יאיר רגב: מערת המכפלה – איך העבירו בעלות?

[בתמונה: מערת המכפלה... התמונה היא צילום מסך]

[בתמונה: מערת המכפלה... התמונה היא צילום מסך]

תיאור קניית מערת המכפלה מספק לנו ידע רב ערך על תהליך קניית קרקע בחברה שאינה יודעת קרא וכתוב, כמו גם על החוק החיתי, שתושבי חברון החיתים – כך מסתבר- פעלו לאורו.

[לקובץ המאמרים על פרשת חיי שרה, לחצו כאן]

עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד. רגב ניהל מספר רב של חקירות - בישראל ובחו"ל - כנגד ארגוני הפשיעה הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים. הוא משמש כיום כעורך דין פרטי (משרד עורכי-דין‏ יאיר רגב ושות'); וכמרצה בסוגיות של חוק ופשיעה

[עו"ד יאיר רגב]

עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד.

רגב ניהל מספר רב של חקירות - בישראל ובחו"ל - כנגד ארגוני הפשיעה הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים.

הוא משמש כיום כעורך דין פרטי (משרד עורכי-דין‏ יאיר רגב ושות'); וכמרצה בסוגיות של חוק ופשיעה.

*  *  *

מאמר מעורר עניין, יחד עם זאת, על רקע זה, בסיפור קניית מערת המכפלה על ידי אברהם מעפרון החיתי בולט ביותר חסרונו של השורש כ.ת.ב.: תיאור המשא ומתן ותהליך הקניה כתוב בפירוט רב בפרשתנו; אולם לא מצוין שם, שנחתם חוזה בין אברהם לעפרון.

[בתמונה: מערת המכפלה ב- 1906. התמונה היא נחלת הכלל

[בתמונה: מערת המכפלה ב- 1906. התמונה היא נחלת הכלל. עוגן ברשת]

כיצד אם כן ניתן היה להוכיח בעלות על קרקע ללא מסמך?

נראה שהשיטה הייתה על ידי משא ומתן פומבי, הנערך קבל עם ועדה: "לעיני בני חת בכל באי שער עירו" (פרק כג, יח). היעדר הכתיבה בפרשיה זו בולט במיוחד, אם נשווה אותו לתיאור קניית הקרקע בענתות ערב החורבן, על ידי ירמיהו הנביא מאת חנמאל בן דודו: "ואקנה את השדה מאת חנמאל בן דודי אשר בענתות ואשקלה לו את הכסף שבעה שקלים ועשרה הכסף ואכתוב בספר ואחתום ואעד עדים ואשקול הכסף במאזניים"(ירמיהו לב, י-יא); ואין הדבר תמוה, שכן שטר מכר הוא אחד הדברים הבסיסיים להוכחת בעלות על קרקע.

לעומת זאת, בקניית מערת המכפלה, נעשתה הקנייה כפי הנראה, לעיני בני חת – בצורה פומבית, ושימשה אישור לבעלות על הקרקע, בחברה שלא ידעה קרוא וכתוב. ניתן אפוא לומר, שבתקופת האבות הכתיבה הייתה נחלתה של שכבת סופרים שישבה במרכזי שלטון ומנהל ולא נחלת הציבור הרחב. אז עוד לא היה טאבו לריכוז רישום הבעלויות...

בסיכומם של דברים, נראה כי תיאור קניית מערת המכפלה מספק לנו ידע רב ערך על תהליך קניית קרקע בחברה שאינה יודעת קרא וכתוב, כמו גם על החוק החיתי, שתושבי חברון החיתים – כך מסתבר- פעלו לאורו.

[לקובץ המאמרים על פרשת חיי שרה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

2 thoughts on “יאיר רגב: מערת המכפלה – איך העבירו בעלות?

  1. מערת המכפלה הייתה בעצם מחצבה ממנה חצבו אבנים לבנייה . בחללים שנוצרו נהגו להניח את המתים . ואנשים
    שילמו בעצם עבור חלקת קבר . כאשר נפטר בן משפחה נוסף , לקחו את המת הקודם אל עומק החלקה .
    וכך הניחו אחד על השני . ונאמר . . נאסף אל אבותיו . יש להניח כי אברהם קנה סוג כזה של חלקת קבר ולא את כול
    המקום .

  2. Pingback: פרשת חיי שרה באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.