[התמונה היא צילום מסך. הכרזה היא ייצור ידע]

[לאוסף הכרזות על ניהול ומורכבות, לחצו כאן]

"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).

הדף הזה מביא לכם אוסף שביעי של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של ניהול ומורכבות.

תיהנו; ואתם מוזמנים לתרום עוד...

*  *  *

כרזה ראשונה בראש המאמר: מה קורה, כשאנשי שיווק מחליפים את אנשי המוצר?

פיל בחנות חרסינה כותב:

"סטיב ג'ובס אמר פעם שאפל איבדה את הזהות שלה, כשאנשי שיווק של פפסי החליפו בהנהלה הבכירה את אנשי המוצר; ואפל הפכה לחברה עם מוצרים בינוניים ומנגנון שיווק משומן."

• המאמר הרלוונטי באתר: פיל בחנות חרסינה: כשהזנב מכשכש בכלב.

כרזה שנייה: אצל רוב המנהלים, העולם עדיין ליניארי...

כותב עפרון רזי: בעולם הניהול, רבים מידי שבויים עדיין בקונספציה של עולם ליניארי, שבו התכנון, הביצוע והבקרה בכל תחומי החיים (המדיניים, האזרחיים והעסקיים) מתאימים את עצמם לכאורה ל"צרכים הארגוניים" ולא למציאות שבתוכה הם מתפקדים! אצלם:

• תכנון תמיד היה צנטרליסטי וארוך טווח;
• הביצוע היה צנטרליסטי ונשען על היררכיות פיקודיות;
• הבקרה הייתה גם היא צנטרליסטית ונשענה על כלי המדידה;
• התנועה העיקרית בארגון הייתה מלמעלה למטה;
• ההיררכיה הארגונית התבטאה בתהליכים ביורוקרטיים עתירי ניירת, בשלבים רבים ובצורך באישורים לרוב;

הארגון נתפס כמעין מכונה המספקת תפוקות ביחס ישיר לתשומות...

• המאמר הרלוונטי באתר: עפרון רזי ופנחס יחזקאלי: העולם איננו ליניארי.

[הכרזה: ייצור ידע]

כרזה שלישית: חוק תאצ'ר על אי הוודאות - הבלתי צפוי סופו לקרות!

אחד החוקים החשובים ביותר, בנוגע לתפקיד אי הודאות בחיינו, קרוי חוק תאצ'ר, על שם המנהיגה הבריטית הדגולה, "אשת הברזל" (כך כונתה...), מרגרט תאצ'ר, שלקחה לידיה מדינה פושטת רגל, המצויה בכאוס פוליטי וחברתי, החזירה לה את כבודה הלאומי; ואת מעמדה הכלכלי כמדינה מערבית מובילה; ומשלה ללא עוררין כמעט בבריטניה ממאי 1979 ועד נובמבר 1990.

תאצ'ר הצליחה לעשות זאת, רק מהסיבות הלא נכונות: בגלל העוצמה הרבה שצברה בעקבות מלחמת פוקלנד!

• המאמר הרלוונטי באתר: פנחס יחזקאלי: תכנון טוב מצליח רק מהסיבות הלא נכונות: המקרה של מרגרט תאצ’ר.

[התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי צלם בלתי ידוע קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

כרזה רביעית: וודי אלן על מסתרי אי הוודאות...

"אם אתה רוצה שאלוהים יצחק, ספר לו על התוכניות שלך"...

• המאמר הרלוונטי באתר: פנחס יחזקאלי: מגדל בבל – גם האלוהים נאלץ להשלים עם אי הודאות.

[מקור התמונה המקורית: באתר הפייסבוק של וודי אלן]

כרזה חמישית: זה הביורוקרטיה טמבל!

שאלתם את עצמכם למה שום דבר איננו דופק במדינה הזו? התשובה נעוצה בחוק הברזל של הביורוקרטיה: 

כל ביורוקרטיה סופה שתלך ותצבור שומנים, תאבד רלוונטיות ותיקלע לסטגנציה. הממשל הציבורי בישראל הוא כבר בן מאה, ומאז תחילת המנדט הבריטי לא עבר, ברובו המכריע, למעט חריגים, שינוי משמעותי. התוצאה: סטגנציה רבתי במערכות השלטוניות. התוצאות בכל תחום כמעט, בהתאמה.

• הדף הרלוונטי באתר ייצור ידע: הכל על ביורוקרטיה באתר 'ייצור ידע'.

[בתמונה: חוק הברזל של הביורוקרטיה - כל ביורוקרטיה סופה שתלך ותצבור שומנים, תאבד רלוונטיות ותיקלע לסטגנציה. הממשל הציבורי בישראל כולו כבר מזמן שם. המשטרה בוודאי... בעל הזכויות בתמונה המקורית לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

כרזה שישית: מספיק למסגר נושאים מורכבים!

מסגור היא הדרך שבאמצעותה מומחים ואמצעי התקשורת מעצבים בעיות ציבוריות בעבור הקהל. הם מכניסים אירוע או בעיה חדשים לתוך תבנית קבועה, לצורך הגדרתם. הסיפור מסופר מנקודת מבט מאוד מכוונת, ולא מאפשר לקורא לחשוב על המציאות מהיבטים שונים. טכניקות המסגור כוללת: סטריאוטיפים, דפוסים מוכרים, סיפור שמזהה מי אחראי, הדגשת טרגדיות, הדגשת סטיגמות, התעלמות מסתירות פנימיות וכו'.

ובהקשר לסגרת גריסת המכתבים האנונימייים, אי אפשר עם מכתבים אנונימיים ואי אפשר בלעדיהם... יש תלונות אנונימיות שאסור לגרוס; אבל יש גם כאלה שחובה לגרוס. הכל לפי ההקשר!

המאמרים הרלוונטיים באתר 'ייצור ידע':

• פנחס יחזקאלי: מכתבים אנונימיים – אי אפשר איתם ואי אפשר בלעדיהם…
• מסגור: עובדים על עצמנו ועל אחרים…

[בתמונה: אי אפשר עם מכתבים אנונימיים ואי אפשר בלעדיהם... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]

כרזה שביעית: מנהלים מתנהגים כאילו יש להם 'Waze לקבלת החלטות'!

כותב דניאל יחזקאלי: 

"... כשמנהל מבקש לקחת את הארגון שעליו הוא ממונה ממקומו העכשווי למקום אחר, אין בידיו מערכת 'Waze לקבלת החלטות', שתנווט עבורו. הוא צריך לקבל את החלטותיו בעצמו. זו מהות תפקידו.

המוזר הוא, שמנהלים מתנהגים כאילו יש להם 'Waze לקבלת החלטות'. הם מציידים את עצמם בסט של עובדות/נתונים מספריים, ומסגלים תגובות כמעט אוטומטיות על כל סטייה של הנתונים מהנורמה שקבעו (למשל, תגובות קבועות של מנכ"לים לירידה במכירות; תגובה קבועה של מפקדי תחנות משטרה לעליה בפשיעה; וכדומה).

• המאמר הרלוונטי באתר: דניאל יחזקאלי: עובדות ופרשנות בתהליכי קבלת החלטות.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי dima_goroziya לאתר Pixabay]

כרזה שמינית: שני כלים משרתים אותנו בבואנו לקבל החלטה...

כותב דניאל יחזקאלי: 

"... עד שתעמוד לרשותו של מנהל מערכת 'Waze לקבלת החלטות', יש בידו שני כלים עיקריים בהחלטות - הקטנות והגדולות - שהוא מקבל מידי יום:

• עובדות נתונות, המתארות את התחום שאותו הוא מנתח, ועליו הוא צריך להחליט;
• הפרשנות שלהן, שבוחנת את העובדות, מפרשת אותן, ומוסיפה להן אינטואיציות ותחושות בטן.

אף אחד משניהם אינו עומד לבדו; אבל כשאנחנו מפיקים ומנהלים, משקל הפרשנות גבוה בהרבה ממשקל העובדות.

המציאות היא תלת ממדית, כולל הבעיות שעבורן אנו מבקשים מענה; אבל, העובדות שמתארות לנו אותה הן דו ממדיות בלבד. לכן, הן מנתבות אותנו לתהליך קבלת החלטות ליניארי, בעולם שאיננו ליניארי כלל ועיקר. אין בהם די כדי להוביל אותנו בבטחה להשגת יעדינו.

לכן, אם נקבל החלטות, רק על בסיס העובדות, בלא פרשנות, נבלה את רוב זמננו בכיבוי שריפות נקודתיות; נמצא את עצמנו נטולי חזון, תפיסה, ושיקול דעת, רחוק מאוד ממטרותינו!"

• המאמר הרלוונטי באתר: דניאל יחזקאלי: עובדות ופרשנות בתהליכי קבלת החלטות.

[הכרזה: ייצור ידע]

כרזה תשיעית: כדאי להכיר את המושג החשוב ביותר בתחום הניהול והייעוץ הארגוני כיום: 'ארגונים אקולוגיים'...

מערכת ארגונית אקולוגית (Ecosystem) היא מציאות ארגונית, ייחודית לכל ארגון, שנבנית ומשתקפת באינטראקציות השונות בין קשרי הגומלין של השותפים השונים להשגת המטרה. הסוד טמון ביכולת למצוא את הגורמים - בתוך הארגון ומחוצה לו - שיכולים באמת לקדם את העניינים, לחבר ביניהם, ולגרום להם לעבוד יחד כגוף אחד!

זה הכיוון, שאליו הולכים היום ארגונים בכל העולם!  

• המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: Jeppe Vilstrup Hansgaard: מחלקות המכירות כמערכות אקולוגיות.

[הכרזה: ייצור ידע]

כרזה עשירית: יחסים אסורים בארגונים...

אולי מישהו יכול להסביר לי את ההיגיון, בלשבח ולקלס אישה אחת שהתקדמה דרך המיטה (אסתר המלכה) ולשפוך זפת ונוצות על האחרות?

• המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: להציל את עם ישראל, דרך המיטה…

[בתמונה: להציל את עם ישראל, דרך המיטה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי ivanovgood לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]

[לאוסף הכרזות על ניהול ומורכבות, לחצו כאן]