[בתמונה: חרדת החורבן היהודית... יוצרת התמונה המקורית: מלכות וקסברגר. אתר זו דרכנו]

[לאוסף המאמרים על 'קיר הברזל' של ז'בוטינסקי, לחצו כאן] [המאמר ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לקובץ המאמרים בנושא חורבן, לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

יהודים רבים וטובים יעברו גם השנה את צום תשעה באב, כעוד יום רגיל של קיץ. ובכל זאת, גם בלי זיקה מיוחדת לתשעה באב, נטועה בליבם חרדת חורבן.  זו חרדה קיומית האוחזת ביהודי בכל ימות השנה כאילו נמסרת לו בירושה מדור לדור.

באזהרות החורבן - שמשמיעים לאחרונה מנהיגים ואנשי רוח בישראל - הם מדגישים את הסכנה האורבת למדינת ישראל, בציון שבעים וארבע שנים להקמתה. חזרו והזכירו בשנה האחרונה, כיצד מלכות דוד ושלמה ומלכות החשמונאים - כשתי תקופות בהן נהנה עם ישראל מעצמאות ריבונית - לא הצליחו לשרוד יותר משבעים שנים, כאילו שיש במספר שבעים כדי לסמן שעון חול גורלי, שאולי אין ממנו מפלט. למעגל החרדה הזה, מצטרפות נבואות חורבן כאמירת הנרי קיסינג'ר מספטמבר 2012 (ראו כרזה למטה): "בעוד עשר שנים תחדל ישראל מלהתקיים". מבט רציונלי מעשי יכול לדחות את ההפחדות האלה, להציגן כחרדות שווא, כמניפולציה פוליטית. אלא שבינתיים, החרדות האלה נקלטות היטב על ידי האויבים מסביב, באופן שמביאם להבנה, שהגיעה שעתם לניצחון במערכה חדשה.

[לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'ניצחון', לחצו כאן]

[בכרזה: פרופ' הנרי קיסינג'ר על עתידה של ישראל...תמונתו של הנרי קיסינג'ר נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי David Shankbone. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 3.0; הכרזה: ייצור ידע]

• בהלך הרוח הזה, פרסם באסם ג'ראר איש חמאס ספר בו הסביר כיצד בחישובים מיסטיים, מדינת ישראל תושמד בשנה זו.
• שיח' יאסין בפרשנות קוראנית אישית, סימן את שנת 2027 כשנת הסיום של ריבונות מדינת ישראל.
• ברוח זו הכריז נאסרללה (ראו התמונה משמאל): "ישראל תחדל להתקיים תוך שנים ספורות, אני רואה בעיני רוחי אנשים אורזים מזוודות וצועדים אל שדות התעופה..." (ערוץ אל מיאדין)

[בתמונה משמאל: חסן נסראללה - אני רואה בעיני רוחי אנשים אורזים מזוודות וצועדים אל שדות התעופה.. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי سید حسن شجاعی کیاسری و سید حسن نصرالله. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

לחישובים אלה אין בסיס מציאותי ממשי, ובכל זאת יש להם גלי השפעה בהפצת האמונה, שהנה מזומנת למאמינים האסלאמים שעת תפנית גדולה.

מסיבות רבות, יהודים רבים במדינת ישראל - בעיקר בני הדור שלחמו את מלחמות ישראל במלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים, יחד עם המעטים שעוד נותרו מלוחמי תש"ח במלחמת העצמאות - מבטאים בשנים האחרונות חרדה גוברת לעתיד מדינת ישראל.

על פניה, החרדה הזו נראית כאוחזת בעיקר בקרב ישראלים יהודים; ואין בה נקודת שיתוף לאזרחיה הערבים של מדינת ישראל. החרדה הזו, במובהק, איננה שוויונית. נכון כי מהיבטים אזרחיים, גם לאזרח ישראלי בן אום אל פחם, יש סיבות רבות לייחל להמשך קיום מדינת ישראל. אולם אם תגיע המדינה לסופה, קיומו של האזרח הערבי בביתו במשפחתו הגדולה ובכפרו, על אדמותיו, אינו נראה מאוים. כפי שהחליפו שלטון עותומני בשלטון בריטי, יחליפו גם שלטון ישראלי בשלטון חדש. קיומם כבני המקום נראה איתן.

עבור האזרחים היהודיים לעומת זאת, מדובר באסון לאומי ודתי שלא ניתן לשער ולדמיין את מלוא משמעויותיו. מהיבט זה, חרדת החורבן היהודית היא ייחודית ובלעדית ואקטואלית.

[למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: נבואת קץ ישראל של בסאם ג'ראר, לחצו כאן][לאוסף המאמרים על מלחמת ששת הימים, לחצו כאן][לאוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן] [לסדרת מאמרי עצמאות וזיכרון, לחצו כאן]

[בתמונה: נבואת קץ ישראל של בסאם ג'ראר. התמונה היא צילום מסך]

תהודתה של החרדה היהודית נקלטת היטב בסביבה כמסר של חולשה

בשנה האחרונה היא מעוררת באויבים תודעת הזדמנות ושעת כושר. בתנאים האלה, למרות עוצמתו הצבאית של צה"ל, מדינת ישראל מאבדת את דימוי נוכחותה כקיר איתן.

במאמרו המכונן של זאב ז'בוטינסקי (ראו תמונה משמאל) "על קיר הברזל" הסביר כי הערבים יסכימו להשלים עם קיומנו רק בזמן "שיאבדו כל תקווה להיפטר מאתנו, כשבקיר הברזל תיסתם כל פרצה".

[בתמונה משמאל: זאב ז'בוטינסקי במדי הצבא הבריטי. התמונה היא נחלת הכלל]

חרדות החורבן המתחדשות של יהודים במדינת ישראל - בתוכן גם החרדה, שלא נמוגה מאז חורבן גוש קטיף וצפון השומרון, בחתירתם הנמשכת של מנהיגים ישראלים בשמאל מרכז, לעקירה רחבה נוספת ביו"ש - יוצרות פרצות מסוכנות בדימוי קיר הברזל.

במבט הזה, את צום תשעה באב השנה ראוי למקד לחיזוק אמונה ותודעת תקומה. מיום אבל טעון חרדות חורבן, נבקש להצמיח תקוות גאולה מחוזקת. כמאמר חז"ל: "כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה". (תענית ל').

[לאוסף המאמרים על 'קיר הברזל' של ז'בוטינסקי, לחצו כאן] [המאמר ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לקובץ המאמרים בנושא חורבן, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2020), ריבונות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 9/7/20.
• פנחס יחזקאלי (2018), עצמאות וזיכרון באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 13/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת ששת הימים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/6/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.