תקציר: שני חלקים לפרשת ניצבים, שמתחילה את פרק הסיום של מסעות בני ישראל עד לשובם לארצם: החלק הראשון שעניינו כריתת ברית נוספת בין אלוהים ובני ישראל; והחלק השני שהוא חזון אחרית הימים…

[לאוסף המאמרים על פרשת ניצבים, לחצו כאן]

עודכן ב- 6 בספטמבר 2023

דוד א' פרנקל (ראו תמונה משמאל) הוא ד"ר למשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ופרופ' אמריטוס בפקולטה לניהול באוניברסיטת בן גוריון בנגב. מחבר הספר "תובנות מנהיגות וניהול - הגיגים והרהורים לאור פרשות השבוע וחגי ישראל" בהוצאת ראובן מס, ירושלים.

*  *  *

פָּרָשַׁת נִצָּבִים מתחילה את פרק הסיום של מסעות בני ישראל עד לשובם לארצם שבו ארבע פרשות.

בפרשה זו שני חלקים:

• החלק הראשון שעניינו כריתת ברית נוספת בין אלוהים ובני ישראל
• והחלק השני שהוא חזון אחרית הימים.

כריתת ברית נוספת בין אלוהים ובני ישראל

משה ער לכך שיום פטירתו קרב. הוא מכנס את כל העם, את ראשי השבטים, הזקנים והשוטרים נציגי העם. הוא אוסף את כולם - כל איש ישראל, כל הטף, כל הנשים, ואף את כל הגרים והעוסקים במלאכות הנחותות כמו חטיבת עצים ושאיבת מים. 

לאחר שהגיעו כל הנאספים, מבהיר להם משה את מטרת הכינוס: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם:  רָאשֵׁיכֶם, שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל, טַפְּכֶם, נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ, מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ לְעָבְרְךָ בִּבְרִית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם" (כט, ט-יא)ָ

משה כורת עם כולם את הברית שאלוהים ציוה עליו כעת, בהיותם בארץ מואב, לכרות בשמו עם בני ישראל, כחיזוק או כתוספת לברית שכרת איתם בחורב. הוא מבהיר כי הברית שהוא כורת כעת אינה רק עם הנוכחים אלא עם כל בני ישראל, לרבות אלה שלא הגיעו לאותה אספה: "וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת־הַבְּרִית הַזֹּאת וְאֶת־הָאָלָה הַזֹּאת, כִּי אֶת־אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם" (יט, יג-יד).

זוהי ברית נצחית, אך משה מכיר את בני עמו

למרות כל מה שאלוהים עשה ויעשה עבורם, תמיד יימצאו כאלה שירצו לפרוש מן הציבור בעניין זה או אחר, או שירצו לפרוש מכל הציבור במחשבה או בהרגשה שייטב להם אם יפרשו. משה מזהירם כי זוהי רק תקוות שווא, הפורש ייענש בכל מקרה ולעיתים אפילו יותר, כי גם תקוותו נכזבה:

"פֶּן־יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אוֹ־אִשָּׁה אוֹ מִשְׁפָּחָה אוֹ־שֵׁבֶט, אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה הַיּוֹם מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לָלֶכֶת לַעֲבֹד אֶת־אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הָהֵם;  פֶּן־יֵשׁ בָּכֶם שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה, וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת­־דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר: שָׁלוֹם יִהְיֶה־לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת־הַצְּמֵאָה. לֹא־יֹאבֶה יְהוָה סְלֹחַ לוֹ. כִּי אָז יֶעְשַׁן אַף־יְהוָה וְקִנְאָתוֹ בָּאִישׁ הַהוּא וְרָבְצָה בּוֹ כָּל־הָאָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה, וּמָחָה יְהוָה אֶת־שְׁמוֹ מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם וְהִבְדִּילוֹ יְהוָה לְרָעָה מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, כְּכֹל אָלוֹת הַבְּרִית הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה. וְאָמַר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן, בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר יָקוּמוּ מֵאַחֲרֵיכֶם, וְהַנָּכְרִי אֲשֶׁר יָבֹא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה, וְרָאוּ אֶת-מַכּוֹת הָאָרֶץ הַהִוא וְאֶת־תַּחֲלֻאֶיהָ אֲשֶׁר־חִלָּה יְהוָה בָּהּ" (כט, יז-כא).

שנאה לבני ישראל, שבעתיד תכונה כשנאה ליהודים הידועה כ"אנטישמיות" למרות שהיא מתייחסת רק ליהודים ולא לכל צאצאי שם, היא מחלה אנושה – אחת מ"מחלות האנושות" – בבחינת מגפה שאין נגדה חיסון. היא אינה מסתיימת – היא תרחב גם אם תיראה כאילו מצטמצמת, אך לעולם לא תגיע לקיצה גם כלפי המתכחשים למקורם היהודי. אדם אינו יכול לברוח מגורלו. ראינו זאת במהלך הדורות, וביחוד בעת השואה. רבים מאלה שהתכחשו למוצאם וקיוו שיצליחו להינצל בעזרת התכחשותם, לרבות אלה שלא ידעו קודם לכן על מוצאם היהודי – לא ניצלו. גם צאצאיהם של יהודים שהמירו את דתם דורות לפני השואה והתכחשו למוצאם היהודי – הושמדו לרגל מוצאם. גם היום, כאשר מתקנאים באדם, יהיה זה פוליטיקאי, שחקן, ספורטאי, איש רוח או כל בן תמותה שירצו להתנקם בו – מתנגדיו יבדקו בארכיונים וברשימות נעלמות, כדי לברר אם בדמו זורם דם יהודי מלפני דורות, אף אם הוא אף לא ידע זאת. אם ימצאו זאת ואפילו על קשר דל מלפני דורות רבים (או אפילו ימציאו זאת), תמיד יימצאו אלה שיצביעו על עובדה זאת ויציגו אותה לא באורח חיובי, כדי לעורר שנאה, הנובעת לעיתים קרובות גם כתוצאה מקנאה.

חזון אחרית הימים

לאחר פתיחה קשה זו, עובר משה (ראו תמונה משמאל) לחזון אחרית הימים – הגאולה בעתיד. משה ער לאפשרות שעם ישראל יסבול וידע כאב וייסורים, אך גם אם יסבול, בסופו של דבר כאשר יחזור לדרך הנכונה, יזכה לחזור לארצו וכל נידחיו יתקבצו לעם בארצם. 

גם אם עקב התנהגותו של העם תבוא עליו גם הקללה, הרי בסופו של דבר:

"וְשָׁב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת־שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ,

וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל־הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה.

אִם־יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם –

מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ.

וֶהֱבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ

וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ.

וּמָל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת־לְבָבְךָ וְאֶת־לְבַב זַרְעֶךָ

לְאַהֲבָה אֶת־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ.

וְנָתַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵת כָּל־הָאָלוֹת הָאֵלֶּה

עַל־אֹיְבֶיךָ וְעַל־שֹׂנְאֶיךָ אֲשֶׁר רְדָפוּךָ,

וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְהוָה

וְעָשִׂיתָ אֶת־כָּל־מִצְו‍ֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם" (ל, ג-ח).

משה מבהיר שאין צורך להרחיק לכת כדי ללמוד כיצד להתנהג בדרך הנאותה...

"כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת,

אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם,

לֹא־נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ

וְלֹא רְחֹקָה הִוא.

לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר:

מִי יַעֲלֶה־לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה

וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה.

וְלֹא־מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר:

מִי יַעֲבָר־לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם

וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה.

כִּי־קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד

– בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ"

(ל, יא-יד).

עצתו של משה לבני ישראל ברורה. הוא מסכם אותה במשפטים אלה:

"הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם, אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ:

הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה.

וּבָחַרְתּ בַּחַיִּים, לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ

לְאַהֲבָה אֶת־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה-בוֹ"

ומבהיר את הסיבה לכך -

"כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה,

אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֶיךָ, לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, לָתֵת לָהֶם"

(ל, יט-כ).

[לאוסף המאמרים על פרשת ניצבים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת וילך, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הרמב”ם באתר ‘ייצור ידע’, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על פרשת ניצבים.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת ניצבים באתר ייצור ידע, 21/9/19.