ישראל – תוך התקוממות אלימה של ערביי ישראל ושל ערביי יהודה ושומרון. כלומר, שילוב של מלחמת הקוממיות עם פרעות תשפ"א...

אבל, כמו כל פעולה הנערכת באי וודאות, זהו הימור...

המאמר הרלוונטי באתר 'ייצור ידע': פנחס יחזקאלי: הסכם הגז – שתי מדינות עם הגב אל הקיר מהמרות על הסכם.

[ד"ר פנחס יחזקאלי על מהותו של הפרוטקשן... התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]
[ד"ר פנחס יחזקאלי על מהותו של הפרוטקשן... התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

כרזה עשירית: בעיני הערבים, ישראל זהות הרמטכ"ל חשובה מזהות ראש הממשלה

כותב פרופ' אייל זיסר, ערב בחירות 2022, ב'ישראל היום': יש אצלנו הרואים בבחירות הקרובות משום בחירות היסטוריות ובעלות משמעות מרחיקת לכת, לא רק בעבור ישראל אלא גם בעבור המרחב כולו. אבל, חוסר העניין והאדישות בעולם הערבי לבחירות נעוצים בהכרה - שבמהות, ובוודאי לכל האמור ביחסי ישראל עם שכנותיה - אין הבדל של ממש בין המתמודדים בישראל. במציאות הישראלית, שבה ממילא עונה הממשלה 'אמן' אחרי מערכת הביטחון, שמכתיבה את מהלך האירועים, חשוב יותר מי יהיה הרמטכ"ל הבא, ממי שיעמוד בראש הממשלה ...

[בכרזה - פרופ' אייל זיסר: מי חשובה יותר - זהות הרמטכ"ל או ראש הממשלה? התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]
[בכרזה - פרופ' אייל זיסר: מי חשובה יותר - זהות הרמטכ"ל או ראש הממשלה? התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

[לאוסף, הכרזות (הפוסטרים) בנושאים אלה, באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *