דניאל יחזקאלי: על כישלון, הצלחה, וכוס התה

בתמונה: כישלון, הצלחה, וכוס התה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי congerdesign לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על 'למידה', לחצו כאן]

דניאל יחזקאלי הוא מלחין למשחקי וידאו ומרצה בבית הספר למוסיקה רימון; בבית הספר לאומנויות, תלמה ילין; ובבית הספר למקצועות המולטימדיה של האוניברסיטה הפתוחה. הוא עוסק בחיבור שבין מוסיקה ומשחקים לניהול, פילוסופיה, פסיכולוגיה, פיזיקה ומדעי המוח. משמש כמנהל מחלקת השמע והמלחין הראשי של אולפן המשחקים האמריקאי-שווייצרי Amstad Digital.

דניאל יחזקאלי הוא מלחין למשחקי וידאו ומרצה בבית הספר למוסיקה רימון; בבית הספר לאומנויות, תלמה ילין; ובבית הספר למקצועות המולטימדיה של האוניברסיטה הפתוחה.

הוא עוסק בחיבור שבין מוסיקה ומשחקים לניהול, פילוסופיה, פסיכולוגיה, פיזיקה ומדעי המוח.

משמש כמנהל מחלקת השמע והמלחין הראשי של אולפן המשחקים האמריקאי-שווייצרי Amstad Digital.

*  *  *

בעת למידה אנו עוברים תהליכים איטרטיביים (החוזרים ונשנים באופן ספיראלי; ראה התמונה למטה) של פענוח החומר (להעמקה בנושא אתם מוזמנים לקרוא את המאמר שלי "ידיעה לעומת למידה - בעיית הרועה העיוור"). במסגרת אותם תהליכים, אנו עוסקים בנושא הנלמד ממגוון זוויות ומנסים לבחון את הדרך בה הוא מתנהג. כאשר אנחנו נתקלים באתגר בפענוח, עשויה להיווצר אצלנו תחושה של כישלון.

[למאמרו של דניאל יחזקאלי: 'ידיעה לעומת למידה – בעיית הרועה העיוור…', לחצו כאן] [להרחבה בנושא הצלחה וכישלון, לחצו כאן]

[בתמונה: למידה מתרחשת באופן ספיראלי ומורכב.. מאמרו של דניאל יחזקאלי: "ידיעה לעומת למידה - בעיית הרועה העיוור". תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 463259 לאתר Pixabay]

[בתמונה: למידה מתרחשת באופן ספיראלי ומורכב.. מאמרו של דניאל יחזקאלי: "ידיעה לעומת למידה - בעיית הרועה העיוור". תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 463259 לאתר Pixabay]

הקשר בין תקלות בפענוח מידע - או בעיכובים נתפסים ברכישת כישורים - לבין תחושת כישלון מובן למדי. עם זאת, הפרשנות שלנו לאותו כישלון היא שמונעת מאיתנו למצות את הפוטנציאל הגלום בנו. 

באופן אינטואיטיבי, כאשר תשאלו את מרבית האנשים מהו ההפך מהצלחה, הם יענו לכם: כישלון. עם זאת, יש כשל לוגי חריף בתפיסה זו, שמקורו בדרך שבה התפתחות נתפסת בעינינו. למשל, כאשר אדם עובד על הכושר שלו, אין עקומה ליניארית של שיפור נראה לעין ביכולותיו. הוא אכן מתקדם בכל ריצה, גם אם זה באחוז יחיד של יכולת. רק בנקודות שרירותיות, של מסה קריטית, השיפור נראה לעין; אך עובדתית, הוא מתקיים במצב בלתי נתפס, לאורך כל הדרך.  

התפתחות לא מתרחשת בין לילה ובאופן קיצוני, ובמרבית הזמן אין ביכולתנו להבין רעיון וליישם אותו בדרך אידיאלית באופן מיידי. האם זה אומר שרעיון זה אינו טוב? האם זה אומר שאנחנו לא טובים? אולי ניתן למסגר את התהליך כולו בצורה אחרת, שתאפשר לנו למנף את המתנה שכישלון יכול לתת לנו.

מערכת היחסים בין הצלחה לכישלון אינה מערכת יחסים של הפכים. אם כבר, מערכת יחסים זו דומה יותר למערכת היחסים של כוס תה ושל מים רותחים. אין שום יכולת להשיג את הראשון מבלי השני, וככל שמסת השני גדולה יותר, כך יש יכולת לייצר יותר מן הראשון. 

דניאל יחזקאלי: מערכת היחסים בין הצלחה לכישלון אינה מערכת יחסים של הפכים. אם כבר, מערכת יחסים זו דומה יותר למערכת היחסים של כוס תה ושל מים רותחים. אין שום יכולת להשיג את הראשון מבלי השני, וככל שמסת השני גדולה יותר, כך יש יכולת לייצר יותר מן הראשון. הכרזה: ייצור ידע

[הכרזה: ייצור ידע]

תחושת התסכול שאני חווים בזמן כישלון היא מובנת. אף אחד (כמעט) לא אוהב לשתות כוס של מים רותחים. עם זאת, הפתרון לכך אינו הימנעות מכישלון. בעוד שכוס מים רותחים אינה אטרקטיבית לשתייה, היא סביבה מצוינת לפיזור ולמיצוי הפוטנציאל הטמון בתיון. אם כך, מהו ה'תיון' שלנו במצב זה? בשתי מילים: 'מסקנות מקדמות'.

[בתמונה: כישלון, הצלחה, וכוס התה... הכרזה: דניאל יחזקאלי]

[בתמונה: כישלון, הצלחה, וכוס התה... הכרזה: דניאל יחזקאלי]

'מסקנה מקדמת' היא מסקנה שממנה ניתן ללמוד איך לשנות את פעולתנו בניסיון הבא. עלינו לקחת בחשבון את כל הנסיבות שביכולתנו לעצב ואת כל הלקחים שניתן להפיק,  כי שם מצויה ההתקדמות האמיתית. לעיתים נתפתה לחשוב שביקורת עצמית אגרסיבית היא תחליף הולם להסקת מסקנות, אך בפועל היא לא תמיד מאפשרת למידה. במקום זה, היא פוטרת אותנו מאחריות.

[בתמונה משמאל: מהו ה'תיון' שלנו במצב זה? התמונה היא נחלת הכלל]

אם החלטתי לכתוב מאמר ביום ראשון בשעה שלוש בצהריים, אך בזמן אמת התיישבתי ולא הצלחתי להתחיל לכתוב, ניתן להניח שאחווה תחושת כישלון או אי-הצלחה. במצב כזה בידי כוס מים רותחים, וקופסת התיונים מונחת על המדף.

[בתמונה משמאל: מהו ה'תיון' שלנו במצב זה? התמונה היא נחלת הכלל]

אם המסקנה שבחרתי להפיק מן האירוע היא שאני 'עצלן', פטרתי את עצמי מאחריות וגזלתי מעצמי את ההזדמנות להושיט יד אל התיון ולהפיק מן המים כוס תה. הפוטנציאל החבוי היה מונח מולי, ובחרתי ללכת בכיוון ההפוך. לעומת זאת, אם הייתי בוחר לבחון את המרכיבים השונים בסיטואציה, יכולתי להפיק מסקנות מקדמות.

כדי לוודא שמצבנו נבחן כראוי, ישנן שאלות שיכולות לכוון אותנו:

  • בחינת המתודה: האם בדרך שבה פעלתי היה גורם מעכב? אילו שיטות אחרות יכולות להעניק לי יתרון בניסיון הבא? לדוגמה, אם בחרתי לכתוב מאמר באמצעות הקלדה במחשב ועל ידי מיפוי המאמר טרם הכתיבה, אולי כדאי לי לנסות לכתוב בכתב יד או לעבוד בטכניקה של כתיבה אסוציאטיבית.
  • בחינת הבנת הנושא: האם אני מבין את הפעולה שביקשתי לבצע? לדוגמה: האם ביכולתי להסביר את הפעולה ואת הדרך בה היא מתרחשת לילד בן 5? אם ההבנה שלי מאפשרת הסברה ברמה גבוהה, ניתן להניח שהיא מספיקה לביצוע הפעולה. 
  • בחינת התזמון: האם התזמון שבחרתי לביצוע הפעולה הכיל מכשול? לדוגמה, בחירה בפעולה שדורשת ערנות אחרי ארוחת צהריים גדולה, לא בהכרח תומכת את המטרה שאליה אנו מכוונים.

  • בחינת המיקום: יש סיבה שהתקבע הביטוי "משנה מקום, משנה מזל". כיוון שאנחנו בעלי חיים המושפעים נוירולוגית ממגוון רחב של מידע חושי, שינוי מיקום יכול להיות אפקטיבי במיוחד ביצירת הבדלים בביצוע מטלה. הקצאה של מרחב ייעודי בבית לפעולות מסוימות אף יכול לסייע לנו בפיתוח הרגלים חדשים, כל עוד יש תאימות בין תגובת המוח שלנו למרחב לבין מה שנדרש נוירולוגית עבור הפעולה.

[התמונה משמאל היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]

  • היוועצות עם בעלי ניסיון: אנשים הופכים למומחים בתחומם דרך התמודדות עם כשלונות מרובים בסיטואציות שונות. פנייה לאנשים בעלי ניסיון (באופן מכבד ולגיטימי) יכולה לאפשר לכם להפיק את המיטב מכישלון שאת מקורו קשה לכם לזהות. זהו הכוח האמיתי הטמון בלמידה, בין אם באופן פרטי ובין אם במוסד. היכולת להשתמש במצבור יקר ערך של תיונים שאספו מומחים לאורך השנים הוא דבר שיש לנצל ולגלות בחדוות למידה (עוד על כך תוכלו לקרוא במאמר "איך מטפחים סקרנות יזומה" ובמאמר "ידיעה ולמידה- בעיית הרועה העיוור").
  • בחינת המרשתת: בעוד שמדובר בקלישאה בימינו, חיפוש גוגל פשוט יכול לפקוח את עינינו באמצעות ריכוז עדויות חסר תקדים של חוויות שעברו אנשים אחרים. אם נתקלנו בבעיה, הסבירות היא שאנחנו לא הראשונים ושיש מגוון של הצעות באינטרנט מאנשים שחוו אתגרים דומים. חשוב לגשת לכלי זה בחשיבה ביקורתית ולא ליפול למלכודות של "מוטיבציה" או מכירה של אשליות, אך לא ניתן להמעיט בערכו של מאגר המידע הגדול בהיסטוריה. 

ומה אם לא מצאנו מסקנות מקדמות?

היה ולאחר מערך הבדיקות המלא אנו מגיעים למסקנה שאין לנו שליטה על המתרחש, גם זה שיעור חשוב. בשלב זה ראוי לפנות לתפילת השלווה או תפילת המכור האנונימי - "תן לי את השלווה, לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם, את האומץ לשנות את אשר ביכולתי; ואת התבונה להבדיל ביניהם" (ראו בהמשך למטה).

דניאל יחזקאלי: מסקנות לא מקדמות מול מסקנות מקדמות

[הכרזה: דניאל יחזקאלי]

כיצורים לומדים, ראוי שנרדוף אחר כשלונות בהתרגשות. הדרך לעשות זאת מבלי להישאר עם התחושה המחליאה של שתיית מים רותחים (או תחושת אי-הצלחה), היא לוודא שבידינו התיון שמאפשר לנו ליצור כוס תה. הצלחה מורכבת מסדרה של מסקנות, שלא ניתן להסיק בדרך אחרת מלבד כישלון

אם כישלון אינו ההפך מהצלחה, אלא גורם הכרחי עבורה, מהו ההיפך? קיפאון – סטגנציה וסטטיות. ההימנעות מכישלון משאירה אותנו במצב סטטי, ובעוד שלפעמים אנו מצדיקים אותה דרך השימוש במילים כמו "פרפקציוניזם", לרוב מדובר בחשש מכישלון ותו לא. סטגנציה אינה מצב ניטרלי של הישארות במקום. יש לה נטייה להפוך למרחב מחייה של ריקבון וטפילים

[בכרזה: תפילת השלווה. היה ולאחר מערך הבדיקות המלא אנו מגיעים למסקנה שאין לנו שליטה על המתרחש, גם זה שיעור חשוב. בשלב זה ראוי לפנות לתפילת השלווה או תפילת המכור האנונימי - "תן לי את השלווה, לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם, את האומץ לשנות את אשר ביכולתי; ואת התבונה להבדיל ביניהם". הכרזה: ייצור ידע]

[בכרזה: תפילת השלווה. הכרזה: ייצור ידע]

אם נשוב אל מטאפורת כוס התה שלנו, ניתן לומר שכוס מים רותחים שעזבנו בצד ולא הפקנו ממנה תה (באמצעות מסקנות מקדמות) תמשיך לעמוד על השיש, מבלי שישתו ממנה או יגעו בה. מים עומדים מושכים יתושים, ואין דרך טובה יותר ליצור מצבים כאלה, מאשר להשאיר מים מחוץ לטווח הראייה שלנו. בעוד שהחשש מובן, יש לזכור שהדרך להפוך כישלון לאירוע בונה וחיובי היא לאתר את ה'תיון'.  

[בתמונה: מים עומדים מושכים יתושים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי schauhi לאתר Pixabay]

[בתמונה: מים עומדים מושכים יתושים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי schauhi לאתר Pixabay]

היכשלו בגדול ולעיתים קרובות. ודאו שאתם סוחטים כל 'תיון' עד תום, ובחנו את ההתקדמות שלכם באמצעות מבט על המשך התנועה שלכם בדרך הארוכה, ולא על בסיס תוצאות שרירותיות בטווח הקצר.  

[להרחבת המושג: 'סטגנציה', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.