רוני אקריש: ההיגיון הפרדוקסלי של מלחמת ארה"ב בטרור

[בתמונה: הפסל של סדאם חוסיין מופל לאחר הפלישה האמריקאית לעיראק. האמנם מלחמה בטרור? התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: הפסל של סדאם חוסיין מופל לאחר הפלישה האמריקאית לעיראק. האמנם מלחמה בטרור? התמונה היא נחלת הכלל]

לאחר התקפות הטרור ב-11 בספטמבר 2001, הפכה הלוחמה בטרור לליבת מדיניות הביטחון הלאומי ומדיניות החוץ של ארה"ב. התוצאה הייתה טרגית, והפוכה בתכלית!

[לאוסף המאמרים על ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת, לחצו כאן] [לאוסף מאמרים על 'הפער שבין המוסר לחיים עצמם', לחצו כאן]

רוני אקריש הוא ‏מייסד ומנהל‏ ב-‏אוניברסיטה עממית חינמית "קפה דעת"‏.

רוני אקריש הוא ‏מייסד ומנהל‏ ה‏אוניברסיטה העממית - חינמית "קפה דעת"‏.

*  *  *

לאחר התקפות הטרור ב-11 בספטמבר 2001, הפכה הלוחמה בטרור לליבת מדיניות הביטחון הלאומי ומדיניות החוץ של ארה"ב. התוצאה הייתה טרגית, והפוכה בתכלית!

תחת הכותרת: "מלחמה בטרור", קידמה ארצות הברית את ההגמוניה שלה וקידמה דמוקרטיה וערכים מערביים. המחיר לא שינה: זכויות אדם נפגעו; חירויות של פרטים ושל מדינות חוללו, אזרחים רבים נהרגו או נפצעו, בעיית הפליטים התעצמה, האזורים שנפגעו נבלעו בכאוס וגלשו לאיומים ביטחוניים. התגלו תופעות של התעללות באסירים, שביצע הצבא האמריקני באפגניסטן ובעיראק; ועוד.

והטרור? לא רק שלא נפגע אלא אף הועצם עוד ועוד... המלחמה בטרור התפשטה ליותר מ-40% ממדינות העולם. דו"ח מנובמבר 2019 של 'פרויקט עלויות המלחמה' של אוניברסיטת בראון, בין 770,000 ל-801,000 אנשים מתו במלחמות שלאחר ה-11 בספטמבר.

התופעה הזו, שאתה משקיע משאבים רבים בהשגת מטרה אסטרטגית, ומשיג את ההיפך הגמור, קרויה: ההיגיון הפרדוקסלי של האסטרטגיה.

[בתמונה: 'הפוך על הפוך'... התמונה שותפה ברשתות החברתיות ובעל הזכויות בה לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[בתמונה: 'הפוך על הפוך'... התמונה שותפה ברשתות החברתיות ובעל הזכויות בה לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

ההיגיון הפרדוקסלי של האסטרטגיה

ההיגיון הפרדוקסלי של האסטרטגיה; שהוא בעצם ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת: זהו מושג אשר חוקר הביטחון הלאומי האמריקני, אדוארד לוטוואק (Luttwak), כותב עליו בספרו אסטרטגיה של מלחמה ושלום (The Logic of War and Peace). לוטוואק (2002, ע' 35) טוען כי בתחום האסטרטגיה כולה, לא יתכן כי דרך פעולה מסוימת תימשך עד אין סוף. תמיד תהיה קיימת נטייה שהפעולה תהפוך להיפוכה, אלא אם כן יתבטל ההיגיון האסטרטגי כולו בשל שינוי הנסיבות (למשל, בשל הכרעה).

ההיגיון הפרדוקסלי של האסטרטגיה מעוות כל פעולה הגיונית, וגורם שוב ושוב להיפוך של הפכים (לוטוואק, 2002, ע' 84). הוא יקבע את תוצאות העימות בין אם הצדדים יפנימו אותו וינצלו אותו, ובין אם לאו (שם, ע' 34) ...

[להרחבה בנושא: 'ההיגיון הפרדוקסלי של האסטרטגיה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת, לחצו כאן]

[בתמונה: אדוארד לוטוואק וספרו "אסטרטגיה של מלחמה ושלום", שראה אור בהוצאה מערכות ב- 2002. תמונתו של לוטוואק נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידו. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[בתמונה: אדוארד לוטוואק וספרו "אסטרטגיה של מלחמה ושלום", שראה אור בהוצאה מערכות ב- 2002. תמונתו של לוטוואק נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידו. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

למרבה האירוניה, ארה"ב פלשה לאפגניסטן ב-2001 בשם הלוחמה בטרור, שהיא עצמה יצרה והזינה:

במהלך המלחמה הקרה, ארצות הברית השתמשה באפגניסטן ככלי משחק נגד ברית המועצות, וסיפקה כמויות גדולות של נשק וכסף לקבוצות קיצוניות, כולל כוחותיו של אוסאמה בן לאדן, כדי לעודד אותם להילחם נגד ברית המועצות. לאחר הנסיגה הסובייטית מאפגניסטן, ארצות הברית נטשה מיד את חבריה חסרי התועלת, ואפגניסטן הפכה למקלט של אנשי טרור בינלאומי וקיצונים אחרים.

והיום, אחרי הבריחה האמריקנית משם, מה קורה באפגניסטן היום?

[בתמונה: הפלישה הסובייטית לאפגניסטן: ארצות הברית יצרה במו ידיה את מרכז הטרטור העולמי באפגניסטן, אליו נאלצה לפלוש אחרי פיגועי ה- 11 בספטמבר 2001... בתמונה: טור נגמ"שי BTR סובייטים. קרדיט: RIA Novosti archive, image #644461 / Yuriy Somov / CC-BY-SA 3.0]

[בתמונה: הפלישה הסובייטית לאפגניסטן: ארצות הברית יצרה במו ידיה את מרכז הטרטור העולמי באפגניסטן, אליו נאלצה לפלוש אחרי פיגועי ה- 11 בספטמבר 2001... בתמונה: טור נגמ"שי BTR סובייטים. קרדיט: RIA Novosti archive, image #644461 / Yuriy Somov / CC-BY-SA 3.0]

לסיכום

מאז, עם המוסר הכפול והמנטליות של המלחמה הקרה, ניהלה ארצות הברית את "המלחמה בטרור" ברחבי העולם בשם "הגנת החירות", וקידום ערכים דמוקרטיים התוצאה ידועה...

[למאמרו של רוני אקריש: 'גם אצל מעצמות דמוקרטיות המטרה מקדשת את האמצעים…', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

[לאוסף המאמרים על ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת, לחצו כאן] [לאוסף מאמרים על 'הפער שבין המוסר לחיים עצמם', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

2 thoughts on “רוני אקריש: ההיגיון הפרדוקסלי של מלחמת ארה"ב בטרור

  1. ההגיון הוא שחיסלו רצועת הגנה סובייטית עם אלפי טנקים ואלפי תותחי-שדה בקליברים רוסיים: בעירק, סוריה, תימן ולוב.
    המימון בא משדות הנפט של ארצות אלו.
    באופן דומה, אפשר לקבל את אירן מרוסיה ולפרקה גם היא מנשקה, ע"ח חלק מהנפט שלה,
    וזאת בתמורה להפסקת השקר-האוקראיני (מערבי מ-1922) והשקר-הפלסטיני (מערבי מ-1917).

  2. Pingback: ההיגיון הפרדוקסלי של המורכבות באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.