אלכסנדר פן

"לא אני הוא האיש" לאלכסנדר פן הוא שיר על אהבה, אך לא פחות מכך, על הכחשה עצמית, אשמה גברית, בדידות קיומית והשלמה עם גורל. כל אלה הם תמצית חייו ונפשו של אלכסנדר פן – משורר שלא הצליח להשתייך, שלא ידע להחזיק באהבה, אך גם לא ויתר עליה. דמותו של פן עולה מן השיר כדמות טרגית ורומנטית, כמי שאהב אך הרס, נכסף אך התרחק, כתב אך נותר מחוץ לסיפור. כך הפכה שירתו – ושיר זה במיוחד – לדיוקן נוקב של גבריות פצועה ומודעת לעצמה.

נתן אלתרמן יודע – כשהוא רוצה – להיות ברור וחד בשירתו; אבל גם משכיל, כשצריך, לערפל את המילים והמשמעויות באופן שיקשה על הקורא להבין למה חתר בדיוק, ויאלץ אותו למצוא לעצמו הקשר משלו.