[בתמונה: לעזאזל החופש - מהגרים מוסלמים על אדמת אירופה... המקור: חשבון הטוויטר של Voyou Désœuvré]
[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן]
מרדכי (מוטי) קידר (ראו תמונה משמאל) הוא מזרחן, ד"ר אמריטוס במחלקה לעהגירהרבית באוניברסיטת בר-אילן ועמית מחקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן.
[מקור תמונתו של ד"ר מרדכי קידר משמאל: פייסבוק. שם הצלם אינו מוזכר]
החומר המובא כאן הוא תמלול ועריכה של חלקים משני סרטוני יוטיוב:
- "המזרח התיכון על פי ד״ר מרדכי קידר- עידן מאראש בשיחת עומק עם ד״ר מרדכי קידר | תכנית 33";
קריאה וצפיה נעימה!
.
[בתמונה: המבחן האירופי של האסלאם. התמונה היא צילום מסך]
אידאל ההגירה באסלאם ומקורותיו
בחברה המערבית, אנשים בדרך כלל יעדיפו לחיות במדינה ובקהילה שלתוכה גדלו, שם הם מכירים את המנטליות והשפה. הגירה מתרחשת, כאשר המדינה אינה מצליחה לספק לאדם אחד מארבעת מרכיבי החיים הבאים: חינוך; עבודה; מגורים; והאפשרות לבנות משפחה. אם אחד או יותר מהמרכיבים הללו אינו קיים, כדאי לאדם לחפש את מזלו במקומות אחרים, ולשלם את מחיר חבלי הקליטה במקום החדש.
באסלאם, ההיגיון שונה לחלוטין: הסיבה לכך היא, שהנביא מוחמד ניסה לאסלם את בני עיר הולדתו מכה, והם שנאו ורדפו אותו, השפילו וביזו אותו ואף ניסו להורגו. לכן, ברח לעיר מדינה. בעיר מדינה הוא זכה לכבוד והפך לשופט כי כבר למדנו ש"לא תכיר פנים במשפט" והעובדה שלא הכיר איש הפכה אותו לנטול אינטרסים לכאורה. אחרי שנתיים כבר היה מוחמד שליטה של העיר ומפקד צבאה.
ע"פ האסלאם, מוחמד הוא מודל חיקוי בכל דרכיו, לכל מוסלמי. כל אחד מצווה ללכת בדרכיו, כי כל מעשיו מוכוונים ע"י אללה והוא לא יכול לטעות. עתה, העובדה שהנביא מוחמד היה מבוזה בעירו והפך שליט בעיר אליה היגר, הופכת את ההגירה לאידיאל, ומקנה לה מעמד מיוחד בעיני המוסלמים. זו הסיבה שהאסלם התפתח להיות דת המבוססת על כיבושים. כשם שמוחמד היגר והשתלט על מדינה. כך יהגרו מאמיניו, לצורך השלטת האסלאם על ארצות אחרות.
[בכרזה: ד"ר מרדכי קידר על משמעות ההגירה באסלאם. התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]
זה בדיוק מה שקורה באירופה - הגירה משתלטת!
ההגירה לאירופה נועדה להשתלט על אירופה. לנצח את ה'כופרים' בעזרת הרחם... ההגירה הגיעה לשיאה בשנת 2015 והיא עדיין די גבוהה ומתבססת.
כשמנתחים את אופן ההתנהגות של המהגרים באירופה קשה להתעלם מכך שהם לא באו לשם להשתלב, או לקבל מחסה עד יעבור זעם במדינתם. הם באים לכל מקום שאליו הם מהגרים, כדי להתנחל, להישאר, להכות שורש, לבנות ולהיבנות בה, ולהפוך אותה לארץ אסלאמית. גם אם המטרה הראשונית היא לברוח מהצרות שבבית, ההשתלטות היא מטרת העל! רבים מסתירים זאת. אחרים מבטאים זאת בגלוי. בצרפת ובבריטניה יש כבר כפרים רבים שהם מוסלמים לחלוטין, שבהן הכנסיות הפכו למסגדים. שכונות מוסלמיות בערים הולכות ומתרחבות ברחבי אירופה.
מי שגר בפאריס כדי שיתבונן בשכונות כמו בארבס, שהפכו לשכונות אסלאמיות לחלוטין, עם מוסדות משלהם, מסגדים, בתי ספר, מדרסות וכדומה, כדי להשתלט. אחרי שנה שנתיים מתחילים להעלות דרישות. רוצים 'אוכל חלל' (שחיטה ע"פ ההלכה האסלאמית) בבית הספר, למרות שבית הספר הוא ציבורי; דורשים להוריד מלוחות המודעות תמונות של נשים לא צנועות; בבריטניה יש מקומות שלא מרשים להכניס לסופרמרקטים אלכוהול; רוצים להשתיק את פעמוני הכנסיות; וכדומה...
בהקשר זה, אני ממליץ על ספרו של דאגלס מאריי, המוות המוזר של אירופה, על ההצלחה האדירה של האסלם, להתבסס ולהתארגן באירופה, כדי להפוך אותה בבוא היום ליבשת מוסלמית. זו הצלחה אדירה, בלי קרב ובלי כיבושים. כיבוש בעזרת הרחם...
[להרחבה על ספרו של דאגלס מאריי, 'המוות המוזר של אירופה', לחצו כאן]
[בתמונה: מהגרים מוסלמים באירופה. התמונה היא צילום מסך]
הפן היהודי של המהגרים המוסלמים
מטבע הדברים, המהגרים המוסלמים פוגשים באירופה, בתוך האוכלוסייה המקומית, גם את היהודים (פחות משני מיליון יהודים בכל אירופה, כולל רוסיה), שהם מיעוט מצליח ומשגשג בתחום שונים ומגוונים. שנאת היהודים טבועה בתוך האסלאם, והיהודים - מאז שהחל המפעל הציוני - הם מהווים בעיה דתית ותיאולוגית בלתי פתןרה, עבור המוסלמים, שמטילה צל של ספק על האסלאם. לסוגיה זו התייחסתי, בהרחבה, במאמר נפרד: שנאת היהודים היא חלק בלתי נפרד מן האסלאם.
זה מקור הכעס הבסיסי של המוסלמים על היהודים והוא נובע מתפיסות אסלאמיות; והכעס הזה קיים גם בארצות ההגירה המוסלמית. כשהמוסלמים באים ורואים את היהודים בארצות המערב, זה קשה להם מאוד תיאולוגית. כשהם נתקלים ביהודים החיים שם, אין הם מפרידים בין היהודים בארצות הללו לבין ישראל.
שנאת היהודים המוסלמית הזו פוגשת באירופה גם את האנטישמיות הנוצרית השורשית, הטבועה בה, שהיא עדיין הסכנה הגדולה והמהותית ביותר ליהודים באירופה כיום. זה הופך את היהודים לפגיעים מאוד לאלימות המוסלמית. במקרים רבים משתפים היהודים עם המוסלמים פעולה בבעיות משותפות כמו איסור שחיטה כשרה; ושיתופי הפעולה הבין דתיים הללו, הופכים את היהודים פגיעים יותר וקבוצות הימין שממוקדות בערבים, ומחברות אותם עם היהודים.
לסיכום, היהודי נוכח בסביבה ומצליח, וזה הגורם המרגיז ביותר את המוסלמים ההולכים ומתעצמים, שע"פ אמונתם, הוא חייב לחיות תחת כנפי האסלאם בחיי מסכנות והשפלה, ולשלם להם מס גולגולת "ג'יזייה"; ושיכולת ההתגוננות שלו מועטה מאוד. אז מה אמור מוסלמי לעשות, בנסיבות הללו?
[בתמונה: כששנאת היהודים המוסלמית פוגשת באירופה גם את האנטישמיות הנוצרית השורשית, הטבועה בה... התמונה היא צילום מסך]
'הצד השני של המטבע'
כנגדה יש התפתחות אחרת, טבעית, של רבים שמעניין אותם פחות מה כתוב באסלאם והם מבקשים להשתלב במדינותיהם החדשות.
הרצון הזה להיטמע קיבל זרז אדיר בדמות עלייתה ונפילתה של המדינה האסלאמית - דאעש, שהתקיים כאורגן מדינתי כחמש שנים - מתחילת 2014 עד אמצע שנת 2018 וכיום, קיים בעיקר כגורם תודעתי. דאעש משך תשומת לב רבה באירופה, והוציא לאסלאם שם כל כך רע, שמוסלמים רבים - בעיקר צעירים - פיתחו הם כה קשים - אחרי הזוועות שראו - עד שהם מתנתקים היום מהאסלאם והופכים לאתאיסטים. עבורם, הקיצונים המוסלמים מהווים בעיה גדולה אף יותר מהבעיה שהם מייצרים ליהודים ולנוצרים באירופה.
אם כך, אנו נמצאים בתקופה שבה פועלים שני וקטורים מנוגדים על ההגירה. איזה מהם ינצח בחלוף הזמן? נחכה ונראה...
[בתמונה: מהגרים מוסלמים באירופה. התמונה היא צילום מסך]