


"אין אחריות בלי מתן סמכות למי שלוקח את האחריות." הציטוט הנ"ל הוא של יצחק רבין זצ"ל. הדברים היו חלק מנאום הניצחון בבחירות, ב 23 ביוני 1992. משמעות הדברים פשוטה: אם אין לך סמכות ישירה לגבי X גם לא יכולה להיות לך אחריות כלפיו.
הצבעת האופוזיציה בנושא חוק האזרחות אמנם צורמת, אך הטענות הנשמעות כלפיה הן עלבון לאינטליגנציה. הסמכות היא של חברי הממשלה ושלה בלבד.
מכאן, שהאחריות על כך שהחוק יעבור, גם היא על חברי הממשלה; וכל מי שטוען אחרת - קרנף!
עתה כבר ברור, שממשלת בנט תהיה נתונה לסחיטת עבאס בכל צעד ושעל סביב הארכת הוראת השעה הזו. מי שלא רוצה להיות בפוזיציה שבה הוא סחיט חייב להציע אלטרנטיבה, שתבטל את הצורך במו"מ תמידי עם עבאס ושותפיו.
לכן, הצעת האופוזיציה להצביע עם הקואליציה על הארכת הוראת השעה - בתמורה להצבעה קואליציונית עם האופוזיציה, על חוק יסוד האזרחות שיסדיר את הנושא פעם אחת ולתמיד - היא הפתרון היחיד האפשרי.
במחיר של נזק תדמיתי לא מבוטל, נתנה האופוזיציה לקואליציה פרק בהלכות צניעות. האם בנט סילמן ושקד, שמפגינים זחיחות, למדו משהו? ספק גדול!

[בתמונה: רבין צודק. התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]
צודק יאיר לפיד כאשר אמר: כאשר הליכוד והמפלגות הציוניות הצביעו נגד חוק האזרחות, הם הוכיחו שיותר חשוב להם להיות נגד הממשלה, מאשר להיות בעד המדינה, הליכוד העמיד את חוות דעת השב"כ שקבעה כי ביטול החוק מסכן את הביטחון ללעג והפך באחת את השב"כ לגוף לא אמין המספק חוות דעת "מקצועיות" לפי רצון ראש הממשלה.
מפלגות אופוזיציה שואפות בדרך כלל לא רק להפיל את הממשלה, אלא גם לקדם מדיניות כלשהי.
לפעמים הדרך לעשות זאת היא בשיתוף פעולה עם הממשלה, ולכן ישיבתה של מפלגה באופוזיציה אין משמעותה התנגדות תמידית למדיניות הממשלה.
לכאורה, אם את מפלגות האופוזיציה מניע הרצון שהמדיניות המתקבלת בפרלמנט תתאם את העדפותיהן, היינו מצפים לדעת אם מפלגה תתמוך בהצעת חוק או לא לפי המדיניות המוצעת והעדפותיה של המפלגה.
אבל לביבי ולליכוד יש מטרות נוספות, ובעיקר השגת השלטון ע"י הליכה לבחירות בהקדם.
לכולם ברור שממשלת השינוי כל כך רחבה ולא הומוגנית וכל משבר יכול להפילה, אולי במקום להרוס את המדינה בבחירות אין סופיות יתפנה הליכוד לעריכת חשבון נפש אמיתי ומלא לפני שהוא מפיל את הממשלה.
רק שאין פה טובים ורעים. כ ו ל ם מוכרים את מטרת הכלל לטובת האינטרסים שלהם, כל אחד בתורו. זו התפוררות מערכתית!
על קרני הדילמה. תמימות לחשוב שהאופוזיציה אכן רוצה להגיע להסכמה כלשהי עם הקואליציה זולת על צעד שיפרק את הממשלה.
מוזר לחשוד שיש זחיחות בקואליציה כשכל יום קיים איום ממשי על עצם קיומה והישרדותה.
זה לא בלתי סביר מצד הממשלה להניח שבנושאים בטחוניים האופוזיציה תצביע ביחד איתה.