גרשון הכהן: אדריכלות ומצביאות – עיצוב במתחים בלתי פתורים

[בתמונה: מגדל על רקע בניית באו-האוס מעוגלת בעיר תל אביב, ליד כיכר דיזנגוף. דוגמה לסינכרון אדריכלי במתח בסיסי. מגדל דירות גבוה בלב העיר הלבנה בתל אביב, מעורר מטבעו מתח בין בתי הבאו-האוס בני שלוש עד ארבע קומות, לבין ההזדקרות של המגדל. גם מענה אדריכלי, קשוב לסביבה, מותיר את המתח על מקומו; ואולי אפילו מעצים אותו. התוצאה האדריכלית מציבה רעיון מסנכרן, שלמעשה מחולל מציאות אדריכלית חדשה, שמשמעותה טמונה במתן ביטוי מעשי מחודש למתחים. הצלם: גרשון הכהן]

[בתמונה: מגדל על רקע בניית באו-האוס מעוגלת בעיר תל אביב, ליד כיכר דיזנגוף. דוגמה לסינכרון אדריכלי במתח בסיסי. מגדל דירות גבוה בלב העיר הלבנה בתל אביב, מעורר מטבעו מתח בין בתי הבאו-האוס בני שלוש עד ארבע קומות, לבין ההזדקרות של המגדל. גם מענה אדריכלי, קשוב לסביבה, מותיר את המתח על מקומו; ואולי אפילו מעצים אותו. התוצאה האדריכלית מציבה רעיון מסנכרן, שלמעשה מחולל מציאות אדריכלית חדשה, שמשמעותה טמונה במתן ביטוי מעשי מחודש למתחים.הצלם: גרשון הכהן]

בבסיס 'הגישה הדיאלוגית' לפתרון בעיות ניצבת הכרה בהיעדר היכולת לגיבוש נקודת הכרעה מוחלטת בדילמת המתחים. היא דוחה את השקיקה לאמת מוחלטת שאינה ממשיכה להיטלטל בסבך המתחים.

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

זהו מאמר ראשון מתוך שלושה, העוסק בקשר שבין אדריכלות למורכבות. המאמרים האחרים: 

*  *  *

בלי תשומת לב למתחים, שמבקשים נקודת איזון, לא צריכים אדריכל ולא מצביא. מספיק לנו ״מנהל תפעול״ יעיל.

האדריכלות והמצביאות נדרשות במקום שבו המצוינות הניהולית לכשעצמה אינה מצליחה להבטיח רלוונטיות.

משפחה בדירת שני חדרים זקוקה לאדריכל, כדי לשלב - במצוקת שני החדרים שלה - את הפונקציות הבסיסיות של חדר שנה, חדר ילדים וסלון. ההצעה לבנות עוד חדר, או לעבור לדירת שלושה חדרים אינה זקוקה לאדריכל. פתרון אדריכלי מתחיל במקום שמכיר לעומק בתנאים, המחוללים את המצוקה.

[למאמרו של האלוף במיל' גרשון הכהן: 'האדריכל כמייצר מקום ומספר סיפור', לחצו כאן]

האלוף במילואים גרשון הכהן: פתרון אדריכלי מתחיל במקום שמכיר לעומק בתנאים, המחוללים את המצוקה... הכרזה: ייצור ידע

[הכרזה: ייצור ידע]

[בתמונה משמאל: Hegel portrait by Schlesinger 1831. התמונה היא נחלת הכלל]

ההכרעה במתחים כאלה איננה הכרעה אחת ולתמיד, אלא נקודת איזון נקודתית תלוית הקשר נסיבתי, שהוא תמיד ייחודי. בהמשגת המתחים - המתחוללים מתוך תנאיי ההקשר - האדריכל והמצביא פועלים מתוך ההבנה, שהמשגת המתחים מעניקה להם את מערכת הקורדינטות, שרק במסגרתה תיווצר נקודת הייחוס לקבלת ההחלטות המעצבות.

זה אומר, שמדובר בהגיון אחר מזה המדבר על דיאלקטיקת הפילוסוף גאורג וילהלם פרידריך הֵגֶל (ראו תמונה משמאל), שתיאר דינמיקה של תזה, אנטיתזה וסינתזה.

[בתמונה משמאל: הגל Hegel portrait by Schlesinger 1831. התמונה היא נחלת הכלל]

למרות שהגל היטיב לאפיין את התהליך ההתפתחותי של הרעיונות, כנתון בדינאמיקה מתמדת, הסינתיזה עבורו היא מצב ממשי לחלוטין, שמאותו רגע שהתהווה, לא זקוקים יותר לשימור נקודת הייחוס שיצרה אותו, במתח בין תזה לאנטי תיזה.

בצורה הכי פשוטה - כשמערבבים צבע שחור עם צבע לבן, נוצר צבע אפור. האפור הוא צבע ממשי בעל זהות ברורה. מרגע שנוצר הצבע האפור, המבט עליו אינו מצריך את הצופה לזכור, שהוא נוצר כסינתיזה של שחור ולבן.

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'הקשר', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים העוסק ב'התהוות' ובהשלכותיה, לחצו כאן]

בתרשים: הדיאלקטיקה של הגל. למרות שהגל היטיב לאפיין את התהליך ההתפתחותי של הרעיונות, כנתון בדינמיקה מתמדת, הסינתיזה עבורו היא מצב ממשי לחלוטין, שמאותו רגע שהתהווה, לא זקוקים יותר לשימור נקודת הייחוס שיצרה אותו, במתח בין תזה לאנטי תזה. הכרזה: ייצור ידע

[בכרזה: למרות שהגל היטיב לאפיין את התהליך ההתפתחותי של הרעיונות, כנתון בדינמיקה מתמדת, הסינתיזה עבורו היא מצב ממשי לחלוטין, שמאותו רגע שהתהווה, לא זקוקים יותר לשימור נקודת הייחוס שיצרה אותו, במתח בין תזה לאנטי תיזה. הכרזה: ייצור ידע]

בתפיסת העיצוב האדריכלית והמצביאותית, השאיפה אל נקודת האיזון במתחים מסמנת משהו אחר מאשר סינתזת הצבע בין שחור ללבן. הרעיון הזה מוסבר בדוגמה פשוטה מתחום תכניות המתאר הארציות, במתח המתמיד המתקיים בהן בין השאיפה לשימור שטחים פתוחים ירוקים, לבין הצורך המתמיד לבניית מגורים ותשתיות נוספות:

  • הגישה הניהולית המוכרת מבקשת הכרעה לתכנית מוגדרת, שתסיים "אחת ולתמיד" את המתח הבלתי נפסק.
  • הגישה האדריכלית המצביאותית מכירה, לעומת זאת, בדינאמיות האין סופית של המציאות. לכן, מתוך הכרה בחשיבות הממשית של שתי הדרישות - גם הדרישה לשימור מרחבים פתוחים, גם הצורך במענה לצורכי הבנייה - היא מסמנת את המתח הזה כמצפן לעיצוב נקודת סנכרון. האדריכל במקום הזה, אינו מבטל את המתחים, אלא מציב ביניהם נקודת איזון נסיבתית, המתייחסת לגופה של תכנית פעולה במסגרת הקשר נתון.
המענה האדריכלי-מצביאותי - גם כשהוא מוצלח - נותר ארעי בטבעו; ובשל כך, מחייב מידי תקופה ברור מחודש לגיבוש נקודת סנכרון מתהווה. זה טיב אופייו הייחודי של פתרון אדריכלי - מצביאותי, כמחולל בכל פעם מחדש, נקודת סנכרון אופרטיבית רלבנטית להקשר המשתנה. המשגת המתחים, בהקשר המשתנה, היא למעשה תנאי הכרחי לגיבושו של רעיון אדריכלי ומצביאותי. בכך, היא מתפקדת למעשה כתעודת הזהות הייחודית של התפיסה התכנונית. [בתמונה: מגדל על רקע בניית באו-האוס מעוגלת בעיר תל אביב, ליד כיכר דיזנגוף. דוגמה לסינכרון אדריכלי במתח בסיסי. הצלם: גרשון הכהן]

[בתמונה: מגדל על רקע בניית באו-האוס מעוגלת בעיר תל אביב, ליד כיכר דיזנגוף. דוגמה לסינכרון אדריכלי במתח בסיסי. הצלם: גרשון הכהן]

התפיסה הדיאלקטית של הגל מוכרת היטב. הגל חשב במידה רבה, בצורה דומה לדרווין, כלומר, כמו שישנו תהליך אבולוציה בביולוגיה יש תהליך אבולוציה ברעיונות. אני מנסה להציב להגל גישה אלטרנטיבית - היא הגישה הדיאלוגית. גם בגישה הדיאלוגית מכירים בתנועה המתמדת, בתהליך אין סופי, שבו הסינתזה מאתמול הופכת לתזה של היום; ומזמינה את התנגדות האנטי תזה החדשה, המתמודדת מולה. אלא שבגישה הדיאלוגית, חשוב לא לזנוח בתודעת הניווט קדימה, את המתחים שחוללו את לידת הסינתזה.

כלומר, הגישה שאני מציע, מכירה כמובן, בדינאמיקת התהליך ההתפתחותי, שנע קדימה כמו אצל הגל; אבל, מדגישה את הצורך בשמירת המתחים, שכוננו את נקודת ההתחלה; ובהתהלכות מתמדת בדיאלוג מתמשך ביניהם.

הגישה הדיאלוגית לפתרון בעיות מכירה כמובן, בדינמיקת התהליך ההתפתחותי, שנע קדימה כמו אצל הגל... אבל, מדגישה את הצורך בשמירת המתחים, שכוננו את נקודת ההתחלה; ובהתהלכות מתמדת בדיאלוג מתמשך ביניהם.

[הכרזה: ייצור ידע]

לא ניתן לחמוק מכך שהדיון כאן עומד ביסודו על שאלת מושג ה'אמת'

אצל הגל יש אמת אחת מוחלטת כמו אצל אריסטו. היא אמנם משתנה ומתפתחת אבולוציונית, אבל בכל רגע נתון, יש אמת אחת ברורה ומוגדרת.

בגישה שאני מציע, המתחים קיימים כל הזמן, עד כדי כך שהאמת מטלטלת כל הזמן בין הקטבים במתחים הממשיכים להיות בלתי פתורים. במקום דיבור על הכרעה להצבת אמת אחת, יש כאן פנייה לסנכרון נקודתי, סנכרון שבטבעו הייחודי הוא תמיד לוקאלי ומתהווה בנסיבות חד פעמיות. נקודת הסנכרון אם כן, היא יצירה פרגמטית ביחס לפעולה מסוימת, שלמרות עוצמת נוכחותה, היא לכשעצמה אינה מבטלת את ההיטלטלות בין הקטבים במערכת המתחים.

במבט מעשי לעניין האדריכלות, מגדל דירות גבוה בלב העיר הלבנה בתל אביב, מעורר מטבעו מתח בין בתי הבאו-האוס בני שלוש עד ארבע קומות, לבין ההזדקרות של המגדל. גם מענה אדריכלי, קשוב לסביבה, מותיר את המתח על מקומו; ואולי אפילו מעצים אותו. התוצאה האדריכלית מציבה רעיון מסנכרן, שלמעשה מחולל מציאות אדריכלית חדשה, שמשמעותה טמונה במתן ביטוי מעשי מחודש למתחים.

כך גם בעולם המלחמה. המצביא פועל תמיד במתחים בלתי פתורים. מדינת ישראל לדוגמה, מסיום מלחמת העצמאות, מיטלטלת בתפיסת הביטחון הלאומי שלה בין השאיפה לסיום מלחמה בזמן קצר, לבין ההכרח בהשגת הישג מערכתי שיש בו ניצחון מובהק במלחמה, מה שעל פניו מחייב משך זמן מספיק להשלמת ההישג הנדרש. כאן, נדרשת יצירתיות של המצביא לכינון נקודת הסנכרון לפעולה ביחס להקשר הייחודי.

לסיכום, הגישה אותה אבקש לתאר מתייחסת אל מתחים כנקודת מוצא ליצירה אדריכלית ומצביאותית והיא מכונה גישה דיאלוגית. זו גישה, שבבסיסה ניצבת הכרה בהיעדר היכולת לגיבוש נקודת הכרעה מוחלטת בדילמת המתחים, היא דוחה את השקיקה לאמת מוחלטת שאינה ממשיכה להיטלטל בסבך המתחים. זו  למעשה הגישה הבסיסית של תורת הקבלה. זה מסביר למה גם בן גוריון וגם משה דיין מצאו ענין בלימוד תורת הקבלה.

[בתמונה: מגדל על רקע בניית באו-האוס מעוגלת בעיר תל אביב, ליד כיכר דיזנגוף. דוגמה לסינכרון אדריכלי במתח בסיסי. מגדל דירות גבוה בלב העיר הלבנה בתל אביב, מעורר מטבעו מתח בין בתי הבאו-האוס בני שלוש עד ארבע קומות, לבין ההזדקרות של המגדל. גם מענה אדריכלי, קשוב לסביבה, מותיר את המתח על מקומו; ואולי אפילו מעצים אותו. התוצאה האדריכלית מציבה רעיון מסנכרן, שלמעשה מחולל מציאות אדריכלית חדשה, שמשמעותה טמונה במתן ביטוי מעשי מחודש למתחים. הצלם: גרשון הכהן]

[בתמונה: מגדל על רקע בניית באו-האוס מעוגלת בעיר תל אביב, ליד כיכר דיזנגוף. דוגמה לסינכרון אדריכלי במתח בסיסי. מגדל דירות גבוה בלב העיר הלבנה בתל אביב, מעורר מטבעו מתח בין בתי הבאו-האוס בני שלוש עד ארבע קומות, לבין ההזדקרות של המגדל. גם מענה אדריכלי, קשוב לסביבה, מותיר את המתח על מקומו; ואולי אפילו מעצים אותו. התוצאה האדריכלית מציבה רעיון מסנכרן, שלמעשה מחולל מציאות אדריכלית חדשה, שמשמעותה טמונה במתן ביטוי מעשי מחודש למתחים.הצלם: גרשון הכהן]

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

One thought on “גרשון הכהן: אדריכלות ומצביאות – עיצוב במתחים בלתי פתורים

  1. Pingback: גרשון הכהן: האדריכל כמייצר מקום ומספר סיפור - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.